בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש

דוד יגר, שעזב בגיל 16 את תיכון צייטלין בת"א וחזר כעבור שש שנים כאיש כנסייה, יושבע הבוקר לשופט בבית המשפט המרכזי של הכנסייה הקתולית העולמית

3תגובות

הבוקר, ייכנס האב דוד יגר, לבוש בגלימה וכובע מצנפת לראשו, לאחד ממתחמי הוותיקן במרכז רומא ויושבע כשופט בית המשפט השיפוטי המרכזי של הכנסייה הקתולית העולמית - המקבילה לבית המשפט העליון בישראל. דרך ארוכה עבר יגר, יהודי מומר, מהילדות במרכז תל אביב: מהלימודים ביסודי ביל"ו - שהיה אז בית הספר של הבורגנות התל אביבית מהזרם המסורתי דתי - דרך התיכון הדתי צייטלין, ועד שהגיע לעמדה השיפוטית הגבוהה ביותר של הכס הקדוש ברומא.

בחירתו של יגר לתפקיד השיפוטי הבכיר ביותר בכס הקדוש - אחד מעשרים שופטים עליונים בבית משפט שבראשו עומד האב אנטוני סטאנקייביץ מפולין - נחשב לאות הערכה אישית מצד האפיפיור לפועלו רב השנים של יגר למען הכנסייה, בתפקידו כיועץ המשפטי של הכס הקדוש במגעים המתקיימים עם מדינת ישראל משנת 1992.

לאירוע החגיגי הבוקר באה מישראל אחותו לאה, כשבאמתחתה פסל של האמן מנשה קדישמן אותו הכין במיוחד לשופט העליון החדש. קדישמן רקע את דמותו של ישו על צלב, כשראשו מגיע עד לקצה העליון של הצלב וכפות ידיו מגיעות אף הן ממש עד לשתי נקודות הקיצון בשני צדיו של הצלב.

מצביע בבחירות

"אני ישראלי, בעל דרכון ישראלי, בן לעם ישראל ובן לעם היהודי", מגדיר האב יגר את זהותו. לדבריו, מגיל 18 - מלבד פעם אחת ב-1992 - הוא הצביע בכל מערכות הבחירות, גם כשהיה בקצה תבל, כי הוא רואה בהשתתפות בבחירות חובה אזרחית עליונה. כשהוא נשאל אם הוא מרגיש ישראלי, הוא אומר "לפחות כמוך", ומיד מסביר כי "אני בדיוק כמו אותו אזרח ישראלי שעובד בארגון עולמי שמקומו מחוץ לגבולות המדינה. כמו שיש ישראלים שעובדים בקרן המטבע בוושינגטון, במוסדות האו"ם בניו יורק, או באונסק"ו בפריז. אני נמצא בגוף עולמי על לאומי, זה כל ההבדל".

יגר, בן 56, נולד במרכז תל אביב, לאבא, גרשון יגר - המורה להיסטוריה המיתולוגי של תיכון עירוני א' - ולאם דבורה, ששימשה סגן הקונסול הברזילאי בישראל. "אני בן נאמן ופטריוטי לעמנו ולארצנו", אומר יגר. "זאת הרי כל מטרת השחרור של העם היהודי מהמאה ה-19, שנהיה לעם, שלא נישאר מיעוט דתי בין הגויים. אדם יכול לחיות על פי מצפונו, לא להאמין באמונה דתית, להאמין באחת ולא באחרת, הכל לפי מצפונו האינטלקטואלי".

"הוא היה גאון הכיתה, גדל גוף, אינטלקטואל מגיל צעיר, מדבר כבוגר מכפי גילו. וילדים התעללו בו, פגעו בו". מספר חבר ילדותו עו"ד חיים שטנגר שזוכר כי כשהיו בני 16 "נעלם לי יגר מהעין". כשחזר, בן 22, הוא פגש את שטנגר ואמר לו "אתה יודע, אני עכשיו בכנסייה", ובחן את תגובתו. "יש לי חור שחור מהתקופה מגיל 16 עד 22", אומר שטנגר, "הוא חזר ד"ר לתיאולוגיה, מעולם הוא לא דיבר על התהליך שעבר. הוא אמר לי 'חיים, בבוא היום נדבר'".

שטנגר זוכר כי בשנות ה-80 נרתם להגן על חבר ילדותו לאחר שבכתבה ששודרה בערוץ הראשון תקף אותו הרב גורן - שאביו של יגר התפלל בבית הכנסת שלו, קוממיות, בצפון תל אביב - וכינה אותו "משומד". "אי אפשר למחוק אדם, אי אפשר להרוג לו את הנפש", אמר שטנגר בתגובה באותה הכתבה. שטנגר מוסיף כי אביו של יגר "כאילו לא ידע שבנו התנצר, כי כפי שהבחנתי, זה היה נושא שלא דיברו עליו, אבל האיש נאהב על ידי שני הוריו שנתנו לו תמיכה וחום".

לא נפרד מהצ'ולנט

מי שהפך לידידו של יגר הוא פרופ' אריה נדלר, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. ההיכרות בין השניים נוצרה לפני כמה שנים ברב שיח שהתקיים באוניברסיטה על דעות קדומות. "הוא הגיע לבוש ככומר פרנציסקני, אבל מיד נראה לי מוכר", סיפר אתמול נדלר. "הוא פשוט נראה כמו אבא שלו, שהיה המורה הנערץ עלי להיסטוריה בעירוני א', שהיה דמות משמעותיות ומיוחדת בחיי. הוא התחיל לספר על עצמו, וזאת היתה התרגשות גדולה מבחינתי. נפגשנו כמה פעמים, גם ברומא", הוא מספר. "נוצרה ידידות. הוא איש מיוחד במינו. הוא סיפר לי על הקשר העמוק שלו לארץ. לא ירדנו לעומק של הסיבות שהביאו להתנצרותו. הוא דיבר ברמזים".

למינויו כשופט הערכאה הגבוהה ביותר של הכס הקדוש הגיע ייגר אחרי שמילא שורת תפקידים, הבולטים בהם: היועץ המשפטי של הכס הקדוש במשא ומתן עם ישראל, ושופט בבית המשפט לערעורים של הכנסייה במדינת טקסס, ארה"ב. את זמנו הוא חילק בשני העשורים האחרונים בין ישראל, רומא וטקסס. המינוי של יגר כשופט עליון, אותו יתחיל למלא בפועל כבר ממחר, הוא עד גיל 75, חמש שנים מאוחר יותר מגיל הפרישה של שופטים בישראל. השבוע הוא אמר שעדיין לא ידוע לו בכמה תיקים יטפל, אך צפוי לו עומס עבודה לא מבוטל.

לבית המשפט העליון של הכס הקדוש מגיעים ערעורים בסכסוכים אזרחיים, הנוגעים, למשל, למחלוקות של מסדרי נזירים בעולם, מחוזות הכנסייה, אוניברסיטאות נוצריות והתאגדויות כנסייתיות אחרות. לעתים משמש בית המשפט אף כערכאה ראשונה, כשמדובר בגוף שאין מעליו מרות אלא זו של האפיפיור, למשל מסדרי הנזירים הגדולים.

מלבד תפקידו של בית המשפט בסכסוכים כספיים ופליליים, בית המשפט העליון הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר להתרת נישואין. הכנסייה הקתולית אמנם אינה מכירה במוסד הגירושין, אך מכירה באפשרות לקבוע, על סמך ראיות שמוצגות בפני שופטיה, כי נישואין לא היו תקפים מלכתחילה, על פי עילות הקבועות בחוק הכנסייה. הפרעה נפשית שעיוותה את שיקול הדעת בכניסה לנישואין היא דוגמה לאחת מהן.

אחותו של דוד, לאה, סירבה לספר על אחיה ורק אמרה, לפני שנסעה לטקס ברומא, כי "אני מאוד אוהבת את אחי, תומכת בו וגאה בו". שטנגר שאף הוא הוזמן לטקס - אך נבצר מבעדו להגיע מאחר שהוא נתון במעצר בית - מעיד כי אף שחברו התנצר לפני עשרות שנים הוא מקפיד לאכול אתו, בביקוריו בארץ, אוכל יהודי במסעדת אלימלך, בשכונת פלורנטין בתל אביב. "כי גם כשהופכים לנוצרים, לקיבה קשה להתנתק ממאכלי בית אמא, מגפילטע פיש, מצ'ולנט".



דוד יגר בצעירותו ועם האפיפיור בנדיקטוס ה-16


תצלום: מתוף האוסף הפרטי של דוד יגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו