בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

12.06.1969/לראשונה השמאל החדש הגרמני תוקף את ישראל

היום לפני 42 שנים:

תגובות

מר אשר בן-נתן, שגריר ישראל בגרמניה, עלה לבמה באוניברסיטת המבורג ב-12 ביוני 1969, לקול קריאות גנאי מן הקהל. השגריר, שהוזמן לשאת דברים על ידי אגודת סטודנטים ישראלית-גרמנית, ניסה לפתוח את הדיון - אך השריקות והקריאות גברו והסטודנטים השתלטו על הפודיום וסילקו אותו.

זו היתה הפעם השנייה שבן-נתן נתקל בקבלת פנים כזו. יומיים קודם לכן, בכנס באוניברסיטת פרנקפורט, הטיחו בו עלבונות. בשני המקרים המוחים היו סטודנטים מ"השמאל החדש" וכן תומכי פתח, ערבים, גרמנים, וגם כמה יהודים-ישראלים.

אחרי האירוע בפרנקפורט קיבל בן-נתן מכתב התנצלות מהסופר גינתר גראס. אבל אחרי ההתפרעות השנייה, ב-12 ביוני, זרמו מאות מכתבים ומברקים של אזרחים מערב גרמנים לשגרירות ישראל בבון: סטודנטים, ראשי אוניברסיטאות, אנשי ציבור, מרצים, מורים, נציגי תנועות נוער ואיגודים מקצועיים, וגם הסופר גינתר גראס - כולם הביעו "בושה ומורת רוח על ההפרעות שחוללו נציגי השמאל החדש ואוהדי אל פתח בעת הופעתו של השגריר הישראלי בפרנקפורט ובהמבורג".

בן-נתן נקלע להפגנת שמאל בפרנקפורט כשנה קודם לכן, כאשר בא להשתתף בטקס הענקת פרס השלום של איגוד מוכרי הספרים הגרמנים. ההפגנה לא כוונה ככל הנראה אליו, אלא אל מקבל הפרס, הסופר ונשיא סנגל ליאופולד סנגור: "חמתם של סטודנטים שמאליים בפרנקפורט נפלה על חתן הפרס שתואר על ידם כפאשיסט", הסביר "הארץ", "והם ארגנו הפגנה המונית נגד הטקס כולו". שגריר ישראל התקשה להגיע למקום הטקס ו"ניסה לפרוץ לעצמו דרך ברגל". תוך כדי כך, "העיר לסטודנטים שסבבו אותו כי בפעם האחרונה הפגינו בגרמניה נגד הדגל התכלת-לבן בשנת 1933". התפתח בין השגריר למפגינים "דו שיח נרגש", שבו כינה בן-נתן את הסטודנטים מהשמאל החדש "הנאצים של היום".

"הארץ" ביקר את בן-נתן על התקרית הזאת: "לא היה יסוד להניח כי המפגינים התכוונו למנוע ממנו ודווקא ממנו את הכניסה למקום הטקס (...) הרוגז על הפגנה סוערת שאינה מכבדת את מעמדם של דיפלומטים זרים לא צריך היה להניע את מר בן-נתן לדברי התוכחה שלו שאינם עומדים במבחן הביקורת".

סיבת התנהגותו של בן-נתן, בלתי נאותה ככל שהיא, היתה גלויה: "התקרית חשפה ביתר שאת, אולי, את אשר ידוע מזמן. חוגי השמאל הקיצוני בגרמניה המערבית התחילו להתנכר למדינת ישראל".

בהפגנות יוני כבר לא היה ספק אל מי מכוונת המחאה. "ההתפרעויות של סטודנטים שמאלניים אשר שגרירנו אשר בן-נתן נתקל בהן", נכתב הפעם במאמר הראשי ב"הארץ", "הן חידוש. השתתפותם של ערבים וקומץ ישראלים אינה חשובה כמו התפקיד המרכזי אשר אנשי אס-דא-אס (ברית הסטודנטים הסוציאליסטיים) וה'אופוזיציה החוץ-פרלמנטרית' מילאו בהם (...) עד כה נתקבל הרושם שהשמאל החדש בגרמניה לא שכח את מה שקרה ליהודים בתקופת היטלר".

"המתפרעים האינטלקטואלים", כפי שכינה אותם "הארץ", "טוענים שאינם, חס וחלילה, אנטישמיים: הם מתנגדי האימפריאליזם ולכן פוסלים את הציונות, ומשום כך הם גם תומכים ב'פתח'. כך בכל אופן הם טוענים, ומבחינה סובייקטיבית ייתכן שהם כנים. אך דווקא בשל כך גרוע פי כמה בלבול המוח שנתפסו לו; וצריך להוסיף כי שיטותיהם הן שיטות פאשיסטיות".

אם בעבר הלא רחוק סברה ישראל כי עליה לשכנע את השמאל החדש שהוא טועה כשהוא מזהה את הציונות עם קולוניאליזם ואת ישראל עם אימפריאליזם מערבי, כעת "נדמה כי שוב אין מקום לתקווה להניע אותם לדיון מיושב ולהעמיד אותם על עיוותי השיפוט שלהם. עלינו לרשום לעצמנו כי בגרמניה המערבית שני גורמים ציבוריים העוינים אותנו: אן-פא-דא והשמאל הרדיקלי". המפלגה הניאו-נאצית והשמאל החדש, שני קצוות הקשת הפוליטית, מצאו נקודת מפגש ב"גילויי איבה למדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו