בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש אגף הגיור מולי יסלזון: אין משבר במפעל הגיור הממלכתי

בראיון נדיר הודף יסלזון את הביקורות על פעילות משרדו, וטוען כי עדיין יש טעם במפעל הגיור הישראלי

תגובות

על הקיר במשרדו של מולי יסלזון, מנכ"ל אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, מודבקת קריקטורה ברוח חג השבועות, שבו נהוג לקרוא את מגילת רות ולעסוק ברעיון הגיור. הרב חיים דרוקמן, הסמכות ההלכתית מאחורי האגף שמנהל יסלזון, נראה באיור של שי צ'רקה כשהוא אומר במבוכה לגיורת התנ"כית: "מצטער רות, הם ביטלו לי את הכל". הכוונה היא לפסק הדין שנתן ב-2008 הרכב חרדי בבית הדין הרבני הגדול, שביטל אלפי גיורים שנעשו בבתי הדין הממלכתיים לגיור של דרוקמן, מה שגרם למשבר מתמשך במפעל הגיור הממלכתי, והשנה פגע גם במתגיירי הצבא.

המשבר מציב אלפי ישראלים כיהודים על תנאי, והופך את הקדנציה של יסלזון בראשות האגף לגועשת מאי פעם. אבל יסלזון, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו ב-2009, מכריז במפתיע כי "אין משבר, יש כל הזמן התגברות של עשייה". לפי נתוני האגף, בשנת 2010 אמנם חלה ירידה של 25% במספר תעודות ההמרה (החותמת הסופית המעידה על יהדות) שהונפקו למתגיירים, אבל ניתוח מפורט של הנתונים מצביע לדבריו על יציבות ואף על שיפור. הכיצד? יסלזון טוען כי הירידה נובעת רק מעצירת זרם העולים מאתיופיה ב-2010, המהווים את מרבית אוכלוסיית המתגיירים, וכי ב-2011 צפויה התמונה להשתנות עם הגעת גל נוסף של בני פלשמורה.

מה שמעודד את יסלזון הוא עלייה של 17% במספר דוברי הרוסית בישראל, שהתגיירו ב-2010. במספרים מוחלטים, מדובר בטיפה בים. בישראל יש יותר מ-312 אלף אזרחים שמוגדרים "אחרים", כמעט כולם עולים וילדיהם שלא מוגדרים כיהודים לפי ההלכה - כלומר אוכלוסיית היעד של אגף הגיור. הנתונים שמעודדים את יסלזון, שאותם גם הציג בשבוע שעבר בפני ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, מצביעים על 4,645 תעודות המרה שניתנו ב-2010, לעומת 6,231 תעודות שהונפקו בשנת 2009. אם מוסיפים כ-7,000 ישראלים שנמצאים כעת באמצע הליכי הגיור - יש עדיין מעל 300 אלף ישראלים שכל זה לא נוגע אליהם.

אז האם יש עדיין טעם במפעל גיור ממלכתי, כאשר יש לו כל כך הרבה מתנגדים וכאשר מרבית אוכלוסיית היעד אדישה כלפיו? יסלזון בטוח שכן, ואומר כי לערער על רעיון הגיור הממלכתי, פירושו "לערער על קיומה של המדינה". לדבריו, החסות שלוקח משרד ראש הממשלה על פרויקט הגיור היא מסר חשוב כלפי המתגיירים. "ממפגשים שלי עם עולים, אני למד שהם לא כל כך מתרגשים מההדים התקשורתיים ומהסערות שמעסיקות ציבור שמתעסק בדיון ההלכתי והפוליטי", הוא אומר, "מה שיותר מעניין אותם הוא הניסיון של חברים שלהם שעברו גיור בהצלחה".

זה לא מה שטענה באותו דיון בכנסת אל"מ מרסל אסולין. ראש מחלקת חינוך בחיל החינוך דיווחה לוועדה כי סערת הגיורים הצבאיים, על אף שבסופה הוציא הרב עובדיה יוסף פסק הלכה המכשיר את הגיורים בינואר האחרון, פגעה באמון החיילים במסלול הגיור הצבאי "נתיב". לדבריה, במחזור האחרון שנפתח בחודש שעבר, לא התמלאה המכסה, והצבא הצליח לגייס רק 367 חיילים, 83 פחות מהמכסה של 450 חיילים שלדבריה מתמלאת בדרך כלל בנקל.

לאסולין אין ספק כי סערת הגיורים - והספקות שהטילו גורמים חרדיים בתוקף גיורי הצבא - היא הסיבה. גם מכון "עיתים" המלווה מתגיירים כנגד הביורוקרטיה הדתית והממשלתית, הציג בכנסת תמונה פסימית. מנכ"ל המכון, הרב שאול פרבר, ערער על תוקפו של הנתון שהציג יסלזון, ואמר כי הנפקת תעודות המרה היא סוף ההליך הביורוקרטי, ולא בהכרח מייצגת את השפעת האירועים האחרונים. פרבר העדיף לבדוק כמה מתגיירים הגיעו ב-2010 למעמד "קבלת מצוות" בבית הדין לגיור, וכאן נמצא, בהסתמך על נתוני עמותות שאינם רשמיים, כי ב-2010 סיימו את המסלול רק 2,050 - פחות ממחצית מהנתון שהציג יסלזון.

יסלזון, לשעבר איש הסוכנות היהודית, כופר בנתונים, ובעיקר בפרשנות שלהם. יסלזון, בן 43, לשעבר איש הסוכנות היהודית, התמנה לתפקיד בינואר 2009 בתקופה שבה הפך הגיור לזירת התגוששות רותחת בין רבנים מכל הזרמים, תוך אדישות שמגלה כלפי העניין ראש הממשלה בנימין נתניהו. ליסלזון יש אוהדים וגם מבקרים, אבל יש הסכמה כללית כי הוא נדרש להתמודד נגד כוחות פוליטיים חזקים ממנו לאין שיעור. לדבריו, במחלוקת שהתעוררה סביב גיורי הצבא, "הכל היה עניין של אשכנזים-ספרדים. הגר לא עניין פה אף אחד. עשו מחלוקת על הגב של אנשים שהם החוליה הכי חלשה בחברה, שעליה אפשר לעשות את כל המלחמות. רוצים לעשות מלחמה בין רבנים אשכנזים לספרדים? בבקשה. למה על הגב של הגרים? צריך להבין למה התורה כל כך הקפידה בנושא של היחס לגר. הגר רגיש, הוא לא מבין את האינטריגות, את המחלוקות ההלכתיות, את הניואנסים. הוא רוצה להיות חלק מהקולקטיב, והשאלה היא איזו חברה מקבלת אותו".

לדברי יסלזון, "הניסיון מלמד אותנו שמי שמעניין אותו להתגייר הן בעיקר נשים צעירות בגיל הפריון, שרוצות שהילדים שלהם יחיו פה כיהודים. הן מהוות 76% מהמתגיירים בישראל. מה שמעסיק אותנו זה הדור הבא, בנים ובנות, 78 אלף ישראלים בני 0 עד 18. הם ישראלים לחלוטין, לגביהם אנחנו בציפייה שהמערכת הצבאית תוכל לקלוט כמה שיותר מהם. אנחנו רוצים לפתוח תוכניות גיור גם בתיכונים ובאוניברסיטאות".

על מה הוא יחשוב בקריאת מגילת רות מחר? "אני אהיה בלילה בשמירה בקיבוץ (ראש צורים, שבו הוא מתגורר עם אשתו ועשרת ילדיהם. י"א), כך שיהיה לי הרבה זמן לחשוב. רות באה להצטרף לעם ישראל בגלל נעמי, היא ראתה את הדמות שלה, אמרה ככה אני רוצה להיות. אני אחשוב על איזו דמות של נעמי אנחנו מייצגים כלפי האנשים שרוצים להצטרף לעם היהודי בימינו. הצד הדומיננטי של נעמי היה חסד, ובדמות הזאת רות רצתה להידבק. לזה היא חתרה".



יסלזון, השבוע במשרדו. ''לערער על רעיון הגיור הממלכתי פירושו לערער על קיומה של המדינה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו