בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פה גר פעם יגאל אלון? כך התחרד הרובע היהודי בירושלים

מחקר חדש: התחרדות הרובע היהודי בירושלים היא עובדה כמעט מוגמרת. הרובע חזר למצב שלפני 48', אומרים החוקרים, "שטעטל ישיבות ומסעדות כשרות"

תגובות

פרופ' דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל במדעי היהדות ותושב הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, משמש גם רב בית הכנסת "מנחם ציון" שברובע. הוא מגדיר את בית הכנסת "שמורת הטבע של הדתיים לאומיים". במהלך השנים חש בשינוי הדמוגרפי והסוציולוגי שעובר על הרובע היהודי. "פעם בית הכנסת היה מלא וגדוש, היום יש לצערי הרבה מקומות פנויים". השינוי באופיו של הרובע היהודי - משכונה פלורליסטית, חילונית-דתית-חרדית, לשכונה חרדית - הוא כמעט עובדה מוגמרת. כך קובע מחקר חדש שהתפרסם בנושא התהליכים שעבר הרובע מאז 1967. עם זאת, ד"ר דורון בר, אחד החוקרים, קובע כי "אולי יש צדק בתהליך הזה".

המחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת זמנים נכתב על ידי בר ופרופ' ריכב רובין. השניים מבקשים לנתח באמצעות מחקר גיאוגרפי היסטורי את התהליך שעובר על הרובע, שאותו ניתן לחוש בכל ביקור. על פי בר ורובין, הפרויקט שנועד להפוך את הרובע היהודי למרחב ישראלי-לאומי נכשל, והוא שב במידה רבה למצבו של לפני 1948 - "שטעטל של ישיבות, לכלוך ברחובות ומסעדות כשרות", כדברי בר.

לאחר כיבוש העיר העתיקה היה הרובע היהודי הרוס ברובו. בין ההצעות לשיקומו היו רעיונות להפוך אותו לפארק ארכיאולוגי גדול. לבסוף הוחלט להקים שכונת מגורים חיה. בנוסף, נעשה מאמץ להכניס לתוכו מוסדות וסמלים שידגישו את הריבונות הישראלית. במאמר מציינים החוקרים את החלטתו של סגן ראש הממשלה דאז, יגאל אלון, למקם את דירת השרד שלו ברובע. "הסמליות במעבר זה של אלון, מפקד הפלמ"ח, מנהיג חילוני מובהק, היתה רבה", כותבים השניים. בנוסף נפתח ברובע "בית הסופר", מרכז לספרות העברית החדשה. גם צה"ל פתח ברובע "יחידת הסברה". אך מוסדות אלו פינו בהדרגה את מקומם למוסדות מסוג אחר, "מכון המקדש" הוא אחד מהם. "היחלשותו של בית הסופר ויציאתו לבסוף מהרובע היהודי, כמו עזיבתם של תושבים חילוניים ודתיים לאומיים, מסמלת את הוויתור של הציבור הישראלי", נכתב במאמר.

במהלך השנים נפתחו ברובע עשרות ישיבות, תלמודי תורה ובתי כנסת, רובם בעלי צביון חרדי. בית הכנסת החשוב ביותר שנבנה הוא החורבה. את אחת העדויות החשובות לשינוי בצביון הרובע מוצאים החוקרים דווקא בתקנון בית הכנסת, שקובע כי ביום העצמאות תיאמר תפילת הלל. "עצם העובדה שהיה צריך לכתוב את זה בתקנון", אומר בר, מעידה שברובע אין כל כך מקום לדתיים לאומיים".

התהליך שעבר על הרובע בולט גם ביחס לארכיאולוגיה. עם הבנייה מחדש של הרובע נעשו בו חפירות שהניבו ממצאים רבים. החפירות נעשו בקפדנות מדעית, אך הצגת הממצאים לציבור נעשתה ונעשית עד היום, לדעת בר ורובין, עם הטיה ברורה לעבר השכבות היהודיות על חשבון שכבות נוצריות ומוסלמיות. כך למשל, שלט שהציג כנסייה צלבנית עתיקה שנחפרה ברובע הוסר והוחלף בשלט סתמי "גן ארכיאולוגי".

"הסיפור העיקרי הוא ניסיון לברוא מחדש את הרובע היהודי ולהפוך אותו ללא פחות ישראלי מאשר יהודי, וזה ניסיון שלדעתי לא היה לו בכלל סיכוי", מוסיף בר, "אני זוכר שהיו לוקחים אותנו מבית ספר לבית הסופר לשמוע סיפורים, היום זה חצי מוזר וחצי מטורף".

בר מעריך שהמגמה הזו תימשך למרות מאמצים מצד עיריית ירושלים לבלום אותה. אבל הוא לא בהכרח רואה בכך מגמה שלילית. "אני חושב שבסופו של דבר יש צדק בתהליך הזה. ירושלים באופן היסטורי היא עיר ששייכת למגזר הזה, ליישוב הישן. הרובע היהודי הוא בתי כנסת וישיבות ואולי אין בו באמת מקום לישראליות".

פרופ' שפרבר, שחש על בשרו את השינוי, מסרב לוותר: "אני כואב את מה שקורה אבל זה לא משנה את העובדה שכשאני חוזר הביתה, ונכנס דרך שער יפו, אני מרגיש שאני נכנס למקום אחר - לעיר קדומה שיש לה אווירה משלה".



הרובע היהודי בירושלים, אתמול. רבים מהתושבים החילונים והדתיים-לאומיים עזבו


קטע מהחומה שנותר על תלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו