בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפועלים ממרוקו הפכו את מרכז יהדות צפון אפריקה לבניין הצבעוני בירושלים

למרות הקשיים שהערים משרד הפנים

תגובות

כאשר שואלים את עבדולה דראה, צעיר בן 24, תושב רבאט שבמרוקו על מקצועו הוא משיב "שחקן כדורגל". אבל בחודשים האחרונים הוא עובד בעסק המשפחתי, אומנות הג'ליס, המוזאיקה המרוקאית שמעטרת קירות ורצפות.

העבודה כוללת הכנת משטחי חרס צבועים בצבעים שונים, שבירתם באמצעות פטיש עדין לאלפי פיסות חרס קטנטנות וזהות. אז, במעשה פאזל עצום מסדרים דראה ושאר הפועלים את הפיסות הזעירות, שהופכות למשטח צבעוני ומרהיב. את העבודה הזו עושים כמה פועלים מרוקאים בשנים האחרונות דווקא בלב ירושלים, במסגרת חידושו של מרכז הקהילות של יהדות צפון אפריקה, שייחנך ביום ראשון, בנוכחות נשיא המדינה, שמעון פרס והנשיא לשעבר, יצחק נבון. בתשובה לשאלה אומר דראה שלא היתה לו שום בעיה לבוא ולעבוד בישראל, "אנחנו עובדים בכל העולם", הוא אומר, "אחי כבר עבד בספרד, בדובאי, בצרפת".

מרכז קהילות יהודי צפון אפריקה, שנמצא בשכונת מחנה ישראל, מהשכונות הראשונות מחוץ לחומות, שוכן כיום בין הרחובות דוד המלך ואגרון, בעורפו של מלון פאלאס. המבנה הוקם באמצע המאה ה-19, בידי הרב דוד בן שמעון, מייסד קהילת "המערביים" - היהודים הצפון אפריקאים שנבדלו מהספרדים - בירושלים. המבנה שימש למגורי משפחות עולים מקרב הקהילה. לאחר שיפוץ של ארבע שנים ולאחר מאות אלפי אבנים, שדראה וחבריו צירפו זו לזו לכדי עשרות מטרים רבועים של פסיפס, נראה הבניין הישן כארמון סולטן. המבנה הישן הפך ללא ספק לבניין הצבעוני ביותר בירושלים.

ארגון קהילות צפון אפריקה, שבנה מחדש את הבניין, החליט להקימו בסגנון מרוקאי אותנטי על כל המשתמע מכך - גן בסגנון אנדלוסי, מזרקות מים, דלתות מגולפות ומצוירות, עיטורים על הקירות, מרצפות צבעוניות ועוד. בארץ אין אף קבלן שיודע את המלאכות הללו, לכן נזקק הארגון לעזרתם של קבלנים ופועלים ממרוקו.

עוד כתבות בנושא

הקשיים היו משרד הפנים שהערים מכשולים בפני הבאתם. "הם לא הבינו שהם לא פועלים זרים, הם אמנים. בכל פעם שהם היו נוסעים לחג לשבועיים, לקח לי חצי שנה להחזיר אותם", אומר חיים כהן, יו"ר הנהלת הארגון. אבל משהגיעו לא עמדו הפועלים בלוח הזמנים, מה שהוסיף שערות לבנות רבות ליזמי הפרויקט. המעסיקים הישראלים שחששו לכך שהמוזאיקות לא יהיו מוכנות עד לטקס החגיגי הכינו תוכנית חירום - לוחות עץ עליהם מודבק צילום של המוזאיקה שישמש תחליף זול עד לאחר הטקס.

חידוש הבניין בסגנון הזה הוא לצנינים בידי חסידי השימור בירושלים, שרואים בכך יבוא של אדריכלות זרה ופגיעה במבנה היסטורי. "יש פה פגיעה בשימור, אבל אני מודה שזה יצא מיוחד ובעל ערך תיירותי", אומר איציק שוויקי, מנהל המועצה לשימור אתרים בירושלים. "הסגנון הזה הוא מה שהיה אמור להיות האיפיון המקורי של השכונה", עונה כהן.



פועלים ממרוקו עובדים על פסיפס במרכז יהדות צפון אפריקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו