בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: העסקת עובדות זרות לא שינתה דעות קדומות של הישראליות נגדן

תגובות

המגע של ישראליות עם עובדות זרות שהעסיקו לא הקטין את התפישות הסטריאוטיפיות שלהן כלפיהן ואת מידת רצונן להתקרב אליהן חברתית. כך עולה ממחקר יוצא דופן שנעשה באחרונה.

את המחקר, היחיד מסוגו, עשתה הסוציולוגית ד"ר ריבה זיו מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, והוא מתפרסם בימים אלה בכתב העת "המשפט" של בית הספר למשפטים במכללה למינהל. במחקר, שנמשך כשנה, נבדקו בשאלונים 168 נשים, 55 עובדות זרות, רובן ממזרח אסיה ומקצתן מרוסיה, ו-55 ישראליות שהעסיקו עובדות זרות בביתן. כשני שלישים מהעובדות הזרות הועסקו בטיפול בילדים וכשליש בקשישים. גילן הממוצע 38 שנים. העובדות הזרות נמצאות בישראל בממוצע כארבע שנים והן בעלות שני ילדים בממוצע. 36% מהן בעלות השכלה תיכונית, השאר בעלות השכלה יסודית.

הדעה הבולטת של הישראליות שהעסיקו זרות ואלה שלא העסיקו אותן היא, שהן "נותנות כבוד". הנשים שהעסיקו עובדת זרה גם ציינו, באופן מובהק, שעובדות זרות הן בעלות יכולת לעבוד קשה ובעלות נימוסים.

ד"ר זיו מצאה שהעובדות הזרות העריכו עצמן הערכה נמוכה יותר מהערכתן את הישראלים. התכונות המובהקת שייחסו לעצמן העובדות הזרות היו אמביציוזיות (74%), חברותיות (71.5%) וניקיון (68%).

לדברי ד"ר זיו, ההשערה היתה שישראליות שאינן מעסיקות עובדות זרות יחזיקו בתפישות סטריאוטיפיות יותר, ויגלו פחות נכונות לקרבה חברתית מישראליות שמעסיקות עובדות כאלה. אבל התברר שהישראליות משתי הקטגוריות העריכו עובדות ישראליות כמי שמתנהגות טוב יותר מעובדות זרות, למשל. התפישה הסטריאוטיפית שלהן את העובדות הזרות ונכונותן להתקרב אליהן חברתית היו דומות.

לדברי זיו, הבסיס לתפישה הסטריאוטיפית של הישראליות הוא כנראה אתנוצנטרי, שכן הישראליות תופשות את תרבותן כעליונה. מכאן, לטענתה, הזלזול בתרבות אחרת, שבה נשים עוזבות את משפחותיהן ומפרנסות עצמן בעבודות הנתפשות כשוליות. "גם הפער החברתי הקיצוני", מסבירה זיו, "בין ישראליות למהגרות עבודה לא מאפשר היכרות אישית וצמצום הסטריאוטיפים".

ביחס לנכונות של שתי קבוצות הישראליות לקרבה חברתית עם העובדות זרות, הישראליות הביעו יותר נכונות לקרבה רגשית - בילוי משותף וחברות - מנכונות לקרבה פיזית של מגורים באותו בניין.

זיו משלימה בימים אלה מחקר נוסף שעשתה, ביחס לגברים ישראלים המעסיקים עובדים זרים. אתמול אמרה שעיבוד ראשוני של הנתונים מגלה שבקרב גברים שמעסיקים עובדים זרים יש פחות סטריאוטיפים ונכונות גבוהה יותר לקרבה מאשר בקרב ישראלים שאינם מעסיקים זרים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו