בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 14 שנה: לראשונה נאסר לעשן בטיסות לישראל וממנה

תגובות

נורמה ברוין היתה דיילת בחברת אמריקן איירליינס כאשר, בשנת 1988, אובחנה כחולה בסרטן ריאות. היא לא עישנה מעולם, אבל המטוסים בהם שירתה היו אפופים תמיד עשן מעשנים. הרופאים נתנו לה 7% סיכויים לחיות, אבל תשע שנים אחר כך, באוקטובר 1997, היא זכתה להיווכח בעצמה כיצד תביעה שהגישה בשם 60 אלף דיילים, התביעה הייצוגית הראשונה על נזקי עישון פאסיבי שנדונה אי פעם בבית משפט, הגיעה להסדר מהיר עם יצרני הסיגריות האמריקאים. במפתיע, נציגי היצרנים הסכימו לחתום על הסכם פיצויים בסך 300 מיליון דולר, ולהקים קרן בסך 350 מיליון דולר למחקר נזקי העישון הפאסיבי.

גם תובעים ישראלים לא ישבו בחיבוק ידיים. ב-1996 עתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד עמוס האוזנר ארבעה דיילי אל על, האגודה למלחמה בסרטן ונוסעת בטיסות אל על בדרישה לחייב את חברות התעופה הישראליות להפסיק את העישון בטיסות מישראל ואליה. ועדת בדיקה מיוחדת שהוקמה מסרה באפריל 1997 את המלצותיה לשר התחבורה יצחק לוי; וב-26 במאי 1997 הודיע השר לחברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וסאן דור כי עליהן "להגיש לו בתוך שלושה חודשים, תוכנית מפורטת, להגבלה הדרגתית של העישון בטיסות המסחריות", דיווח ב"הארץ" זוהר בלומנקרנץ. "החברות התבקשו לפרט את יעדי הטיסות ולוחות הזמנים להפסקת העישון בטיסות אלה. לדברי לוי, אם בתוך שלושה חודשים לא ייענו חברות התעופה לבקשתו, הוא ישקול לחייב אותן להפסיק את העישון בטיסותיהן".

השר גם הנחה את ראש מינהל התעופה האזרחית, מנחם שרון, "לפעול לחתימת הסכמים עם חברות התעופה הזרות, לפיהם ייאסר העישון גם בטיסותיהן לישראל", כדי "לנטרל תחרות אפשרית בין חברות התעופה, שינסו למשוך נוסעים מעשנים". הסכמים כאלה כבר היו קיימים אז בין חברות תעופה בעולם, כמו גם בין אל על לבריטיש איירווייס. אבל אל על היתה מהוססת. "יהיה צורך לבדוק לעומק את החלטת שר התחבורה, כדי למנוע מצב שבו נוסעים יעדיפו חברת תעופה אחרת בגלל האיסור לעשן", מסרה החברה בתגובה להודעה. לפי סקר שפרסמה אל על ביוני 1997, האיסור לעשן "יגרום לה הפסד בסך 1.9 מיליון דולר בשלושת קוויה המרכזיים".

כמה ימים אחרי הודעת השר, צבי בראל, במאמר שנפתח במלים "אני מעשן", ניסה למצוא את החיוב בהחלטת השר. "כששר התחבורה יצחק לוי (השר של אלה שנהרגים בתאונות דרכים) מבקש למנוע שאנשים ימותו מעישון בטיסות אל על, אני מרוצה", כתב ב"הארץ". "הרי בכמה תירוצים אפשר עוד להשתמש כדי לא לטוס באל על? לספר שהאוכל דפוק? שהחבר'ה מתחילים את המסע לשירותים כבר ליד המושב שלך? שאתה מרגיש שרומית בטורקיה כי רשימת הרכישות והמחירים נצעקת משורה עשר לשורה שלושים ושלוש? כי לנסוע באל על זה לא ממש להרגיש חוץ לארץ? סוף סוף יש לי, רק לי, עם החור הקטן השרוף במכנסיים ושובלי האפר על החולצה, סיבה אמיתית. אנחנו, המיעוט, נוסעים רק בחברות שמכבדות זכויות אדם ונותנות לנו עדיין זכויות של מיעוט בשתי השורות האחרונות".

אבל גם החברות האלה נעלמו, ובאוקטובר 1999 הודיע משרד התחבורה לבג"ץ שהושלמה החלת איסור העישון בכל הטיסות. "האוויר הנקי מעשן צריך להיות בשורה טובה לכולנו", כתב אוריה שביט ב"הארץ" במארס 1998, כשכבר לא היה ספק שמגמת האוויר הנקי במטוסים לא תיבלם. "ובכל זאת, אי אפשר שלא להרהר לרגע על האנשים שהטיסות עתידות להפוך לחוויה בלתי נסבלת עבורם", כתב אוריה שביט ב"הארץ" במארס 1998. "הם היו רגילים ללכת בראש מורם לירכתי המטוס ולעשן להם שם להנאתם; עכשיו הם יצטרכו לשבת כאחד האדם במקום סתמי שיבחר מחשב באקראי, ולהרגיש לאורך שעות ארוכות שמשהו חסר להם נורא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו