בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מול שמרנות ופחד: מאבק הפלסטינים ברצח הנשים

כחודש לאחר גילוי גופתה של איה בראדעייה בת ה-21 בבאר מים, ולאחר 15 שנות מאבק עיקש של ארגוני נשים נגד קולת העונש לרוצחיהן, הורה בערב אחד מחמוד עבאס על שינוי סעיפים בחוק. אבל האם זה מספיק?

תגובות

לפני כחודש, ב-7 במאי, נמצאו שרידי גופה בבאר מים, במרחק 3 ק"מ מהכפר צוריף שמצפון מערב לחברון. בדיקה מהירה של המשטרה הפלסטינית גילתה שמדובר באיה בראדעייה, צעירה בת 21, סטודנטית לאנגלית באוניברסיטת חברון, ש-13 חודשים קודם לכן, התלוננו הוריה במשטרה על היעלמותה.

שלא כבמקרים רבים אחרים של רצח נשים, רצח זה שבר את מחסומי ההסתרה והסודיות. הוא עורר תשומת לב וזעזוע שחרגו מעבר לגבולות הגיאוגרפיים הצרים של מקום היישוב של הנרצחת או מכריה ומעבר לגבולות המחאה של ארגוני נשים. פחות משבוע חלף מאז שהתגלתה הגופה, ומחמוד עבאס הודיע שבכוונתו להורות על ביטול סעיף בחוק העונשין הירדני מ-1960, התקף עדיין בגדה המערבית (על אף שבירדן עצמה החוק כבר שונה), ועל שינוי סעיף בחוק המנדטורי, משנת 1936, התקף עדיין ברצועת עזה. שני סעיפים אלו פוטרים מעונש או מקלים בעונשם של מי שהורשעו ברצח נשים שמוגדר "בשל כבוד המשפחה".

סעיף 340 לחוק העונשין הירדני מעניק טענת הגנה למי "שהפתיע את אשתו או אחת מהנשים האסורות עליו (אמו, בנותיו ואחיותיו, ע"ה) בזמן מעשה, כשהיא נואפת עם אדם אחר, ורצח אותם או פצע או הסב נזק לשניהם או לאחד מהם". חלקו השני של הסעיף מספק נסיבות מקלות לעונש, ל"מי שרצח או פצע את אשתו או אחת מקרובותיו מדרגה ראשונה או שנייה כאשר הפתיע אותן עם גבר אחר במיטה...". זהו הסעיף שעבאס הורה לבטל.

יחס סלחני

סעיף 18 בחוק המנדטורי מ-1936 קובע כי ניתן להתייחס בסלחנות למעשה פלילי, שמבצעו יכול להוכיח כי נעשה "כדי למנוע תוצאות שלא היה אפשר למנוע מבלי לבצע את המעשה האמור, והיה ותוצאות אלו אכן היו מתקיימות, הן היו מסבות נזק או פגיעה חמורים בכבודו או בממונו או בנפשם וכבודם של אחרים שהוא אמון על הגנתם או בכספים שהוא אמון עליהם. התנאי לכך שהוא לא עשה מעבר לנדרש בעשותו המעשה האמור, ושמעשיו היו בגדר הסביר על מנת להשיג מטרה זו, וכך הנזק הנגרם ממעשיו יהיה מידתי אל מול הנזק שמנע". כאן הורה עבאס למחוק את המלה "כבוד" מהנסיבות המקלות. הן הביטול והן השינוי יועמדו לאשרור המועצה המחוקקת, כשזו תשוב לפעול, מועד שאינו ידוע.

בארגוני נשים מוצאים כי גברים מנצלים את קלות העונש בחוק כדי לרצוח בנות משפחה בשל ויכוח על ירושה וכוונה להשתלט עליה, התנגדות לנישואיהן בבחירה חופשית, או רצון להסתיר אונס או גילוי עריות. אז מסתמכים על הנימוק של "כבוד המשפחה" שמסבר את אוזנם של השמרנים ומשתיק את קולם של רבים אחרים. צה"ל, שבסדרה של צווים צבאיים שינה סעיפים שונים בחוק הירדני והמנדטורי שהיו נהוגים בשטחים שכבשה ישראל ב-1967 - השאיר על כנם את החוקים המפלים לרעה את האשה. עם הקמת הרשות הפלסטינית והבחירות למועצה המחוקקת, הרחיבו ארגוני הנשים את פעילותם החברתית והפוליטית למען שוויון לנשים (וזאת במקביל להשתתפותם במאבק בכיבוש הישראלי) גם לתחום החקיקה. סעיפי החוק שמקלים ראש ברצח נשים היוו תמיד מטרה לחצי פעילותם. מדינות המערב וארגונים לא ממשלתיים מערביים הרבו לתרום לתחום זה של חקיקה והכשרת הקרקע לשינוי החקיקה. יש מי שסוברים שהמעורבות המערבית יצרה דווקא דימוי שלילי לפעילות - ושהיה קל להראותה כהתערבות זרה, הראויה להתנגדות.

הודעתו של עבאס, שזכתה לפרסום תקשורתי רחב, לוותה מיד בברכתם של ארגוני זכויות אדם בהם ארגוני נשים. אולם עיון בטיוטת הצו הנשיאותי מלמד כי שופטים בבתי המשפט הפלסטיניים, בהקלם בעונשם של רוצחי נשים עד כדי גזרי דין של בין חצי שנת מאסר לשלוש או ארבע שנים, דווקא לא נשענו על שני הסעיפים הנ"ל, אלא על סעיפים אחרים שכלל לא מוזכרים בצו הנשיאותי.

ארגוני הנשים המובילים - כמו "הוועדה הטכנית לענייני האשה", "אגודת האשה העובדת הפלסטינית" ו"מרכז האשה לסיוע ולייעוץ משפטי" היו מהראשונים להפנות את תשומת הלב לליקוי צורם זה. הם קוראים לקבלתה של הצעת חוק עונשין חדש שניסחה קואליציה של ארגונים לא ממשלתיים שונים יחד עם משרד המשפטים וארגוני זכויות אדם. הצעת חוק זו שונה מהותית מחוקי העונשין המיושנים המבוססים על החוק העות'מאני, שכפי שמגדירה אחת הפעילות המרכזיות - רואה בגבר סמכות-על ואפוטרופוס על האשה, ומתעלם מאפשרויות שונות של שיקום ותיקון במקום ענישה בלבד על העבריין. עם זאת, הפעילות בארגונים אלו אינן מזלזלות בהשפעה החברתית הגלומה בעצם הודעתו של עבאס, וביכולתה לקדם את הדיון הציבורי נגד רצח נשים. למעשה, הצו הנשיאותי עדיין לא פורסם רשמית בילקוט הפרסומים, ולכן עדיין אין לו תוקף. אולם בעיני הציבור, התיקון והביטול כבר נעשו - מה שאכן מצביע על הרושם הרב שהותירה ההודעה.

הדרך שבה התקבלה החלטתו של עבאס, לשנות ולבטל את הסעיפים האמורים יכולה ללמד על השינוי באווירה הציבורית ביחס לרצח נשים. פחות משבוע לאחר גילוי הגופה התקיים משדר מיוחד - בשידור חי - של תוכנית הטלוויזיה השבועית עלא אלמכשוף (בגלוי) בטלוויזיה הממלכתית. השידור הועבר מאולפן שבו נכחו כמה מרואיינים ברמאללה ובמקביל מהכפר עצמו, שם נאספו תושביו שהשתתפו אף הם בדיון. כל הדוברים והדוברות נתנו ביטוי לזעזוע מהרצח. בכפר הדגישו שהתנהגותה של הנרצחת היתה ללא רבב. כמה פעילות פמיניסטיות הבינו מאמירה זו כאילו אם היה בה רבב, מותר היה לרצוח אותה, מה שמלמד אותן שהדרך לשינוי החברתי עוד ארוכה. לצופים נודע שבשל השמועות והחשדות שנלוו להיעלמות הבת, המשפחה חיה בבידוד חברתי. בעת השידור, היו שדרשו עונש מוות לחשוד ברצח - דודה של בראדעייה. (דרישה שחייבה את ארגוני הנשים להבהיר שהם מתנגדים עקרונית לעונש מוות). בזמן השידור התקשר לאולפן מזכ"ל לשכת הנשיאות, טייב עבד אל רחים. הנשיא ורעייתו צופים בתוכנית, בישר, והם מזועזעים ומשתתפים בצער המשפחה. הנשיא יבקש מיועציו המשפטיים לבדוק ולשנות את הסעיפים האמורים.

ייחודה של תוכנית הטלוויזיה השבועית לנושא מלמדת על שינוי יחסה של התקשורת הפלסטינית. "עד לפני כשלוש שנים", אומרת פעילה פמיניסטית ותיקה, "עיתונאים באו אלינו, ארגוני הנשים, כדי לקבל מידע על מקרי רצח נשים, שנודעו לנו ואותם חקרנו במאמצים רבים. אמצעי התקשורת לא פרסמו ביוזמתם ולא חקרו. היום אנחנו לומדות על מקרי הרצח מהעיתונות ומדיווחי המשטרה". עם זאת יש לציין כי המידע שנאסף על ידי המשטרה ומועבר למשרד לענייני נשים שבממשלת הרשות, על מספר הנרצחות, עדיין אינו זמין מיידית לכל המעוניין.

צעד קטן

"צעדו של עבאס טוב, אפילו חכם", אומרת הפעילה. "הוא קלט את האווירה הציבורית, ושלח מישהו שיתקשר באמצע שידור חי - וכך גם הראה שהוא בתוך עמו יושב". במשך כל שנות המאבק לשינוי חוק העונשין (ודיני האישות), אומרת הפעילה, "עמדנו מול חזית של השמרנים, הקיצונים והפחדנים". לפני סכסוך הדמים בין חמאס לפתח, היא אומרת, דווקא היתה אוזן קשבת בקרב נבחרי החמאס לגבי חשיבות השינוי בחוק. אחד הטיעונים החשובים למען שינוי החוק הוא ביסוסו על מסורת שבטית ולא על השריעה. השריעה מחייבת עדות של ארבעה עדי ראייה כדי להוכיח ניאוף. אבל הסכסוך והפילוג הפנימי חיזקו את מקומם של קיצונים. עבאס הבין, היא משערת, שהפיוס הפנימי שעליו הסכימו הכוחות הנציים הפלסטיניים הוא זמן טוב להתחיל לחולל שינוי. "אין לי ספק שהביקורת והמחאות שלנו הכשירו את הקרקע לצעדו של עבאס", היא אומרת. "אבל בהשוואה למאמצים, לזמן, לעבודה וגם לכסף שהשקענו נגד רצח נשים ונגד החקיקה המקלה והמפלה - זהו צעד קטן. לא לו ציפינו. עבדנו במשך כשבע שנים על ההצעה לחוק עונשין חדש - שבגלל הסכסוך הפנים-פלסטיני - לא היה אפשר להביאו לאישור המועצה המחוקקת, כי עבודתה הסדירה הוקפאה. עבאס יכול היה לפחות להצהיר שהוא תומך בהצעת החוק החדש".



איה בראדעייה. רציחתה שברה את מחסומי ההסתרה והסודיות


נשים פלסטיניות ליד שלט תמיכה במחמוד עבאס. הודעתו זכתה לפרסום רב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו