בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועץ המשפטי של הכנסת: החוק שמיטיב עם חיילים משוחררים מפלה מיעוטים

תגובות

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, מותח ביקורת נוקבת על אחד מחוקי "נאמנות-אזרחות" של ישראל ביתנו. לדבריו, החוק להעדפת חיילים משוחררים בקבלה לעבודה בשירות המדינה מפלה קבוצות אחרות באוכלוסייה ופוגע בכבוד האדם ובחופש העיסוק. ינון קרא לחברי הכנסת לשקול כיצד יצביעו כשהחוק יובא לקריאה ראשונה במליאה, והבהיר כי הוא "מעלה קשיים משפטיים".

ועדת החוקה של הכנסת אישרה ביום ראשון האחרון את הצעת החוק לקראת קריאה ראשונה במליאה. את ההצעה יזם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו). על פי ההצעה, כאשר שני מועמדים ניגשים למכרז בשירות המדינה, והם שקולים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מביניהם שסיים שירות סדיר בצה"ל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל או בשירות מוכר אחר לפי חוק שירות ביטחון.

ח"כ עמאר אמר בדיון בתחילת השבוע כי "צעיר שרק השתחרר מצה"ל לאחר שלוש שנות שירות בקו האש תוך סיכון חיים מוגבל ביכולת שלו להתקבל למשרה בשירות המדינה, לעומת מי שהשתמט מהשירות ובזמן הזה למד באוניברסיטה וצבר ניסיון תעסוקתי. משכך, אני מתכוון לקבוע כי שירות לטובת המדינה יילקח בחשבון ויינתן לכך ביטוי הולם בעת התמודדות במכרז למשרה במגזר הציבורי".

אלא שהיועצת המשפטית לוועדת החוקה, עו"ד סיגל קוגוט, קבעה בחוות דעת משלה כי אין הצדקה לחקיקה משום ש"אין נתון המצביע על נחיתות, אפליה מובנית או קושי להשתלב בחברה ובעמדות מפתח" לציבור החיילים המשוחררים.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) פנתה אל ינון וביקשה ממנו לבחון את חוקיותה של ההצעה. "על פניו, נראה כי מדובר בחקיקה המפלה ערבים, חרדים ונשים, הסותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", כתבה גלאון והוסיפה, "אין פסול בלתגמל יוצאי צבא בגין שירותם ואני תומכת בכך, אך לא ניתן לקבל כי מהלך כזה ייעשה באמצעות אפליית אוכלוסיות אחרות הפטורות בחוק משירות".

בתשובתו הבהיר ינון כי הצעת החוק אינה גזענית במהותה, אך קבע כי היא מעלה קשיים משפטיים של ממש: "בהצעת החוק גלומה אפליה כלפי קבוצות שונות שהמחוקק עצמו פטר אותן משירות סדיר, כגון חרדים, נשים דתיות או נשואות ממגזרי המיעוטים והאוכלוסייה הערבית. אפליה זו יש בה לכאורה כדי פגיעה בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

ינון הוסיף כי לטעמו, "כיוון שההצעה נועדה לקבלה לעבודה בשירות המדינה, שהיא המעסיק הגדול במשק, ייתכן שיש בה גם כדי פגיעה בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד חופש העיסוק".

היועץ המשפטי לכנסת אינו רשאי לפסול חוקים שמוצעים על ידי הח"כים. עם זאת, ינון הבהיר כי תמיכה בחוק החדש בעייתית: "אני סבור כי על הכנסת, בבואה לדון ולהצביע על הצעת החוק בקריאה הראשונה, לשקול במלוא כובד הראש קשיים אלה ולתת עליהם את הדעת בטרם הכרעה".



ח''כ גלאון. פנתה ליועמ''ש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו