בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משמרים את אתרי ההיסטוריה של חולון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב אישרה להפקיד את תוכנית שימור האתרים של חולון, השנייה בלבד בגוש דן אחרי תל אביב, הכוללת 18 אתרים מתקופות שונות

תגובות

על החולות בדרום העיר חולון ניצבה פעם שכונת מולדת. 90 משפחות שעלו לארץ ישראל מתימן הקימו שם ב-1934 את בתיהן. בשכונה נבנו גם בית כנסת, מקווה ומגדל מים. ארגון "ההגנה" ערך באזור אימונים ובבתים רבים החביאו סליקים של נשק. תושבי המקום חיו בצניעות, ותנאי המחיה - מוקפים חולות ומבודדים - היו קשים. בחלוף הזמן ננטשה השכונה והיום כל שנותר ממנה הוא מגדל המים וכמה הריסות של בתי אבן בין דיונות החול וסביבן אשפה.

הדורות הבאים כבר לא יזכו לראות את שכונת מולדת. אתרי מורשת אחרים בחולון, לעומת זאת, צפויים לקבל בקרוב מעמד שיגן עליהם מפני סכנות הפיתוח מחד וההזנחה מאידך. השבוע אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב להפקיד את תוכנית שימור האתרים שהכינה עיריית חולון בשיתוף משרד האדריכלים "מנדל את מנדל". הרשימה כוללת 18 אתרים מתקופות שונות בכל רחבי העיר.

תוכנית השימור של חולון היא השנייה בלבד בגוש דן שהושלמה ומקבלת תוקף, אחרי זו של תל אביב. בין אתריה: דרך הביטחון, מגדלי המים במולדת ובאז"ר, חוסמסה (מבנה ששימש את ארגון ההגנה), הפילבוקס, כיכר סטרומה, מרפאת מנסבך, בית הספר ביאליק, בית המשקם, שכונת אגרובנק ובתי הספר ביאליק ושנקר. דרך הביטחון נסללה בתקופת מלחמת העצמאות. היא הובילה מתל אביב לראשון לציון ומשם התפצלה לירושלים ולנגב. הדרך עקפה את שכונת אבו כביר ואת העיירה יאזור בניסיון לספק נתיב בטוח להעברת אזרחים, לוחמים, ציוד, מזון ותחמושת למזרח הארץ ולדרומה. שרידי הדרך עדיין קיימים. רובה כוסתה אספלט, חלקים ממנה מכוסים חול. חדי העין יכולים להבחין לצד הדרך בשורה של חביות ישנות שנועדו למנוע גלישה של החולות.

מעטים משתמשים היום בדרך, המובילה לבית מטבחיים על הגבול שבין חולון לראשון לציון. סמדר ספקטור דנון, מנהלת המוזיאון לתולדות חולון, דווקא מבקרת בה לעתים קרובות. "את דרך בורמה כולם מכירים. איך מכירים אותה? כי שימרו אותה, כי מדברים עליה, כי מסיירים בה", היא אומרת ומספרת על תחושת שליחות. "השימור הוא לא רק השימור הפיזי, הוא גם החינוך שמתלווה לזה. אני לוקחת ילדים ומבוגרים לדרך הזאת. אנחנו מטיילים בה, מספרים עליה. כל העבודה שלנו מיועדת לשמר את זה בתודעה של האנשים".

ספקטור דנון מברכת על תוכנית השימור של העירייה, אך חשה גם מידה מסוימת של החמצה. היא מביטה בהריסות שכונת מולדת, מעבר לפינה, ומדמיינת את האתר היפהפה שיכול היה להיות בין החולות. לצד ההריסות, ניצב עדיין מגדל המים הוותיק, ששימש גם את "ההגנה" ומצוי גם הוא ברשימת השימור. באזור אחר בעיר, שכונת קרית שרת, היא מתחברת לנוסטלגיה. "פעם היינו הולכים כאן בחולות, היום הכל בנוי", היא משחזרת בעמדה בין מקבץ גדול של בנייני מגורים חדשים. בלב השכונה, לאחר מאבק, השתמר שריד נוסף של דרך הביטחון.

לדבריה, ברשימת השימור חסרים אתרים בעלי משמעות רבה. כך למשל, היתה שמחה לראות ברשימה את בתי הקולנוע הראשונים של חולון "מגדל" ו"ארמון", את בית הרצפלד, את בריכת השחייה הראשונה של העיר, את בניין הצרכנייה המשמש היום את עמותת "יד שרה", את בית מכבי האש הראשון ואת ספריית בן יהודה.

גם תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, היתה רוצה לראות רשימה ארוכה יותר. עם זאת, היא מודעת לקשיים העומדים בפני רשות מקומית באישור תוכנית מסוג זה. "ברגע שאתה מכריז על המבנים אתה גם חושף את הרשות לתביעות. אם למשל ירשת בית על כיכר סטרומה ועכשיו יודיעו לך שהוא לשימור ואתה תכננת להוסיף לו דברים, מישהו יצטרך לתת על זה את הדעת. לכן הרשויות בדרך כלל נמנעות, אם הן יכולות, מלהכריז על מבנים פרטיים לשימור".

"חולון לא דומה לתל אביב ביופי של הבתים לשימור", מסבירה אדריכלית העיר חולון פנינה קול את היעדר הבתים הפרטיים ברשימה. "היא היתה סוג של פרבר של תל אביב, עיר שינה. אין באמת מצאי של בניינים פרטיים לשימור. מה שבעיקר קיים זה מבני ציבור". לדבריה, הרשימה אמנם קצרה, אך מעניקה תמונה מלאה של המורשת ההיסטורית, התרבותית והאדריכלית של העיר. כך או כך, לדברי טוכלר, הכיוון נכון. "אם פעם הסתפקו בבחירת שניים-שלושה אתרים והפיכתם למוזיאון, היום מבינים שהפוטנציאל של שימור הרבה יותר רחב. זה לא כולל רק מבני מגורים, זה כולל גם מגדלי מים, מתקנים חקלאיים, גדרות, דרכים היסטוריות וצמחייה - כל מיני אלמנטים שיש להם חשיבות במורשת של היישוב".

לדברים האלה מצטרפת גם הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים ויו"ר הוועדה המחוזית, גילה אורון. "תוכנית השימור שאושרה בתל אביב פתאום עשתה את המהפך הגדול בראייה של כמה שימור טוב. מאוד פחדו בהתחלה מהשימור. טענו שזה פוגע. עלויות שימור זה דבר יקר, אתה לא יכול לעשות כל מיני תוספות בנייה ואתה צריך לעבור דרך ועדות מיוחדות. אבל בסופו של דבר הנכס אחרי שהוא משומר מעלה את ערכו הרבה יותר מאשר השקיעו בו בשימור. היום פחות מפחדים מזה", היא אומרת.

בימים אלה מקדמות ערים נוספות בארץ תוכניות שימור. "עם צריך לשמור על המורשת שלו אבל זה לא אומר שבגלל שימור אנחנו מפסיקים להתחדש", מוסיפה אורון.



מגדל המים בשכונת מולדת. הדורות הבאים כבר לא יזכו לראות את השכונה הנטושה


תצלומים: המוזיאון לתולדות חולון, אלון רון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו