בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על שפת הים ביפו, חגגה דנמרק את עצמאותה

במרכז פרס המשקיף על הבתים המתפוררים של שכונת עג'מי, נפגשו דיפלומטים לצלילי שופן ומטעמי גורמה לציון יום העצמאות של הממלכה הסקנדינבית

תגובות

ביום ראשון בערב המשיכו לזרום הדיווחים מגבול סוריה על מפגינים שנהרגו מירי צה"ל. בדנמרק המשיכו לחשוש מהחיידק הקטלני התוקף אוכלי ירקות תמימים. באירוע יום העצמאות המושקע של שגרירות דנמרק במרכז פרס ביפו, עדיין הגישו נבטים לדיפלומטים, פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וגיא גיאור אחד, על רקע מחול מודרני וצלילי אטיוד של שופן.

ב-5 ביוני ציינה דנמרק את יום עצמאותה ה-162, המכונה גם יום החוקה. המטרה המוצהרת של האירוע היתה "לחוות את ישראל ודנמרק דרך החושים". מי שהתרכז בחוש הטעם, זכה ליהנות מסביצ'ה אינטיאס על קציפת כרובית, בהשראת מסעדת נומה שבקופנהגן, הלא היא המסעדה הטובה בעולם. מי שחוש הראייה שלו מפותח יותר, נהנה מהשקיעה האדמדמה של השמש אל הים הכחול של תל אביב. פזילה לצדדים מגלה את נוף שכונת עג'מי היפואית, על בתיה המתפוררים, הארמונות המתחדשים בעלי החלונות הקמורים ובית הקברות המוזנח. זה הזמן להפעיל את חוש האסקפיזם.

בראיון ל"הארץ" לקראת האירוע הסבירה השגרירה הדנית בתל אביב, ליסלוטה פלסנר, כי הרעיון לאירוע נרקם במוחה כבר לפני שלוש שנים כמעט, מאז הגיעה לישראל. לדבריה, "זהו חידוש בשדה הדיפלומטי. רצינו להראות את שיתופי הפעולה, להתגבר על המטענים והמסרים השליליים הקיימים ביחסי אירופה וישראל, להראות את עומק היחסים, להתאים את האירוע לחיים הפוסט-מודרניים שלנו".

לשגרירה פלסנר לא היו ספקות לגבי המיקום שנבחר. בתשובה לשאלה אם המרכז, מופת של אדריכלות מודרניסטית המנוגדת כל כך לסביבתה, אינו נראה לה בעייתי, היא אמרה בתמציתיות: "מרכז פרס מסייע רבות לשיתופי הפעולה של שתי המדינות. אנחנו מרוצים מאוד מהבחירה. זה מתאים מאוד, הרי גם קופנהגן נמצאת על שפת הים".

זו תקופה מתוחה מבחינה מדינית, לקראת האפשרות של הכרזה חד צדדית של הפלסטינים בספטמבר וההתפתחויות באזור. איזו מין תקופה זאת לדיפלומטית אירופית בישראל?

זה קל יותר להסתכל מבחוץ. להיות משקיף ולעשות את המיטב כדי לקדם שלום. לישראלים זו לא קלישאה, זה רצון אמיתי. אנחנו פועלים יחד. זו זכות להיות פה בתפקידי. אבל באותו זמן זה יכול להיות קורע לב. למדתי גם, אחרי שלוש שנים, להיזהר עם אמירות חד משמעיות ולדבר על דד-ליינים מפחידים, להסתכל על זה כעל סוף העולם. זה לא קרה עד עכשיו. תמיד יהיו עוד דד ליינים. יהיו עוד נאום, ועוד פגישה. אסור לחשוב שמשהו מסמן את הסוף. זה לטווח הארוך. אני לא רואה פאניקה. אנחנו עדיין מאמינים שהדרך הטובה ביותר היא הסכם שיושג במשא ומתן. אירופה פעולת להשיב את הצדדים לשולחן המשא ומתן.

חברות ישראליות ודניות משתפות פעולה בתחומים רבים. אחד הפרויקטים הבולטים בו מושקעת דנמרק הוא בטר פלייס - מיזם המכוניות החשמליות של שי אגסי. כיצד צמח שיתוף הפעולה בין המדינות?

חברת אנרגיה דנית נכנסה לשיתוף הפעולה עם בטר פלייס כבר לפני כמה שנים. זה שיתוף פעולה מאוד מיוחד. בדנמרק, אנו משקיעים משאבים בכל פרויקט שמקדם סביבה ירוקה. הצבנו לעצמנו מטרה: ליישם כלכלה ללא דלק מאובנים עד 2050. זה לא עוד הרבה זמן, וכדי לעשות את זה צריך לשנות לחלוטין את צריכת האנרגיה. הנושא של מכוניות ותחבורה הוא חשוב ביותר. אם אפשר להעביר את התחבורה לאנרגיה חשמלית, זה דבר גדול מאוד. בדנמרק אנחנו משקיעים הרבה באנרגיית רוח, וכמו ישראל, גם באנרגיה סולארית. כרבע מהייצוא הדני לישראל הוא בתחום התרופות. הרבה בתחום האינסולין. כולם ממוקדים הרבה בפוליטיקה, וזה חשוב, אבל יש שיתופי פעולה אחרים. ביו רפואה משפרת את חייהם של כולם, וזה מאוד מתגמל. מעורבים בזה הרבה יזמים שעוסקים בחדשנות. נוטים לא לחשוב על זה באקלים המדיני והביטחוני, אבל אלו דברים חשובים.

אבל היום הכל פוליטי. האם ממשלת דנמרק אינה נתונה בלחצים לנתק את קשריה העסקיים עם ישראל?

כמו ישראל, גם בדנמרק יש אלפי ומיליוני קולות שונים. אנו בני מזל שאנו חיים במדינות שבהן אנו יכולים להביע את דעתנו. יש קבוצות שרוצות ללכת בכיוון אחר מהממשלה, אבל זה בסך הכל חלק מהמערכת הדמוקרטית.

האם את מבינה את עמדתם של אלו הקוראים לחרם כלכלי על ישראל? אלו הרואים את הקשר בין מצבה הכלכלי של ישראל ליכולתה להמשיך לקיים את המצב כפי שהוא מבחינה מדינית?

בדיוק הסתכלתי על דו"חות של בנק ישראל והתחזיות לעתיד. דנמרק צריכה לקנא בתחזיות הצמיחה של הכלכלה הישראלית, שהתגברה על המשבר הכלכלי. אם מסתכלים על הנתונים נראה שהכלכלה הישראלית חזקה וגדלה. אני עדה לכך. אלו דברים שאנו יכולים ללמוד מהם.

אולי זו חלק מהבעיה? אולי זה מאפשר לישראלים להמשיך לחיות בבועה?

אני חושבת שישראלים רבים מאוכזבים מתהליכי שלום קודמים ומנסים להגן על עצמם מאכזבה. אבל העמדה האירופית ברורה ואנחנו ממשיכים להאמין שהאזור ירוויח משלום ומהסכם קבע שבאמת ישים סוף לקונפליקט. גם לאירופה לקח שנים רבות להגיע למצב הנוכחי.

בשנים האחרונות התמודדה דנמרק עם בעיות חדשות. ההגירה והמשבר הכלכלי אילצו את מדינת הרווחה להשתנות. מה המדיניות של הממשלה והאם היא מצליחה להתמודד עם הדברים האלה?

הגירה היא תופעה של פיתוח כלכלי וגלובליזציה. ההגירה לדנמרק החלה בשנות ה-60. היינו תמיד עצמאיים, מלבד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. היינו תמיד מדינה הומוגנית. בשנות ה-60 היינו זקוקים לכוח העבודה, הגיעו מהגרים בעיקר מפקיסטאן וטורקיה, אנשים שתרמו לנו רבות. אבל עם הזמן הם הביאו את משפחותיהם, וזה לא דבר שהתכוננו לקראתו. נדרש זמן למצוא את הדרך להתמודד עם נושא ההגירה. זה תהליך לימודי. בכלכלות מפותחות צריך למשוך מדענים, אקדמאים, אבל באותו זמן מדינות מוצאות עצמן עם אוכלוסיות גדלות של זרים. זה משנה את החברה, אבל זו התפתחות שיש להתמודד איתה.

אנשים רגילים לתנאי עבודה מסוימים, חופשות, חינוך חינם. יהיה לא פשוט לקחת את זה מהם. מספיק להסתכל על ההפגנות האחרונות בספרד כדי להבין שזה לא יהיה פשוט.

כשנותנים לאנשים משהו, הם אומרים תודה ואחרי כמה ימים כבר מרגישים שזו זכותם. כשלוקחים את זה מהם, עולמם מתפרק. המפלגות הפוליטיות בדנמרק מתגוששות על גיל הפרישה. בדנמרק גיל הפרישה זהה לנשים וגברים, 65, דבר שאני מרוצה ממנו. יש גם גיל פרישה מוקדם, 62, וזה דבר שייעלם בהדרגה. אבל אנשים חיים יותר ואין ברירה. אנשים שחשבו כל חייהם שיפרשו בגיל 62, צריכים להתמודד עם מציאות חדשה ומאוד קשה להעביר דבר כזה בפרלמנט. עלינו להבטיח את הרווחה שלנו לעתיד. הישראלים בני מזל, כי הם עובדים קשה ואין להם את התנאים שלנו. יהיה להם קל יותר להסתגל, זה יכאב פחות. הם לא צריכים להיפרד מכל הרווחה הזאת.

כאשה שמגיעה ממדינה שבה השוויון המגדרי הוא נתון, הרגשת אחרת בישראל?

למשל, ביום העצמאות האחרון, וזו דוגמה טיפוסית, קיבלתי הזמנה שנכתב עליה כבודו, שגריר דנמרק ורעייתו. זה קורה לי שוב ושוב, שאנשים מניחים שהשגריר הוא גבר. לרוב אני מחייכת במבוכה. זה מזכיר לי שבחיים המקצועיים שלי לא היו מכשולים רבים. אבל עדיין לא הגענו לשוויון. אלו דברים שיכולים לקרות גם בדנמרק. בישראל יש הרבה נשים שמהוות דוגמה. עכשיו יש גם אלופה בצה"ל. לא נתקלתי במכשולים של ממש. אבל ככל שמטפסים למעלה, נראה שמסתכלים על נשים אחרת. בישראל, גם אם אנשים מניחים הנחות, כשהם מבינים שאני השגרירה, נותנים לי את אותו היחס בדיוק. אם אתה רלוונטי, מקבלים אותך.



חגיגות יום העצמאות של דנמרק במרכז פרס ביפו, שלשום. ללא חשש, לדיפלומטים הוגשו נבטים


השגרירה ליסלוטה פלסנר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו