בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במוקד הדיונים בכנסת: גלידה ורחת לקום

ועדת החוץ והביטחון דנה במצב החירום של ישראל שהוכרז ימים לאחר הקמת המדינה, שמתוקפו מוסיפים להתקיים צווים הזויים ומיושנים

תגובות

ספק אם חיים משה שפירא, שר הבריאות בשנת 1963, האמין כי הצו שעליו חתם לפיקוח על ייצור גלידה במדינת ישראל יועלה ביום מן הימים על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אתמול זה קרה. חברי הוועדה נדרשו לאשרר את תוקפו של מצב החירום בישראל, המאפשר, בין היתר, את המשך הפיקוח הממשלתי על הגלידה. "גלידה היא מצרך מזון מוקפא המתקבל על ידי תערובת חלב באחד מן המרכיבים הבאים: פירות, סוכר, אגוזים, קפה, קקאו או שוקולד, חומרי מזון אחרים", נכתב בצו. החלב, לעומת זאת, הוא "נוזל המתקבל על ידי חליבה בלתי פוסקת ועד גמירה של פרה חולבת, בריאה ובעלת עטין בריא, בלי להוסיף לנוזל או לגרוע ממנו דבר פרט לשומן". הצו מפרט את מאפייניה של גלידה שאינה ראויה למאכל אדם ואת דרכי הפיסטור, ההקפאה וההגשה שלה.

הצו הזה, עם שלל צווים נוספים העוסקים בין היתר במכירת כרטיסים לבתי עינוגים ואפילו בפיקוח על בדיקות מי שפיר, יוכל להוסיף ולהתקיים מתוקף אישורו מחדש של מצב החירום אתמול על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

הדיון ארך פחות משעה. שלושת חברי הוועדה שטרחו לבוא שמעו בכובד ראש את עמדת שירות הביטחון הכללי ואת נציגי משרדי הממשלה והחליטו להמליץ למליאת הכנסת לאשרר את ההחלטה בשבוע הבא.

מצב החירום בישראל הוכרז ימים לאחר קום המדינה, ב-1948, ומאז הוארך ברציפות. הסיבה: לאורך השנים העדיפו משרדי הממשלה השונים לעקוף את מסלולי החקיקה המסורבלים ולפרסם תחתם צווים בתחומים שונים, הנשענים על מצב החירום. ביטול תקנות החירום היה מביא, כאמור, לביטולם המיידי גם של הצווים וחוקי החירום הללו.

ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ רתח אתמול על המהלך: "הגיע הזמן להיפטר מהתקנות לשעת חירום, אין בהן צורך היום. יש לחזק את הדמוקרטיה באמצעות חקיקה בכנסת. הגיע הזמן להפוך את ישראל למדינה יותר נורמלית, אחרי 63 שנות קיומה".

עשרות תקנות, חלקן הגדול אנכרוניסטיות, יחדלו להתקיים אם ייפסק מצב החירום בישראל. קשה היה לאתר אתמול הסברים לחלק מן הצווים העתיקים ויוצאי הדופן שאין להם תחליף במערכת החקיקה הרגילה. כך, למשל, לא ברור מהו צו הפיקוח על אריזת הממתק הטורקי רחת-לקום, שהיה תקף עד השנה החולפת והצו לפיקוח על ערבוב קפה או הכנת פודינג, שבוטלו גם הם השנה. לעומת זאת, הצו לפיקוח על מספרות, שנותר בתוקף נוגע ל"כל טיפול בשערות ראש, פנים וכל שירות אחר הניתן במספרה". הצו מחייב בעל מספרה "לרשום את כל השירותים הניתנים במספרתו על לוח ולציין בו שכר סביר בצדו של כל שירות". הצו אוסר על בעלי המספרות לבצע תספורות המנוגדות לטעמו ולדרישתו של המסתפר: בעל מספרה "לא יסרב סירוב בלתי סביר לעשות שירות כאמור". צו הפיקוח על המכבסות, לעומת זאת, קובע כי "תוקם ועדה מקצועית ארצית לענייני מכבסות. הוועדה תוכל לחוות דעה בנוגע לניהולן של מכבסות וחנויות, טיב השירותים הניתנים בהן, השימוש בחמרים ובמכונות לשם מניעת נזק לכבסים ולמלבושים ושמירה על איכותם". משום מה, גם הצו הזה לא הוסדר עד כה בחקיקה או בתקנות שאינן נשענות על שעת החירום בישראל.

אולם, לא כל החוקים והצווים תלושים בהכרח מן המציאות הבטחונית בישראל. חלקם משמשים את מערכת הביטחון כחלק מן המאבק המתמיד בטרור ובמסתננים. כך, למשל, החוק לתפיסת מקרקעין בשעת חירום או החוק לפקודת מניעת טרור נשענים על מצב החירום המוכרז במדינה. ד', נציג השב"כ שבא לדיון אתמול ביקש מחברי הוועדה להאריך את תוקף "מצב החירום" משום שאין תחליף לכלים שמעניק המעמד המיוחד.

מנגד, נציגי האגודה לזכויות האזרח טענו בדיון כי אין הצדקה עניינית בהכרזה על "מצב חירום" ועל כן, נכון לכל הפחות, להאריך את תוקף "מצב החירום" בחצי שנה בלבד ולאחר מכן לבחון את הנושא בשנית וזאת כדי להגביר את הפיקוח של הכנסת בנושא. האגודה עתרה לבג"ץ עוד ב-1999 נגד מצב החירום בישראל. העתירה עדיין תלויה ועומדת, ואולם בעקבות ביקורת שהשמיעו השופטים החלה המדינה לצמצם באופן הדרגתי את מספר החוקים והצווים המבוססים על מצב החירום בישראל. במהלך השנה החולפת בוטלו 45 צווים ונותרו על כנם 11 חוקים ו-58 צווים. רוב הצווים נמצאים כיום בהליכי ביטול או המרה לחקיקה רגילה.

הדיונים אתמול התקיימו בפורום משותף של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. למרות זאת, רק שלושה חברי כנסת התייצבו לדיון. היו"ר שאול מופז וחברי הכנסת אברהם מיכאלי (ש"ס) ומשה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו), תמכו פה אחד בהצעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו