בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אחיה קמארה, למה מקשים על בעלי מוגבלויות בארץ?"

תגובות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה בתחילת השבוע כתב אישום נגד חברות "אגד" ו"קווים" בשל אי נגישות אוטובוסים לבעלי מוגבלויות כשלא מופעלת בהם מערכת כריזה המודיעה על התחנות, באוטובוס ומחוצה לו. מדובר בפעם הראשונה שבה מוגשים כתבי אישום פליליים בגין הפרת הוראות צו נגישות.

אחיה קמארה, מי שעומד בראש הנציבות, עסק שנים ארוכות בשילוב וקידום אנשים הסובלים ממוגבלות ככבד שמיעה מגיל שמונה חודשים. קמארה הקים וניהל את עמותת "בקול" - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים - ושימש יו"ר הוועד המנהל של ארגון "בזכות". כמו כן הוא מכהן כסגן נשיא הארגון העולמי של כבדי שמיעה והיה שותף פעיל בתהליך חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ורגולציה נוספת בתחום.

אחיה קמארה, אנשים בישראל מסוגלים לקבל בעלי מוגבלויות?

"אם נשווה את מצבם של בעלי מוגבלויות בישראל למצב בעולם נגלה שמצבנו לא רע בכלל. אני לא אומר שאין לנו לאן לשאוף ויש הרבה קשיים, אך המצב לא רע ויש מקום למעט גאווה".

היכן החולשות שלנו? היעדר מערכת הכריזה באוטובוסים - זו הפליה?

"אם יש נושא הדורש שיפור הוא ללא ספק תחום הנגישות וזה מה שאנו מנסים לעשות. חקיקת חוק שוויון זכויות בעלי מוגבלויות בשנת 1998, פרק הנגישות שנוסף בשנת 2005 והקמת הנציבות ופעילותה לנגישות מדי יום הם אבן דרך משמעותית. אנו פועלים ליישום החוק כדי שהמלים היפות של החזון, המטרות והרצון ישולבו בכל תחומי החיים וימומשו בשטח, כי אנו מכירים את המצב והוא לא פשוט וכל צעד שעושים, כמו הגשת כתבי האישום שהוגשו בתחילת השבוע, הוא חלק מריצה לטווח ארוך. ב-2010 התקבלו 1,400 פניות מבעלי מוגבלויות שהתלוננו על הפלייתם. עיקר התלונות עוסקות בהנגשת תחבורה ציבורית, מבני ציבור, מדרכות, ולשם כך יש לנו יחידה הפועלת למניעת הפליה שתפקידה לטפל בפניות אלו ולסייע למציאת פתרונות".

יש בארץ מאות עמותות שפועלות למען בעלי מוגבלויות, האם יש צורך גם בנציבות?

"עמותות הן ארגונים וולונטריים שהוקמו על ידי אנשים שאכפת להם ופועלים במיטב מרצם וכוחם לשינוי חברתי. הנציבות היא גוף סטטוטורי בעל סמכויות אכיפה ואמצעים למימושה. כשאני שולח מפקח לבדוק אם גופים מיישמים את פרק הנגישות מדובר באחריות שלוקחת על עצמה המדינה וזה היבט משמעותי".

כמי שבעברו עשייה בארגוני המגזר השלישי, נציבות שכזו היתה משהו שייחלתם להקמתו?

"לפני 13 שנים, טרם חקיקת חוק שוויון זכויות בעלי מוגבלויות, אחד הנושאים המרכזיים שהיה לנו חשוב, כארגונים המקדמים את הנושא, היה הקמת גוף שכזה שיפעל מתוך הממשלה. התקיים ויכוח ארוך אם צריך לצאת ממשרד הרווחה, המשפטים או הבריאות אך אנו ייחלנו למשרד המשפטים, לגוף שיראה את האנשים מזווית של זכויות האדם ולא כמודל רפואי שיקומי, והמציאות מוכיחה עצמה".

דו"ח של הקריה האקדמית אונו שבדק השתלבות אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה קבע כי בעלי מוגבלויות הם האוכלוסייה שסובלת ביותר מהדרה בשוק העבודה. אתם מודעים למציאות זו?

"זהו בהחלט תחום שבו ישראל פחות טובה וכאן נדרשת עבודה רבה. אם נשווה מצבנו ביחס למדינות ה-OECD נגלה שהוא לא טוב. בישראל יש כ-220 אלף מקבלי קצבאות ולמעלה מ-90% לא מועסקים בשוק העבודה. בבחינת התמונה הכוללת של 700 אלף בעלי מוגבלויות, ובהם בעלי מוגבלות חמורה, 60% נמצאים מחוץ למעגל התעסוקה ומדובר במספרים רעים מאוד".

אולי אנשים בעלי מוגבלויות מעדיפים לא לצאת לעבוד משיקולי גובה קצבה וגם עקב היחס שהם מקבלים בחוץ.

"עד לפני שלוש שנים המצב אכן היה כזה שלאדם שמקבל קצבה לא היה עידוד לצאת לעולם העבודה כי היה מפסיד קצבתו. בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי לאחר שהממשלה החליטה כי היא רוצה לעודד אנשים בעלי מוגבלות לצאת לעבודה, נוצר תמריץ חיובי וקצבתם לא נפגעת עד לגובה הכנסה מסוים. תיקון זה הוציא לשוק העבודה למעלה מאלף איש. זו ריצה למרחקים ארוכים ויש לזכור שאנשים שהתרגלו לא לעבוד במשך עשרות שנים, קשה להם לצאת לעולם העבודה גם בעקבות חסמים פנימיים וחיצוניים.

"בנוסף, נעשה מאמץ גדול של משרדי הממשלה השונים והנציבות לערוך שינוי מהותי בתחום כדי להסיר חסמים. על פי סקר שערכה הנציבות, שליש מהמעסיקים לא מוכנים להעסיק בעלי מוגבלויות ומנגד בעלי מוגבלויות הפנימו את הדעות הקדומות של החברה, מה שמוביל לירידה בביטחון העצמי - הם לא מאמינים בעצמם, ביכולותיהם, ולאחר שחוו תחושת כישלון כבר לא טורחים לגשת למכרזים. נעשים צעדים לעידוד תעסוקה ובהם מימון הנגשת מקומות עבודה, וכן משרד התמ"ת יצא במסלול העסקה חדש שבו הוא מסבסד שכר עובדים בעלי מוגבלויות. בנוסף, בנציבות אנו מקדמים הצעת החלטה שלפיה יוקצו משרות ייעודיות לבעלי מוגבלויות בשירות הציבורי".

מה השלבים הבאים לטיפול?

"יש להתקין את תקנות פרק הנגישות שטרם הושלמו ויאפשרו אכיפה, ובהן נגישות לבנייני ציבור קיימים, מוסדות חינוך ומוסדות בריאות ונגישות בשעת חירום. כמו כן יש לפעול לשינוי עמדות ציבוריות. עד שלא ניצור מצב שבו מעסיקים, שכנים, בני משפחה ומורים לא ישנו יחס כלפי בעלי מוגבלות ויראו בהם אנשים עם זכויות ולא כאלו שיש לרחם עליהם או לעשות להם טובה, דברים יתקדמו לאט. אנו ניכנס עם קמפיינים ציבוריים, תוכנית חינוך במערכת החינוך, שינוי עמדות מעסיקים וחומרי הסברה. העבודה לא תסתיים עד שבעלי מוגבלות יוכלו לצאת מהבית ללא חשש שייתקעו וייאלצו לאלתר את דרכם".



אחיה קמארה, ראש נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו