בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 61 שנה: תרומת הצעצועים לילדי ישראל נמכרה בטעות

תגובות

ב-31 במאי 1950, סוחר הצעצועים החיפאי הערבי חנא מ. סוידאן קנה, תמורת 300 לירות, ארבעה ארגזים מלאי צעצועים מיהודי, אשר קנה אותם במכירה פומבית בנמל חיפה. חודשיים אחר כך, כאשר ביקר סופר "הארץ" א. נשר בחנותו של סוידאן, מרבית הסחורה מהארגזים היתה פזורה בחנותו: "מיניאטורות שונות, דברי פלסטיקה, ספרי ילדים מצוירים, סרטים וסיכות, כדורים, עפרונות וכו'", כתב נשר. בניגוד לשאר הצעצועים בחנות, אלה נחו בתוך קופסאות פח ועליהן מפת ארץ ישראל וכיתוב ביידיש: "א מתנה פון איירע ברידער און שוועסטער אין דרום אפריקה". בתוך הקופסאות נכתב שהצעצועים הם נדבת מגבית המלחמה היהודית בדרום אפריקה: מטען של צעצועים שנאספו בין יהודי דרום אפריקה עבור ילדי ישראל שהגיעו מאירופה ונכלאו במחנות על ידי הבריטים.

א. נשר ניגש לנמל חיפה לברר את התעלומה, כיצד קרה שהנדבה, שאמורה היתה לשמח את לבבותיהם של כ-250 מילדי המחנות, נמכרה בנמל במכירה פומבית. "העליתי, כי אמנם נמכרו באותו יום ארבעה ארגזי צעצועים, אך לדברי הפקידים נעשה הדבר לפי החוק", כתב נשר. "סחורה שמונחת בנמל שלושה חדשים ללא תובעים מפרסמים אותה ב'רשומות' ואם בעליה איננו מופיע, מוכרת אותה הרשות המוסמכת לכל המרבה במחיר". מנהלת הנמל סירבה לתת לנשר מידע על האונייה שבה הגיע המטען ולמי היה מיועד. "על השאלה אם מתנות סנטימנטליות של יהודי הגולה לילדי ישראל הן חומר למכירה פומבית בנמל, לא קיבלתי תשובה".

הבשורה הגיעה לחברי הפדרציה היהודית בדרום אפריקה, שפרסמו גילוי דעת. "הזדעזענו מאוד למקרא הידיעה (...). הננו מופתעים ביותר על שלא העירו את תשומת לבנו לעובדה שמשלוח של צעצועים הגיע לחיפה ולא נדרש על ידי שום אדם", כתבו. "קורות צעצועים אלה, ודאי אין בכוחם להשפיע לטובה על המגבית המאוחדת המתנהלת כעת בדרום אפריקה במלוא היקפה". למען הסר ספק, מחלקת ההסברה של הסוכנות היהודית פרסמה ידיעה ובה הבהירה כי ב"ועדה לחלוקת משלוחים ללא תשלום" של הסוכנות "לא נתקבלה כל הודעה על משלוח זה. ארבעת ארגזי המתנות לא היו שייכים, אפוא, לסוכנות היהודית". גם חגי קוזלוב בן ה-11.5 מקריית מוצקין כתב כדי להביע את צערו, ושלח את מכתבו למדור מכתבי קוראים. "הופתעתי לקרוא ב'הארץ' מיום 27.7 את הפרשה המעציבה של גזילת שמחה וצחוק מילדי המחנות בארץ. אותן 'סחורות שאין להן תובעים' יש להן תובעים רבים במחנות העולים בארץ שאליהם נשלח השי. אם תשלח איזו חבילה שהיא לאחד מראשי המדינה, האם ימכרוה במכירה פומבית 'לפי החוק'? (...). יש להשיב את הגזלה לבעליה במהירות האפשרית - ובל ייוודע לאותם הילדים את קורות הצעצועים".

חודש אחרי שהתפרסמה הפרשה, הסביר משרד האוצר מה קרה. "משלוח של 27 ארגזי צעצועים על שם הג'וינט נתקבל בנמל חיפה ביום 10 בדצמבר 1948. 23 מהם שוחררו מיד, ואילו ארבעת הנותרים נועדו לילדי המחנות בקפריסין ונשארו בנמל. מסיבות שונות נתאחר משלוח הצעצועים ובינתיים נודע על החלטת הממשלה הבריטית לחסל את המחנות בקפריסין וארבעת הארגזים האמורים לא הוצאו וגם לא נדרשו על ידי הג'וינט במשך כל הזמן. בנסיבות אלה נפלה טעות מצערת והצעצועים נמכרו על ידי מנהלת הנמל במכירה פומבית". משרד האוצר הבטיח שמחלקת המכס למדה את הלקח, ושבעתיד תשתדל "להודיע למוסדות וליבואנים על כל משלוח שנתקבל בשבילם ולא שוחרר, והועמד משום כך להימכר בפומבי". לפחות אחד מקוראי העיתון, ל. גרד מחיפה, חשב שאין בזה די. "לדעתי, אין התנצלות זו עשויה להרגיע את דעת הקהל", כתב, "ואם השלטונות רוצים באמת לתקן את העוול, עליהם להחזיר את דמי הפדיון של הצעצועים שמכרו ולקנות בכסף זה צעצועים אחרים ולחלקם בין ילדי המחנות". לא דווח על מעשה כזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו