בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 40 שנה: הג'מבו הראשון של אל על בדרכו לישראל

תגובות

"אפילו ז'ול וארן, בעל הדמיון הפורה והנועז, לא יכול היה שלא להשתומם אילו ראה ביתן ענק ומפואר, בואינג 747, ממריא אל על", כתב ב"הארץ" אדר קיסרי בראשית יוני 1971. "לא פחות היה מתרשם אילו זכה לטוס בטרקלין מעופף זה, בעל מושבים מרווחים ל-400 איש".

בואינג 747 - שנודע גם בכינויים "ג'מבו" ו"הטרקלין המעופף" - חולל מהפכה בתעופה העולמית ב-1969, כאשר הופעל לראשונה בחברת התעופה האמריקאית TWA. זמן קצר אחר כך הודיעה חברת התעופה הישראלית אל על שגם היא תרכוש טרקלין מעופף כזה. שלוש שנים התכוננה אל על לבואו: כ-3,200 מעובדיה עברו קורסים במרכזי הדרכה בלוד ובחברת בואינג בסיאטל. במהלך שנת 70' התפרסמו ידיעות על התקדמות הרכישה, שהבטיחו עולם חדש של תעופה בישראל. מנכ"ל אל על מרדכי בן-ארי הדגיש באופטימיות כי "עד היום, לא זכה אף מטוס סילון אזרחי להצלחה תיפעולית-מבצעית, כלכלית ואטרקטיבית כפי שזכה לה ה-747", והוסיף גם שהוצאות התפעול שלו נמוכות בכ-25% מאלה של המטוסים הנוכחיים.

ב-1 ביוני 1971, נערכו "הכנות קדחתניות" אחרונות כדי לקבל את הג'מבו הראשון של החברה הישראלית. למחרת אמור היה המטוס להגיע, ועד הרגע האחרון השלימו פועלים את בניית רחבת החנייה, בגודל 17 אלף מ"ר, למטוס הענק.

כתב "הארץ" קיסרי, שנכח בטקס הממלכתי בסיאטל שבו נמסר הג'מבו לידי אל על כמה ימים קודם לכן, סיפר על סגולותיו לטובת הקוראים שעדיין מצפים לבואו: "מי שטס עד עתה בבואינג 707 - המטוס הנוכחי של החברה - או במטוסים דומים, יחוש עם כניסתו ל-747 כאילו הוא יוצא למרחב. בחוגי התעופה נוהגים להתלוצץ ולומר, כי בג'מבו - זה כינויו של ה-747 - אפילו הסובלים מקלאוסטרופוביה יחושו בטוב". אורכו של הג'מבו הגיע ל-70 מטרים, לעומת 46 בלבד של ה-707; גובהו, 19 מטר, עלה על ה-707 בשישה מטרים. הוא הכיל שמונה מטבחים ו-14 חדרי שירות, וחשוב לא פחות, הוא הביא לתעופה הישראלית את תוכנית הבידור, שהותאמה במיוחד לקהל יהודי-ישראלי: דרך האוזניות האישיות של כל נוסע אפשר היה לשמוע את השחקן סר לורנס אוליבייה קורא פרקים מן התנ"ך; את הזמר תיאודור ביקל מבצע שירים ישראליים ופולקלור יהודי; ואת הקומיקאי דני קיי מספר "בדיחות יהודיות על ישראל". תחנות אחרות הציעו קטעים בעברית מ"מחזות מוסיקאליים מפורסמים", ו"שעה תמימה של מוסיקה קלאסית". גם מסך קולנוע הותקן במטוס. וגם, לראשונה, "אגף מיוחד במטוס עבור נוסעים בלתי-מעשנים הרגישים לעשן", כפי שכבר עשו קומץ חברות תעופה אמריקאיות ואירופיות. האוכל לעומת זאת, כה שנוא על חיכם של רוב הנוסעים שלא מיעטו בתלונות, נותר כשהיה.

אבל לאדר קיסרי הפריע דבר אחר. "התפאורה הפנימית - כותלי המטוס מצופים בשכבות צבע אופקיות-מקבילות - מהווה צירוף גוונים בלתי-נעים ואף צורם (צבעים דומים מכסים גם את המושבים)", כתב. "נאמר לנו, כי הארכיטקטית דורה גד היא שהגתה ותיכננה תפאורה זו. אני מקווה כי לא ירחק היום ויצירתה תוחלף באחרת".

ב-2 ביוני הגיח הג'מבו לשמי ישראל, נהוג בידי הטייס הראשי של אל על, קברניט גד כץ. אחרי סיבוב חגיגי בשמי תל אביב, נחת המטוס נחיתה רכה בשדה התעופה לוד. על המסלול המתינו לטרקלין המעופף שר הביטחון, מפקד חיל האוויר, סגן שר התחבורה ומאות מוזמנים שהסתופפו תחת כנפיו העצומות של הג'מבו. "הארץ" הגדיר את האירוע במאמר מערכת "עידן חדש באל על".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו