בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיבוץ יזרעאל: העקשנות שהצילה את צריף העץ העתיק

מלחמתו של אחד ממייסדי קיבוץ יזרעאל לשימור חדר האוכל הראשון

תגובות

דניאל הרפז, החבר הוותיק ביותר בקיבוץ יזרעאל, מסמל בעיני הנאבקים על שימור אתרי מורשת את אותם מקרים בהם מצליחים מאבקי השימור וההצלה של אתרים מראשית ההתיישבות העברית בישראל.

עקשנותו של הרפז, שחצה כבר את גיל 80, כמו גם שעות עבודה הרבות והזיעה שהגיר בעבודות שיפוצים, היו המנוע שהוביל את הפעולה להצלתו ושימורו של צריף העץ ששימש את מקימי קיבוץ יזרעאל.

צריף העץ הקטן, כ-200 מטרים רבועים שטחו, הוקם בשנת 1950, בשעה שראשוני קיבוץ יזרעאל עלו לנקודת הקבע שלהם. הצריף שימש את החברים במשך כ-15 שנים כחדר האוכל, עד שנבנה חדר האוכל הבנוי הראשון של הקיבוץ.

הרפז, שנמנה עם מקימי הקיבוץ, מספר כי "במשך השנים עבר הצריף תהפוכות - הוא היה מפעל אלקטרוניקה, שימש מזכירות, מחסן כל-בו, מחסן דשנים ומחסן תרבות, עד שנעזב והחל להתפורר".

לדברי מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עומרי שלמון, "הצריף של יזרעאל עמד נטוש והחלו כבר לדבר על הריסתו. לשמחתנו קמה קבוצת חברים שקראו לשמר את הצריף".

לדברי הרפז, "בשנת 1998 התחלנו לטפל בנושא הצלת הצריף. צריך להבין שהוא ממוקם במקום יפה במרכז הקיבוץ, אבל מנגד, אנחנו לא נמצאים בתוך בועת נדל"ן והצלחנו לקבל את אישורם של מרבית חברי הקיבוץ לשימור הצריף".

הרפז, שחברי יזרעאל הזהירו מראש מפני צניעותו, מספר כי קבוצת חברים, בעזרת תקציב כספי גבוה של הקיבוץ, פעלה לעבודות ההצלה. חברת קיבוץ אמרה כי "הרפז, למרות גילו, עשה לבד חלק גדול מהעבודה. הלוואי ולכולם היה מרץ וחיוניות כמו שיש לו".

הרפז מספר כי "העבודות כללו כמעט כל תחום הנדרש לשימור ושיפוץ: חיזוק קונסטרוקציה, ריצוף, החלפת קירות, התקנת מערכת חשמל ומיזוג אויר. הכל נעשה תוך ניסיון לשמר ככל האפשר את המבנה המקורי כפי שהוא".

ההערכה היא כי הקיבוץ השקיע בעבודות כחצי מיליון שקלים, עם סיוע נוסף של המועצה לשימור אתרים, שגם ליוותה את הפרויקט מבחינה מקצועית.

לתמהים על ההשקעה הכספית הגבוהה והחשיבות שמצא הרפז בצריף עץ פשוט למראה, ללא הוד והדר אדריכלי, הוא משיב כי "למבנה הזה היה מקום מרכזי בחיי הקיבוץ. צריך להבין שחדר האוכל, בכל קיבוץ, היה מרכז החיים, ומלבד אכילה הכל נעשה בו - חגים, אירועי תרבות ועוד. ככל שהיה פחות אוכל היתה במקום פעילות עשירה יותר. מעבר לחשיבות המקומית, זהו אחד מחדרי האוכל הבודדים שהוקמו בראשית המדינה, ושהצליחו לשרוד עד היום".

לטענת שלמון, "מאמצי ההישרדות ורוחות ההפרטה שהובלו לא אחת על ידי מנהלים שכירים, גזרו לא אחת את דינם של מבנים שהוקמו עם הולדת הקיבוצים ושנדחקו לפינה עם השנים. לא אחת תחשיב כלכלי קר גזר את דינם להריסה. אולם במקרים אחרים היו פעולות הצלה".

כעת החלה המועצה לשימור אתרים, ביחד עם תכנית "מורשת" של משרד ראש הממשלה, לגבש תוכנית להצלת מבנים בעלי חשיבות בקיבוצים. שלמון מסכים כי "לא כל מבנה מראשית כל קיבוץ צריך להישמר. ביחד עם הקיבוצים אנחנו צריכים לבחון כל מבנה לגופו, תוך מחשבה אם יש אפשרות לצקת ייעוד חדש למבנה". לדבריו, "אני מאמין שתהליך חזרת הבנים וקליטת חברים יביא לחידוש חדרי אוכל ומבני ציבור שננטשו".

בינתיים כבר מתכננים ביזרעאל את אירוע חנוכת הצריף הישן. כעת, בייעודו החדש, הוא ישמש מבנה בו תוצג ההיסטוריה של הקיבוץ, כמו גם לפעילות מתמשכת של חוגים, סדנאות ואירועי תרבות. "הצריף יחזור לייעודו הראשוני כמקום מרכזי של מפגש חברתי", אומר הרפז בסיפוק.



דניאל הרפז על רקע הצריף, בשבוע שעבר בקיבוץ יזרעאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו