בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החתונה המלכותית של אלעד תשובה, בנו של יצחק תשובה

נהג המונית שלקח אותי לחתונה שאליה לא הוזמנתי לא התרגש מהצקצוקים על הסכומים האדירים שהושקעו בחתונה. יש לו את הכוח, אז למה לא?

תגובות

חתונת בנו של איש העסקים יצחק תשובה עם בחירת ליבו הוגדרה כחתונת השנה, הרבה בזכות הסכום הגדול שהושקע בה, 7 מיליון שקלים. היו כאלה שצקצקו נגד הראוותנות. לטעמי, דווקא הראוותנות היא עניין חיובי. לפחות יוצא לציבור משהו מהעשירים האלה, מעט אבק כוכבים.

היו כאלה שמחו על כך שמדובר ביער בן שמן, אזור שלא מיועד לחתונות, אבל זה קטנוני להתעסק בענייני ייעוד קרקע של חתונה תמימה כשמדובר ביצחק תשובה, מי שבזמן פעולת ועדת ששינסקי לקביעת תמלוגי הגז, שכר כל לוביסט וספינולוג בשטח והכניס לסל כל פוליטיקאי שהיה יכול, כדי לדאוג שהמיליארדים של הגז, משאב השייך לכולנו, יישארו בכיסו ולא יתעו בדרך אל משכורות המורים או אל הרווחה. בה בעת, האשימו מלחכי פנכתו בבגידה במדינה כל מי שהתנגד לגישה זו. כך שהמיקום של החתונה הוא הדבר האחרון שמשנה, ושיהיה במזל טוב לזוג.

גם נהג המונית שהסיע אותי למקום לא אהב את עיקום האף מול החתונה הנוצצת, "יש לו את הכוח, למה לא? הוא קליבר רציני", אמר. בדרך שוחחנו על האנשים החשודים בשחיתות שיסתובבו בין הנכבדים. לו זה לא הפריע: "גנבים זה חצי מדינה. המדינה בנויה על זה. בעל התחנה אצלנו לא גנב? גנב".

אני על כל פנים, לא הוזמנתי. הציעו לי לשקר ולהגיד שאני נגן של ריטה כדי להיכנס, אבל אני שקרן גרוע. הצטופפתי עם עשרות צלמי הפפרצי ועיתונאי הזוטא שניסו לתעד את העשירים נכנסים אל האירוע. לצלמים הוכנה עמדה עם אוכל, אבל זו היתה רחוקה מאוד מהאקשן. הם תפסו עמדה ליד הכניסה, וסרבו ללכת עד שיגיע שוטר, בטענה שמדובר בשטח ציבורי. מכיוון שלא הצליחו להביא שוטר, אף שבסביבה סיירו ניידות משטרה ויחידת פרשים של המשטרה, כל הצלמים התקדמו קדימה. העמדה האחורית, שבה הוגש גם כיבוד, נזנחה. אני הספקתי לקחת שיפוד אבטיח. אבל הצלמים בחזית היו רעבים.

האירוע היה מרשים מאוד ("במחיר של החתונה הזו קונים שבע דירות במודיעין", פרשן נהג המונית). בלב היער, נבנתה במת ענק בגודל אסדת נפט והמקום נגה באורות. נראה שהארגון תקתק. מרוב תאורה, אני סבור שהרוקדים בפנים לא יכלו לראות ממש את היער היפה והחשוך. כך שלא ברור אם ההתעקשות על הלוקיישן עזרה למישהו, חוץ מההרגשה שאבא יכול לעשות הכול במדינה הזו, שהיא גם הרגשה נחמדה.

צילומים: עופר וקנין, גילי כהן מגן, ניר קידר

אני לא מספיק להתמקם והנה נושר מג'יפ בייגה שוחט, שר האוצר לשעבר שהפך לדירקטור בכימיקלים לישראל של האחים עופר. העופרים, גיבורי השעה, שותפים של תשובה בעסקי התפלת המים, בוודאי הוזמנו אבל לא דרכו על השטיח הירוק, אולי בשל רצונם להוריד פרופיל. כתבת שואלת את בייגה שוחט מה יש לו להגיד על כך שמקום החתונה לא חוקי. הוא אומר שלא ידע, והרגע שמע על כך לראשונה. דביר ז'ורנו, כתב גל"צ לענייני רווחה שמונה לסקר את האייטם, מסביר לי שכמעט אין סיכוי שבייגה ישרוד את העריכה, "נוריד את הסינק של בייגה בוודאות. תן לי שטייניץ פה, תן קונפליקט".

המון הצלמים מתגודדים בשני אזורים משני צדי הכניסה. עיתונאי אחד הולך עם דפים ועליהם צילומי אנשי ההון, כאילו היו קלסתרוני פושעים. עוברת בחורה יפה עצומת מחשוף עם גבר סטנדרטי וחסר חן, מן הסתם איש עשיר מאוד או בן של כזה. "הי", צועקת לה כתבת של תוכנית בידור כלשהי. הן מתחבקות. ואז החברה נכנסת והכתבת נשארת בחוץ. "דוגמנית לשעבר. היא היתה אתי בצבא", מסכמת הכתבת. "איפה היא ואיפה את?" לועג לה הצלם.

ואז בדיוק מגיעה שרי אריסון בבגד כסוף. לא הייתי מבחין בה אם לא כולם היו צועקים "שרי, שרי", כאילו שרי אריסון היא חברה שלהם. אריסון מסתכלת אל הצלמים שעומדים בצד השני, והצלמים מהצד שלי מאוכזבים מאוד וקוראים לה קריאות כשהיא ממשיכה. גליה מאור מגיעה שניה אחריה. היא כנראה נחמדה יותר שכן היא עוצרת ומנופפת לצלמים בשני הצדדים. "את חמודה", אומרים הצלמים.

כשאתה צלם של אירועים כלכליים, נראה שלא משנה מה עשה בעל ההון, איזה משכורת הוא נותן למנקה, או איזה ריבית ייקח מהאוברדפט, רק חשוב שיסתכלו עליך כמה שניות לצילום, ושלא תהיה סנוב כמו אפרים סנה, אותו בן של קומוניסט שרץ במהירות פנימה כדי לחמוק מהפלש.

דנה גרוצקי, הכתבת של גיא פינס ומי שהתפרסמה בצילום מעורטל לשער שבועון בידור, לבושה אדום. אף שהצבע מחמיא לה, זו בחירה אומללה: בגדיה זהים למדי הארגמן של הנערים שמחנים את המכוניות. לפתע היא רואה את אביטל דיקר חולפת בסך. אחרי כל הקרחים והמכריסים, זו בדיוק הבחורה שהיא צריכה לראיין. "אפשר כמה שאלות?", היא צועקת. אבל דיקר ממשיכה כאילו לא שמעה. וגרוצקי מקללת בשקט "אמא שלך".

והנה קרב השר ללא תיק יוסי פלד, מי שביקש להיות שר שממונה על חלוקת הגז, כדי לסכל את ועדת ששינסקי, וטען בוועדת הכלכלה שאין לו כל קשר כבר 20 שנה לתשובה. והנה הוא ולא שרף, חולף על ידי. איך אני יודע שהוא אמר שהוא לא קשור לתשובה? השתתפתי בהצגת קריאה של פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא הגז הטבעי, וגילמתי את אותו יוסי פלד. כך שמפי יצא המשפט הזה שאין לו קשר כיום לתשובה.

אבל זה לא ממש מעניין איש כאן ברחבה, מה אמר או לא אמר יוסי פלד. כי הנה הזמר פול אנקה. הוא בן 70, אבל נראה צעיר ושובב. הוא גוץ ואשתו הצעירה ממנו בשלושים שנה, הדוגמנית השוודית אנה אנקה גבוהה מאוד, גדולה ממנו כמעט בחצי מטר, כך שכשהוא מחבק אותה מאחור הוא מתאמץ שלא לחבק את ישבנה. כל התקשורת עטה על אנקה שיורה תשובות שנונות לשאלה מה הביא כמתנה ("את נאמנותי") ואם הוא לא נרעש מהמחיר שהחתונה עלתה ("אני לא צריך לשלם על זה").

אבל אז מגיח חיים סבן, וכל הכתבים הכלכליים זונחים את אנקה המסכן ומשאירים אותו עם דנה גרוצקי האדומה. סבן נראה מעולה ואוהב את התקשורת, אבל כשכתב שואל אותו על האחים עופר הוא בורח פנימה, אומר שהוא רוצה לשתות משהו.

אסתי גינצבורג מבקשת ממני לזוז. היא לא נראית מרשימה במיוחד ולא הייתי מזהה אותה אם לא היו כולם צועקים את שמה. אני משתעמם מהצלמים והעיתונאים ומשתעמם מהעשירים ומהבחורות דלות הקלוריות שצמודות אליהם. אני פונה אל נערי ה'וולה פארקינג'. אחד מהם חנה בדיוק את המכונית של הדוגמנית רותם סלע ומספר שגם נגע באוטו של יעקב שחר. הוא מתגאה על הדגמים שהחנה, פורשה ולינקולן. הנערים החונים מתלהבים מרותם סלע, מביטים בה מרחוק מתראיינת. אני מקנטר אותם שהיא התחתנה עם הבן של בעלי חברת האופנה קסטרו, ושאין להם סיכוי. והם אומרים בעצב "טוב, זה בסופו של דבר מה שקורה, הן הולכות על המיליונרים".

נהג אחר אומר שהוא לא מתעניין בסוגי מכוניות ובכלל לא נהנה מכל ההסתודדות עם עשירים וכלבי המחמד שלהם. "שום סכום כסף לא יגרום לי ללבוש פפיון", הוא אומר בגאווה. אני מזכיר לו שהוא לובש פפיון אדום והוא מסביר שפשוט עשה טובה לחבר. הוא אפילו לא בירר כמה כסף ייצא לו. הנהגים מודים שהם די מאוכזבים מאווירת המסיבה שהוגדרה כחתונת השנה: "אם היינו נכנסים, היינו מרימים את האירוע. בפנים יבש, תראה איזה אנשים נכנסים. כולם מבוגרים, אחי. כולם חברי כנסת".

אבל אז מגיעה חברת הכנסת המשונה יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מי שבוועדת הכלכלה ניסתה לסכל את החלטות ששינסקי בטענה ש"מדובר על ערכים, על יושרה, על אמונה ועל אמון", והנה, לפתע, גם היא אורחת של תשובה שבו תמכה ואף קראה להצדיע לו. כששואלים אותה על פרשת עופר, היא חומקת ואומרת שזה לא שעה לביזנס אלא לפלז'ר.

ישראל כץ, שר התחבורה שעומד להפריט את הרכבת, בוודאי למישהו שרוקד בפנים, מגיע באיחור וממהר פנימה, צמוד למאבטח שלו. כל הצלמים כבר הלכו, רעבים. הכתב של לילה כלכלי, שניסיתי לקחת איתו טרמפ חזרה, יושב על הרצפה מיואש, מניח רגליו על הכביש. המאבטחים מבקשים ממנו להעלות אותן כדי שיעבור איזה ג'יפ, והוא לא מוכן.

בחוץ עוברת חבורת מטיילי לילה על אופניים. על קסדותיהם תלויים פנסים. הם חולפים ומביטים באדישות על האירוע, אותה עיר אורות שנבנתה בין ליל בקרחת היער ותעלם מיד בבוקר שלמחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו