בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארץ של הסופרים | שתיקה מקוממת

מדוע מתעלם משרד הפנים מהיוזמה להפוך את חיפה לעיר מקלט לסופרים נרדפים?

תגובות

קיימת בישראל נטייה מוזרה להציג את העולם החיצון כחזית מוצקה של עוינות נגדנו, אולי מתוך שיקול מוטעה כי מנטליות של מצור יאה לגיבוש אחדות העם. הארצות הסקנדינביות עומדות בראש רשימת "שונאי ישראל" בתודעה ההמונית הזאת. לא מצאתי הד לגישה זו בכנסים ספרותיים שהוזמנתי אליהם ואשר נערכו שם מדי פעם. אדרבה, כאשר הצגתי את עירי חיפה כמודל של דו-קיום יחסי באזור המיוסר של מלחמות, כיבושים, דיכוי ורדיפת מיעוטים, מצאתי אוזן קשבת ואפילו סקרנות לחקור את "הנס החיפאי". מתברר שלא רק קיצוניים בארצות ערב, שאימצו מדיניות נוקשה נגד נורמליזציה, תוקעים מקלות בגלגלי המאמץ להידברות, אלא גם חלק ממעצבי המדיניות בישראל מתעלמים מהדגם החיפאי שסותר את מדיניות ההסתגרות וצחצוח החרבות.

בכנס של פ.א.ן הבינלאומי (ארגון סופרים) שנערך בסלובניה במארס 2009, פנה אלי קג'ן אולף ג'נסן, המשורר הנורבגי וחבר הנהגת הפ.א.ן, בהצעה שהפתיעה אותי, שלפיה חיפה כעיר של סובלנות ודו-קיום תהיה עיר מקלט לסופרים נרדפים וכך תהיה עיר המקלט הראשונה במזרח התיכון.

הארץ של הסופרים | 53 סופרים ומשוררים ממלאים את מקומם של כתבי "הארץ" רוצים להגיב לסופרים? כנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

The International Cities of Refuge Network - ICORN היא רשת של ערי מקלט לסופרים נרדפים בעולם, הפועלת בשיתוף עם ארגון הסופרים פ.א.ן הבינלאומי, ונפרשת בלמעלה מ-10 ארצות (בהן: נורבגיה, שבדיה, גרמניה, ספרד) ויותר מ-20 ערי מקלט ברחבי העולם. ערים אלה מעניקות תנאי מחיה אנושיים לתקופה קצובה שנעה משנה עד שלוש שנים לסופרים שחייהם נתונים בסכנת רדיפה רצחנית או שנמקים בבתי כלא מזוויעים ושעולה בידי פ.א.ן לחלצם משם. בתום שנתיים או שלוש, יימצא פתרון קבע במדינה אחרת שתעניק לסופר מעמד של תושב קבע.

התופעה של סופרים נרדפים בעולם היא נרחבת ונפוצה במדינות טוטליטריות. חלקם נחטפים, חלקם נעצרים, חלקם נהרגים. לא כל המקרים מדווחים ולכן אין נתונים מדויקים. לפי ICORN, סופר נרדף (בהגדרה זו כלולים סופר, משורר, מחזאי, עורך, מתרגם, מו"ל) הוא כל יוצר שאינו יכול לבטא את מחשבותיו באופן חופשי מחשש מפני רדיפת הממשלה או כל ישות אחרת המטילה את אימתה. ועדה מיוחדת בארגון פ.א.ן הבינלאומי היא זו שקובעת את רמת הסיכון שבו נתון הסופר אם יישאר במקומו לנוכח האיומים עליו.

ICORN הוקם במטרה להגן על חופש הביטוי, ועל סופרים שמהווים מטרה לאיום ולרדיפה. כמו כן הוא פועל לספק מקלט לסופרים הנחשפים לסכנות. מרכזו של הארגון נמצא בעיר הנפט סטוונגר שבנורבגיה, והוא פועל בחסות העירייה. הוזמנתי לסטוונגר על ידי מר הלגה לונדה, העומד בראש ארגון ICORN. שם גם נפגשתי עם חברי הארגון ועם סופרים נרדפים. דנו בדרכים לצירופה של חיפה לרשת החשובה.

עיר המקלט נדרשת לשלם דמי חברות שנתיים כ-2,000 יורו, ולהעניק לסופרים שנחלצו ממלתעות הדיכוי מגורים לתקופה קצובה וכן שכר חודשי בסך 1,100 יורו. בדרך כלל עיר כזו קולטת סופר אחד. בשובי ארצה פניתי בהתרגשות למר יונה יהב, ראש העיר חיפה. מר יהב גילה התלהבות. כעבור זמן, אוגוסט 2009, הגיע אלי לביקור בחיפה הסופר הנורבגי יוג'ין שולגין מהנהגת פ.א.ן הבינלאומי. יונה יהב ערך לו קבלת פנים בלשכתו, וגם שיגר מכתב אישי למר הלגה לונדה ובו כתב: "שמחתי לשמוע על הצעתכם. אני רואה בחיוב רב הצעתכם בדבר צירופה של חיפה לרשימה המכובדת של ערי מקלט. לאור חשיבות הנושא אעביר את בקשתכם זו לאישורה של מועצת עיריית חיפה".

המועצה אישרה ואימצה את ההצעה. ICORN תיכנן להשיק את אירוע צירופה של חיפה לערי מקלט באופן מיוחד ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט.

אך ראש עיר אינו פועל בחלל ריק. מר יונה יהב פנה למשרד החוץ ובמכתב שנשלח אליי ב-14 פברואר 2010 נכתב: "עמדתו של משרד החוץ הינה חיובית ביחס ליוזמה, אולם הענקת מקלט ותמיכה לסופר למשך שנתיים מחייבת תיאום וסיכום עם משרד הפנים, שכן העירייה מתחייבת, בין היתר, לסייע להשגת אשרת שהייה לסופר ולמשפחתו. לאור האמור, התבקשנו להעביר את כל החומרים הרלוונטיים למשרד החוץ, שיפנה ליועץ המשפטי של רשות ההגירה במשרד הפנים מר דניאל סלומון לקבלת אישור של שר הפנים".

נראה כי בכל הקשור בפתיחת אשנב לעולם החיצון משרד הפנים מיטיב לשמור על שתיקה עיקשת. מאז לא שמענו מהם ולו ציוץ קטן.

על בשרי התנסיתי בחוויה של יוצר נרדף, כאשר שמתי את נפשי בכפי ובאישון לילה גנבתי את הגבול העיראקי-איראני ברגל ב-1949. בשנת 2000 פגשתי את בן דמותי בווינה, סופר מתימן אשר ארגון פ.א.ן חילץ אותו מצינוק קטלני בארצו, בו שהה למעלה משנה. הבטתי בסופר התימני ומצאתי שהוא מתנהג כמוני זמן רב אחרי שנמלטתי מידיהם של שונאי המילה האמיצה. כל העת הגניב הסופר התימני מבט לאחור, חושש מרודפים דמיוניים. הוא פסע על המדרכה המרוצפת אבנים כאילו היתה ביצה בוגדנית. כמה רווח לו כאשר הגענו למקום סגור עם ארבעה קירות מוצקים. שעה שדיברתי עמו, הביט בי בחשדנות ומהבעתו קלטתי שאינו מאמין לאף מילה שיצאה מפי. רק לאחר יומיים, כאשר הופיע ידידנו המשותף, נשיא פ.א.ן הפלסטיני, הסופר המנוח, עזאת גזאווי, הוא חזר אליי, מתנצל על חשדנותו. סופר נרדף סוחב לא רק בחלומותיו את עברו המיוסר. הוא משווע, גם בהגיעו אל חוף מבטחים לפרוסת לחם שאינה טבולה בדם, לאכסניה שאינה משמשת פתח לגיהינום. אנו שנרדפנו רבות, קשה לנו להסביר לסופרים שלא ידעו רדיפה והתעללות מה משמעות המחיר של המילה האמיצה במקום שהאימה שולטת בו.

בתחושת מבוכה עמוקה כלפי מר הלגה לונדה, ארגון ICORN וארגון פ.א.ן הבינלאומי, אני עדיין ממתין לתשובתו של משרד הפנים. אני פונה עתה לכל מי שיש לו השפעה כדי לסייע לשבירת השתיקה המתמשכת והמוזרה של משרד הפנים.

כאשר חקרתי מה עלה בגורלה של ההצעה שכבר קרוב לשנתיים מונחת ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, נאמר לי שסוגיה זו אינה בתחום טיפולה של הרשות, וכי יש להפנותה ללשכתו של שר הפנים, מר אלי ישי. פניתי ללשכתו של שר הפנים באמצעות שאילתה. משם נמסר כי "הפנייה טרם הגיעה לשולחנו של השר בצירוף המלצת דרג מקצועי". עוד נמסר כי "שר הפנים מבין את משמעותה של פנייה הומניטרית שכזאת, שלראשונה נתקל בה בעקבות פניית ?הארץ'. השר שוהה כעת בחו"ל אך עם שובו יבקש בהקדם חוות דעת מקצועית ומשפטית על משמעות התופעה, היקפיה וכלל היבטיה. לאחר בחינת הסוגיה, הוא ישמח לעדכן באופן אישי את סמי מיכאל".



מימין: סמי מיכאל, יונה יהב והסופר הנורבגי יוג'ין שולגין, בלשכתו של יהב בחיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו