בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באוניברסיטת ת"א מתווכחים: האם אתיופיה היא באפריקה?

פרופסורים בכירים מוחים על הענקת פרס לחוקר, "כי אינו אפריקניסט"

תגובות

לפני כחודשיים, בטקס חגיגי, קיבל פרופסור חגי ארליך את פרס קרן לנדאו של מפעל הפיס על סך 50 אלף שקלים, בקטגוריית לימודי אפריקה. "פרופ' חגי ארליך פעל רבות בתחום המחקר על אתיופיה וארצות אפריקאיות סמוכות והוא בעל הישגים והשפעה בלימודי אפריקה בארץ ובעולם", נימקו השופטים את בחירתם בארליך, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.

אלא שמרצים בכירים באוניברסיטת תל אביב קיבלו את זכייתו בהפתעה גמורה ובכעס. לדבריהם, חגי ארליך אמנם חוקר את אתיופיה וסביבתה, אך בשום אופן אינו "אפריקניסט", או חוקר אפריקה במובן המקובל של המלה. הם מתקשים להבין כיצד עקף מומחים לאפריקה שהיו מועמדים לפרס, בהם פרופ' נעמי חזן, פרופ' גליה צבר, פרופ' בנימין נויברג ופרופ' מרדכי תומרקין.

"אנחנו למעשה עומדים בפני מצב, כאפריקניסטים, שבו הפרס ניתן שלא לפי הדין לאדם שלא עוסק באפריקה כיבשת", אמר ל"הארץ" פרופ' (אמריטוס) יקותיאל גרשוני, היסטוריון וחוקר אפריקה שמדרום לסהרה. "ארליך הוא מומחה בעל שם עולמי לאתיופיה, ואכן אתיופיה היא באפריקה. אבל אפריקה היא לא באתיופיה. זו יבשת שיש אנשים שעוסקים בה כיבשת על התופעות השונות בה: אתניות, פוליטיות, כלכליות, תרבותיות - כיבשת. ארליך הוא אדם שעוסק בנקודה מסוימת ביבשת. להכריז עליו כעל אפריקניסט זה חרפה ובושה, וכתם על כל קהילת האפריקניסטים", אמר גרשוני. "נוצר כאן עיוות, בטעות חמורה או מתוך רשעות, שיוצר התייחסות לא נכונה שפוגעת בכל הנושא האקדמי של לימודי אפריקה וגם בכבודו של הפרס הזה. לא חסרים אפריקניסטים בארץ בעלי שם עולמי. איך אפשר לבטל אותם, שיש להם את הקבלות הטובות ביותר, ולהעדיף מישהו שלא שייך לנושא?".

מרצה בכיר אף התלונן ישירות בפני יו"ר ועדת השופטים שהעניקה לארליך את הפרס, ד"ר גדעון גרא: "כל בר דעת באקדמיה היה מבין שכאשר מדובר על 'לימודי אפריקה' הכוונה לחברות האפריקאיות שמדרום לסהרה... חגי חף מכל ידע על אפריקה השחורה שמדרום לסהרה". המתלוננים מצביעים על העובדה שארליך הוא היום יועץ אקדמי לאוניברסיטה הפתוחה בתחום לימודי המזרח התיכון.

יחד עם גרא ישבו בוועדה פרופ' גדעון גולדברג ופרופ' גבריאל ורבורג. החוקרים שמוחים כעת על הענקת הפרס לארליך מדגישים שהבחירה בחברי הוועדה תמוהה בעיניהם. "שלושתם ראויים לכל דבר, רק לא לוועדה הזו", אמר ל"הארץ" מרצה נוסף. פרופ' גרשוני אמר ל"הארץ" ש"אף אחד מחברי הוועדה הוא לא אפריקניסט פעיל. לו היה חבר כזה בוועדה והוא היה מסתכל בשמות המועמדים האחרים הוא היה רואה מיד את ההבדל", הוסיף גרשוני. "האדם שקיבל את הפרס היה האחרון שראוי לו. מישהו הסתכל על הרשימה הפוך".

חוקרת אפריקה אחרת העידה על "תחושה לא נוחה בבחירה של ארליך. אתיופיה אמנם שייכת לאפריקה, אבל הוא חוקר את אתיופיה באופן שמדיר אותה מאפריקה ומחבר אותה אל המזרח התיכון. לאורך השנים התקבעה בשיח הבנה לפיה גישה אפריקניסטית לחקר אפריקה שמה את אפריקה במרכז, ולא את האופן בו המערב רואה אותה. מנקודת מוצא זו, אפריקניסטים טוענים במפורש שיש להתייחס לאפריקה היבשת הן כאל מכלול והן באופן הרואה מדינות וחברות נבדלות". לדבריה, "ארליך ניסה להוציא את אתיופיה מהמרחב האפריקאי, והתעלם מהחיבורים שלה לאפריקה".

פרופ' ארליך דוחה את הטענות האלו מכל וכל. "אני עוסק באתיופיה, באריתריאה, בסומליה, בסודן, במצרים", אמר ל"הארץ". "אלה חלקים מאוד מרכזיים של אפריקה. רק מי שלא אינטליגנטי ומבין חושב שיש אפריקה כמכלול אחד. כפי שאין אירופאיסט או אמריקניסט או אסייאיסט, גם התפישה שיש אפריקניסט מתאימה לעידן הקולוניאלי, שרואה באפריקה מין גוש אחד שחור. אני נחשב לאחד האנשים המובילים בעולם בתחום. אף אחד מהמתלוננים לא מגיע לדבר שבכלל דומה להישגיי ולמעמדי הבינלאומי. הכל נובע מקנאה, צרות עין ובורות. אנשים קטנים שעשו כל החיים שלהם דברים קטנים".

יו"ר ועדת השופטים, ד"ר גרא, אמר ל"הארץ": "אני לא חושב שהשיקולים של הוועדה הם עניין להתנצחות פומבית. לא אני מיניתי את עצמי לשפוט. ביקשו אותי וראיתי בזה חובה ציבורית. אני חושב שאני יודע מספיק על התחום כדי לא לפסול את עצמי מראש. שיקולי הוועדה היו ענייניים, ואין זה מקרה שהמועמד האחד שהיה מוסכם על כל חברי הוועדה הוא חגי ארליך".

אבל כמה מהחוקרים טוענים כי היה טעם לפגם בהליך מינוי השופטים, ושלא במקרה העדיפו אותם על פני אפריקניסטים פעילים. השופטים נבחרים מתוך המלצות של 19 אנשי הדירקטוריון של קרן לנדאו; איש מדעי הרוח היחיד מבין ה-19, והאדם שהמליץ על שופטים לוועדת הפרס בתחום לימודי אפריקה, הוא פרופ' יעקב שביט. מרצים באוניברסיטה העידו שהוא "חבר נפש של הזוכה בפרס".

פרופ' שביט אמר ל"הארץ" שהוא "חבר של הרבה אנשים ובהם של חגי ארליך. זה לא רלוונטי לעניין". על המלצותיו לשופטים אמר: "כשצריך לבחור שופטים מתוך תחום שיש בו 14 איש, יש מספר מוגבל. לא היו שופטים טובים יותר מהשופטים שנבחרו". המקור של הטענות האלו, אמר, הוא "בקנאת אנשים עלובים".

פרופ' גרשוני דחה את הטענה. "נכון שזו קהילה קטנה, אבל לבזות אותה עד כדי כך ולבוא ולומר שאין אנשים? יש קבוצה שלמה של חוקרות טובות ויקרות שעולות כפורחות בתחום. הוא יכול גם היה לגשת אליי, הרי אנחנו יושבים באותו בניין ולא הייתי מעורב כלל בפרס".

דולין מלניק, מנהלת אגף תרבות ואמנות במפעל הפיס, דחתה את הטענה שצוות השופטים לא היה מקצועי דיו בתחום הרלוונטי: "הדירקטוריון של קרן לנדאו, שחברים בו נציגים מאקדמיות ומתחומים שונים הם שממליצים על השופטים בכל קטגוריה, וכך נבחרה גם הוועדה הספציפית. יש לקרן דירקטוריון שמורכב מאנשי ציבור, אקדמיה, תחומים שונים ומגוונים והדירקטוריון בוחר או ממליץ על שופטים. כל ועדה מורכבת משופטים מהתחום הרלוונטי, והם ממלאים את תפקידם בהתנדבות".

בשיחה נוספת, אמרנו למלניק שהממליץ על השופטים לקבלת הפרס לחקר אפריקה, פרופ' שביט, הוא גם חברו הטוב של מקבל הפרס. הפעם אמרה מלניק שחברי הדירקטוריון אינם מעורבים ישירות בבחירת השופטים, ושהליך הבחירה בנוי כך שלפרופ' שביט לא יכולה היתה להיות נגיעה ישירה בו: "בקטגוריית לימודי אפריקה אנחנו מקבלים רשימה של עשרות מועמדים להיות שופטים. השופטים צריכים למלא טופס גילוי נאות אחרי שהם רואים את רשימת המועמדים. הטופס מועבר לייעוץ משפטי, עובר בדיקה ומאושר. חברי הדירקטוריון לא מעורבים. פרופ' שביט נותן רשימה של אנשים שיכולים להתאים לשמש שופטים. בסוף כשהרשימה מתגבשת, היא לא בהכרח השלושה שקיווית להם. נוסף לכך, חבר השופטים מתכנס ודן לבד".

הערנו למלניק שבניגוד להצהרתה שהרשימה מונה עשרות מועמדים להיות שופטים, שביט עצמו הדגיש כמה התחום מצומצם, וכי היו לו מעט מאוד אנשים לבחור מתוכם. היא טענה כי "כל הסיפור הזה נראה מאוד משונה ומריח משיקולים זרים. אני חושבת שאם היו להם טענות אמיתיות היו צריכים לפנות במועד רלוונטי, ולא שלושה חודשים אחרי שהעניין גמור וסגור". מלניק הדגישה שבמפעל הפיס לא התקבלה שום פנייה בנושא.



חגיגות 20 שנה להדחת הרודן מנגיסטו היילה מריאם באדיס אבבה בירת אתיופיה, בחודש שעבר. מרצים טוענים שהבחירה באתיופיה תמוהה


הזוכה, פרופ' ארליך
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו