בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחות אומנה נאלצות לממן בעצמן ילדים בסיכון - בגלל היעדר חוק בעניין

המועצה לשלום הילד מקבלת עשרות תלונות של משפחות אומנה בשנה

תגובות

משפחות הלוקחות תחת חסותן ילדי אומנה נאלצות להמתין חודשים רבים, לפעמים עד שנה, כדי לקבל הכרה כמשפחות אומנה על ידי משרד הרווחה. בשל אי-הסדרת תחום האומנה בחוק משפחות נאלצות לממן בעצמן ילדים שהן מגדלות, לשלם בעד שירותים שניתנים על ידי המדינה לאחר הכרה. כך נוצרים מצבים קיצוניים שאין מתווה לדרך פעולה בהיעדר חוק.

ש', ילד בן שש, נולד להורים הסובלים מבעיות רפואיות מורכבות. בגיל ארבע, לאחר הזנחה קשה, נמצא ש' משוטט ברחובות, לא דיבר, ניסה לנשוך אנשים וגנב מוצרי מזון מחנויות. לפני שנה החליטה תושבת השכונה שבה התגורר הילד לאמצו, אם כי לא באופן רשמי, שכן יש לו הורים, והוא עבר להתגורר עמה, בידיעת שירותי הרווחה בעיר. רק לאחר חצי שנה, בחודש דצמבר, קיבלה ועדת החלטה של שירותי הרווחה, שבסמכותה להחליט על הוצאת ילד מביתו, את ההחלטה לשים את הילד במשפחת אומנה.

עד היום לא הוסדרה האומנה בצורה רשמית והמשפחה מגדלת את הילד בהתנדבות ללא החזר הוצאות. הילד הגיע אליה חסר כל. יש לציין כי מדובר במשפחה שהוכרה בעבר כמתאימה להיות משפחת אומנה. באחרונה גם פנתה אמו הביולוגית של הילד לאם האומנת וביקשה לקבל את בנה בחזרה, מצב שעמו לא ידעה להתמודד. הוא היה מוסדר בחוק אם היה כזה.

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שמקבלת בשנה עשרות פניות ממשפחות, אמר: "למרבה הצער, אין זו פעם הראשונה שאנו נתקלים בעיכובים רבים ומיותרים במתן הכרה, אישור ותקציב למשפחות אומנות, שאינן יכולות ואינן צריכות לשמש גורם מממן, ולו במימון ביניים זמני, בעבור המדינה ומוסדותיה". קדמן פנה בשבוע שעבר לשר הרווחה, משה כחלון, בבקשה לקדם חקיקת חוק אומנה בסדר עדיפויות גבוה.

בניגוד להליכי אימוץ המוסדרים בחוק האימוץ, או הוצאה לפנימייה שמוסדרת בחוק פיקוח על מעונות יום, שירותי האומנה פועלים מתוקף נוהל פנימי של משרד הרווחה. הם כוללים 2,600 ילדים השוהים ב-1,800 משפחות.

לפי נתוני משרד הרווחה, 65% ממשפחות האומנה עוברות בדיקה ורק אחר כך יקבלו ילד. התהליך ההפוך קורה בעיקר בקרב משפחה קרובה של הילד, שמחליטה לקחת אותו לביתה על דעת עצמה, ורק לאחר מכן פונה למחלקת הרווחה להכרה כאומנה. אז מתחיל תהליך בדיקה שנמשך זמן.

מאשה, אם אומנת, גידלה בביתה ילדה שבאה מחו"ל לאחר שהוריה לא יכלו לטפל בה. "פנינו לשירותי הרווחה בפברואר ורק בינואר אחר כשנה קיבלנו את ההכרה כמשפחת אומנה", היא אומרת. "האבסורד הוא שאמרו לנו שעברנו את כל התהליך עוד בנובמבר אך את ההכרה הרשמית והסיוע הכלכלי קיבלנו רק מינואר. מדובר בעזרה משמעותית - החזר הוצאות חודשי של כ-2,000 שקל, ורשת סיוע כלכלית שמאפשרת לנו לקבל החזר על טיפולי שיניים, ואף להיעזר בפסיכולוגים או עובדים סוציאליים אם יש צורך. לפני קבלת ההכרה היינו אצל פסיכולוג על חשבוננו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי תשלום רטרואקטיבי ניתן מרגע שוועדת תכנון-טיפול קובעת את הנזקקות להשמה חוץ-ביתית. כלומר, אם מתקיימת ועדת תכנון- טיפול בחודש ינואר, והמשפחה מאושרת להיות משפחת אומנה בחודש מאי, לדוגמה, המשפחה תקבל תשלום רטרואקטיבי מחודש ינואר.



כחלון. התבקש לחוקק חוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו