בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין ונציה לשדרות - לבנת מבחינה בין טוב ורע

הביאנלה בידינו

תגובות

מה רע לבלות סוף שבוע מופז בין התעלות והגשרים, הארמונות והכנסיות, המוזיאונים וביתני הביאנלה ה-54, שנפתחת הערב. ומה רע לעשות את זה על חשבוננו, אך לתפארת המדינה. כמה יפה ונציה בעונה זו של השנה; גם אנחנו היינו רוצים לטבול בזוהרה, להתחכך בשכיות החמדה שלה.

שרת התרבות, לימור לבנת, תהיה שם במקומנו ובשמנו, יחד עם נשיא המדינה, שמעון פרס, בכבודו. יחדיו ישתתפו בחנוכת הביתן הישראלי - נוכחות רשמית שאין מרשימה ממנה.

היא גם חסרת תקדים, ככל הידוע, אם כי השנה צפויים לראשונה עוד פוליטיקאים ספורים מארגנטינה, מונטנגרו, גיאורגיה ואזרבייג'אן. אין זה מקובל בביאנלה, בדרך כלל, שנציגים כה מכובדים ורמי דרג מטעם, מופיעים במעמד הזה, שהוא אירוע האמנות הבינלאומי המרכזי בהשוואה למתחריו. הבמה שמורה כאן בעיקר לאמנים שמציגים את עבודותיהם, סיגלית לנדאו נבחרה הפעם להציג ולייצג.

"הרצפה של אדם אחד היא התקווה של האחר" - זה השם שנתנה למיצב שלה, וצלילו באוזני חשוד וחתרני משהו. צריך לקוות, שהשרה בדקה היטב בטרם שהמריאה, וידאה מראש שהוא ראוי, המיצב, לפרס היצירה הציונית, שעליו הכריז משרד התרבות לא מזמן. לא היינו רוצים ששרה בישראל תיאלץ לעזוב במחאה, לחזור למלון בשל פגיעה ברגשותיה, ולגרור אחריה את נשיא המדינה.

זה כבר קרה לה השבוע במקום אחר, בשדרות, בפתיחת פסטיבל קולנוע דרום בסינמטק העירוני. "עדות" - סרטו של הבמאי שלומי אלקבץ - נבחר להיות הסרט הראשון להקרנה החגיגית. לבנת באה, כיבדה בנוכחותה את הטקס, נאמה בזכות החופש האמנותי, ומיד נטשה. בוודאי רצתה להרחיק את עצמה מהעדות הזאת.

מן האולם נשמעו קריאות: "למה את עוזבת, הרי לא ראית את הסרט", אך לא שרת התרבות תאפשר ליצירות לבלבל אותה, לשבש את השקפת עולמה ואת דעותיה הקדומות. היא יודעת, כבר נוכחנו, להבחין בין טוב לרע, בין סרטו זה של אלקבץ ובין סרטו של יוסי סידר - "הערת שוליים" - שזכה בפרס התסריט הטוב בפסטיבל קאן. "הערת שוליים" אינו עוסק, לשם שינוי, בפלסטינים ובחיילים, ובכל זאת הצליח; אולי כדי להפריך את התזה הממשלתית-פוליטרוקית, שסרט ישראלי יעוטר רק בתנאי שיוציא את דיבת הארץ רעה. אם כך, לא כל העולם התרבותי נגדנו, למרות שלבנת מנהלת אותו אצלנו.

אם כבודה כל כך כבדה מיטלטלת לה עד ונציה, סימן שנחה דעתה ממעשה ידיה של האמנית המצוינת. האם גם דעתה של סיגלית לנדאו נחה מהחסות הממלכתית שפתאום נפרשת מעליה? האם נוח לה בחיבוק דוב הזהב - אריה הזהב, ליתר דיוק - שמכשיר את יצירתה בחותמת פטריוטית? ומה הרגישה כשלימור כבר עשתה אתמול את היומית המחרימית שלה, התכחשה לאמנית ישראלית אחרת, יעל ברתנא, שגם היא מציגה בבינאלה, כפי שנמסר אמש בערוץ 10.

בוודאי לא שאלו אותה, כפי שלא שאלו בשעתו את מדליסט הזהב בשיט מפרשיות. היום מסוכן מאוד להציב פודיום זוכים ומנצחים במקום כלשהו - באולימפיאדה או בביאנלה - פן תקפוץ עליו שרה ישראלית, וסרת תרבות.



מבקרים מתבוננים ביצירות אמנות בביאנלה ה-54 בוונציה, הנפתחת רשמית הערב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו