בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים טופול, לאיזה תפקיד התחברת יותר, טוביה החולב או זורבה היווני?

תגובות

חיים טופול, השחקן הישראלי המצליח בחו"ל בכל הזמנים, מועמד לאוסקר, זוכה גלובוס הזהב, ישחק בעונה הקרובה את זורבה היווני בתיאטרון גשר.

מתי פגשת בזורבה לראשונה?

"כשקראנו את קקויניס, לפני שהיה הסרט".

בן כמה היית?

"אני חושב שבן עשרים ומשהו".

ומה חשבת עליו אז? מה הרגשת כלפיו?

"שהוא אדיר".

מה עושה אותו אדיר?

"תראי, אני זוכר שחשבתי על זה, שהוא היה כאילו ההפך מטוביה. טוביה בעל משפחה, ושייך ומשתייך, וזורבה הוא חופשי לגמרי - חלק בעל כורחו, הרי אנחנו לומדים שהיה לו ילד שמת, ואשה שאיננה, והיה חייל והרג אנשים ועשה כל מיני דברים שטוביה בחיים שלו לא... זה מצד אחד מאד מאד הפוך מטוביה - גם לא כל כך מאמין בשום דבר, בכח עליון. אני חושב שהפעם היחידה שהוא מדבר שם על ענישה זה אם אשה רוצה אותך ואתה לא נענה לה, אתה תקבל עונש רציני מאד מלמעלה".

בסרט הוא אומר: "לאלוהים יש לב גדול מאד, אבל יש חטא אחד עליו הוא לא סולח: אם אשה קוראת לגבר למיטתה והוא לא בא".

"כן, זה היה טיפוס מאד שונה ממה שחשבנו והכרנו גם בספרות ובוודאי בחיים".

וכשאתה מעמיד אותם ככה אחד מול השני, מי מהם יותר קרוב ללבך?

"ודאי שזה טוביה, אבל זה כמעט ההפך ובזה הקרבה, שהוא ממש הפוך מטוביה. זאת אומרת זה לא שיש לו לב קר: יש לו לב חם, אבל אין לו לויאליות. הלויאליות היא רק לעצמו באותו רגע, הוא גם לא לויאלי לעצמו, רק באותו רגע".

בכלל הוא מאמין בלחיות את החיים הרגע, לחיות את הרגע. זה משהו שאתה יכול להזדהות אתו?

"לא, אבל זה מעניין". (צוחק)

מה סולם הלויאליות שלך?

"אני חושב שאני לויאלי מאד, גם לחברים שלי, גם למשפחה שלי, גם לחינוך שקיבלתי, גם להוריי שאינם אתנו. אני חושב שאני מאד לויאלי לכל הדברים האלה".

אתה לא אומר מדינה, ובתור מי שעומד בראש הוועדה שמנהלת את תחרות היצירה הציונית, זה דבר נדרש, לא?

"כשאני אומר שאני לויאלי לאבי זה אומר שאני לויאלי לחלומות של אבי והחלומות של אבי היו המדינה, בהחלט".

אבל החלומות של אביך ודאי לא היו המדינה כמו שהיא.

"נכון, מה אני אגיד לך?..."

אז איך אתה מגשר על הפער הזה?

"משתדל לעשות את זה שזה יהיה כמו שהוא חלם".

איך?

"אנחנו מדברים עכשיו על זורבה, בואי לא נתחיל להתפלסף. אני לא מורה נבוכים, אני לא מרטין בובר, אין לי שום פרטנזיות להורות לאנשים איך ללכת ואיך לחיות. אני בקושי יודע מה אני רוצה. אפילו בקשר לזורבה, הציעו לי לעשות את התפקיד הזה ארבע-חמש פעמים בחיי כמיוזיקל, והיו לי בעיות עם מה שהיה שם בחומר ועם השירים. מי שהיה שם אדיר היה אנתוני קווין שבאישיות האדירה שלו ספג את זה, ואני לא רציתי לעשות עוד פעם את אנתוני קווין. אבל עוד לא דנו בעיבוד ממש, בשירים. זאת תהיה עבודה ארוכה ואני עוד לא בשל לדבר על מה זה יהיה בדיוק".

יש סיכוי?

"אני חושב שיש. אבל זה לא קשור להצגה".

למה? עשייה תרבותי היא חלק ממה שעושים פה, לא?

"בהחלט, קורה פה די הרבה בתרבות. אפילו אאידה בים המלח זאת יצירה שלא תיאמן".

אבל לא ציונית.

"לא, ים המלח עושה אותה ציונית".



חיים טופול. ''זורבה הוא ההפך מטוביה. אין לו לויאליות. הלויאליות שלו היא רק לעצמו''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו