בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24.05.1955 / עולים ממרוקו יושבו בכפייה בחבל לכיש

היום לפני 56 שנה:

תגובות

עם רדתם מהאנייה בראשית מאי 1955, תוארו ב"הארץ" העולים שבאו מאזור הרי האטלס במרוקו כ"אחת השיירות הפרימיטיביות ביותר של עולים שהגיעו לישראל". הם "התייחסו בחשד גלוי לכל מי שניסה לבוא עמם בדברים ואף התנגדו לעבור את חיטוי הדי-די-טי, טענו כי כל עניין הניירות שיש להציג ולהחתים בנמל הוא מיותר והעיקר בשבילם שהגיעו לישראל". העולים באו עם "מנהיגם הרוחני", אשר "התהלך עם עגיל זהב באזנו". הנשים "השתטחו על הרציף שהיה עדיין שטוף גשם, עשו קריעה בבגדיהם לזכר חורבן הבית ונשקו את אדמת ישראל".

לא בכדי התייחסו העולים ב"חשד גלוי לכל מי שניסה לבוא עמם בדברים". לפי תוכנית מיוחדת שייעדו להם הממשלה והסוכנות היהודית, העולים אמורים היו לעבור "מהאונייה אל הכפר": מהאנייה אל חבל לכיש, שם תיכננו ליישבם ביישובים חקלאיים. אבל מחלוקת לא צפויה התגלעה בין תנועת המושבים של מפא"י לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. "באונייה, בדרכם ארצה, מיינו את העולים למושב משואה בחבל לכיש של הפועל מזרחי", דיווח "הארץ". "אך בהגיעם לנמל חיפה טענו נציגי תנועת המושבים, כי בידם רשימה מלפני כמה חדשים לפיה מוינו העולים לחרובית, מחנה התיישבותי של איחוד הקיבוצים והקבוצות". כאשר עלו העולים לחוף, "פרצו מריבות בין עסקני שתי התנועות". באין הסכמה על השתייכותם הועברו 200 העולים, לעת עתה, למחנה שער העלייה ליד חיפה.

למרות המחלוקת הקשה, ואף שהעולים ישבו עדיין במחנה כשבויי הוויכוח בין המפלגות, הוחלט לקיים כסדרו את הטקס הרשמי לעלייה על הקרקע בלכיש, ב-24 במאי. שרים, חברי כנסת, ראשי מוסדות העלייה והיישוב ועיתונאים רבים התכוננו לנסיעה לחבל לכיש, כשבמערכות העיתונים צלצלו הטלפונים לבשר שהטקס נדחה. לא בגלל סכסוך המפלגות אלא בשל מותו הפתאומי של יצחק וולקני, מייסד התחנה לחקר החקלאות ברחובות ומנהלה.

המתיישבים, תיאר סופר "הארץ" יאיר קוטלר, עלו על הקרקע ב"דממת מוות", שהלמה היטב את האבל על מותו של וולקני וגם, ושלא במכוון, הלמה גם את מה שכינה "הארץ" במאמר מערכת "התיישבות מפלגתית בכיעורה", "התחרות מגונה על נפשות העולים": "הגיעה השעה שגורמים אחראים, שעדיין שומרים לעצמם קצת חוש של פרופורציה וקצת רגש של אחריות גם כלפי העולים האומללים הנגררים לתוך מריבה תפלה, וגם כלפי הצביון המוסרי של חברתנו, יתערבו בדבר ויביאו את העניינים למסלול היחיד המתאים: להוצאת המפלגתיות על כל גווניה מפרשה מכוערת זו, וליישוב העולים בצורה המאפשרת להם ניהול חייהם לפי רצונם והתערות בארץ, ללא צלצולי התעמולה הבלתי פוסקת של ציידי-נפשות מקצועיים".

ב-3 ביוני, בעוד 200 העולים יושבים עדיין במחנה שער העלייה, באה אנייה נוספת ובה עולים מאותו אזור במרוקו. אלה, שהספיקו לדבר בינתיים עם קרוביהם בשער העלייה שכנראה הסתננו לנמל, סירבו להתפנות וביקשו להצטרף למשפחותיהם במחנה. מנהל מחלקת הקליטה, קלמן לוין, ראה בהתפתחות זו תחילת מדרון שיוביל לחבלה בתוכנית מהאנייה-אל-הכפר. אחרי התייעצות עם הסוכנות היהודית והמשטרה, החליט לוין שלא לאפשר לקבוצת עולים נוספת לצאת מהמחנה. אחרי חצי יום שבו עמדו העולים בסירובם להתפנות, באו לנמל חיפה כוחות משטרה והורו להם לעלות על משאיות. רוב העולים נשמעו להוראה; מי שעמד בסירובו הועלה למשאית בכוח. כמה ימים אחר כך, גם יושבי שער העלייה פונו למושבים, לפי בחירתם.

"מה הטעם שחוק השבות מעניק לכל עולה את אזרחות המדינה, אם אזרחות זו מפקירה אותו למשטרה שתכריחהו לעלות על מכוניות משא ולנסוע למקום שלא בחר בו ולא החליט ללכת אליו?" נכתב למחרת במאמר המערכת של "הארץ". "כך אין בונים את הארץ; כך אין מפריחים את השממה; כך אין מבטיחים את הספר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו