בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארץ של הסופרים | אשפה ושם בארץ ישראל

ראשי ערים מהעולם ביקרו בארץ הקודש וקיבלו שיעור בציונות, מלחמה בטרור והביוב המקומי

תגובות

ביום ראשון האחרון הגיעה לביקור בן חמישה ימים בארץ, משלחת של 20 ראשי ערים מכל יבשות העולם. ביקור שכולל גם מפגשים עם ראשי עיריות, פוליטיקאים, התרשמות מחיי הלילה של תל אביב, סיור בכפר הערבי כבאביר שבחיפה, וכמובן קפיצה למצדה ולים המלח.

המשימה של סיקור הביקור היתה תפורה עלי: קוקטיילים, משכן הכנסת, התרעננות במלון יוקרתי, אתרי בילוי בתל-אביב...בדמיוני ראיתי ראשי ערים צבעוניים בתלבושות אתניות ותרבושים תואמים נוסעים ברחבי הארץ, צוחקים, שרים שירי תנועה, רוקדים במועדונים, מתופפים בתופי טמטם... הם ואני בפנטזיה סוריאליסטית נוסח "פרסיליה מלכת המדבר". האם ישנן במשלחת גם ראשי ערים ממין נקבה, תהיתי. ואולי סטיבן מנדל, הוספתי לפנטז, ראש העיר של אדמונטון, קנדה, יזמין גם אותי לביקור גומלין? קריר ויבש באדמונטון, האנשים אדיבים, לא נדחפים, לא מדברים על המצב או מטקבקים בגסות. אוכל לטייל תחת גורדי שחקים מבהיקים, להתפרקד על מיטה כפולה בחדר כפול במלון כוכבים כפולים, בטבעיות, שוכחת מאיפה באתי. מיור מנדל, אפנה אליו בסוף היום בפמילייריות, אולי אפשר לקבל כאן אזרחות? ומה עם גרין קארד? אולי יש כאן במקרה מושבה של סופרים פליטי תרבות?

בינתיים קיבלתי את רשימת האורחים. מיעוט נשי, ספק אם חובשות הטורבנים תגענה. אולי צריך לשלוף חליפה? קודם מספרה! שורשים מאפירים לא ייצגו נכוחה את מדינת ישראל ואת עירי תל אביב. גיליתי ברשימה גם חמישה נציגים מבוסניה הרצגובינה, צריך להתעדכן על המלחמה ההיא.

ביום שני בצהריים חיכיתי להם בכניסה לכנסת. אנשים מעונבים ומחויטים, ראשי ערים ממקומות כמו: נפאל, סנגל, הפיליפינים, טנזניה. קירגיזסטאן שלחה את מר איסא אומורקווב מבישקק, ראש עיר מוסלמי במדינה מוסלמית, שמכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל ונלחם בטוטליטריזם בארצו עד למהפכה הדמוקרטית בשנה החולפת ומתעניין בעיקר בשאלות של ביטחון ומניעת פיגועים. הוא התרשם בשיחה עם ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, ממיעוט מקרי המוות בירושלים, וגם הם על רקע פלילי ולא מפיגועים, ציין בהתלהבות. הסיור כונה על ידי אנשי הביטחון "סעיף 15". התברר שאישור הכניסה שלי עדיין לא הגיע, המחשבים קרסו. ניסיתי להידחף עם המתורגמניות, אבל איש הביטחון פינה אותי והדובר ממשרד החוץ הציע שאנסה להיטמע בין חברי המשלחת. אושרתי לבסוף. שמחתי לראות נשים בקרב ראשי הערים ואפילו אחת, כמו בפנטזיה, עם טורבן ותלבושת אפריקאית. היא סירבה להתראיין, די מובן, על רקע האקזוטיקה הקולוניאליסטית שפיתחתי לעצמי. חשבתי לראיין נשים אחרות, אך כשכולם הסתדרו לתמונת מחזור לפני השאגלים במשכן הכנסת - "רק ראשי הערים", התברר לי שהנשים היו מלוות, רעיות, דוברות, צלמות ולא ראשי רשויות. גם לזו בבגדים האתניים לא היה תפקיד רשמי, וזו כנראה הסיבה לסירובה לראיון.

ראשי הערים האפריקאיות דיברו על בעיות של תברואה, שמירה על איכות הסביבה וחיבור למים ולחשמל. ראש עיריית קונקרי - גינאה, שאיתה היחסים נותקו ב-1968 - הכריז שגינאה חוזרת ונפתחת לכל מדינות העולם וגם תורנו יגיע. ג'ק רוזן, מניו יורק, יוזם הכנס ומארגנו בעשרים השנים האחרונות, חבר בוועדה לצמצום מאגרי הנשק והחימוש הכימי בקונגרס, חבר אישי קרוב של סגן הנשיא ג'ו ביידן ושל הילרי וביל קלינטון, ועכשיו גם שלי, דאג לכולנו כמו אבא טוב עם התלהבות של ילד. בשלב הזה עברתי טרנספורמציה ציונית והתחלתי לדבר בגוף ראשון רבים.

באולם ירושלים התרשמנו לטובה מציפי לבני שדיברה על תכניותיה לעתיד. ראש העיר הצעיר מהפיליפינים החמיא לה על יופייה ויכולת הביטוי שלה. הוא מעריץ ותיק שלה, הוסיף. לסיירה ליאונה כבר אין בעיות עם המורדים ו"יהלומי הדמים", דיווח ראש העיר של פריטאון. שמחתי לשמוע את החדשה בשל עברי בענף היהלומים.

בדרך לתל אביב התיישבתי ליד ראש עיר שחור בחולצה אדומה עם עיניים בכחול טורקיז שקוף. התעניינתי במוצא העיניים, ססיל ג'וזף אלכסנדר שמו, ראש עיריית רוזו שברפובליקה הדומיניקנית, עיר של 21 אלף תושבים ומדינה בת 70 אלף אזרחים באיים הקריביים, הוא צחק בתגובה והמשיך לדבר על ארצו. התעקשתי בעניין העיניים, ואחרי שנתן לי חומר תיירותי על האי הקסום, הוא התרצה וסיפר שארצו היתה קולוניה של בריטניה ושל צרפת. לעיניים יש קשר לאבותיו העבדים, יותר מדויק, לאם סבתו שעבדה עם נשים אחרות במטעים ובבתי האדונים. האונס על ידי בעלי המטעים היה דבר שבשגרה, הם גם נהגו להיפטר מצאצאיהם המעורבים והשאירו אותם בביתם רק במקרים מיוחדים, לאבותיו של ססיל ג'וזף אלכסנדר היה מזל והם שרדו, ומאז הוא מביט בעולם מבעד לעיניו של האדם שאנס את אם סבתו. זה כמובן, הוסיף, לא מנע ממנו להיות מי שהוא, אלא דחף אותו ללחום למען זכויות המקופחים. כבר מגיל 12 הוא מעורב בפעילות למען החברה ונשלח כנציג ארצו לקונגרסים של צעירים בקובה ובקוריאה הצפונית. עכשיו הוא דואג בעיקר לחינוך ולרווחתם של התושבים שלא תמיד משלמים את המסים העירוניים. הפקחים גובים אותם בשיחות מוטיבציה בארבע עיניים ולא על ידי איומים וקנסות. הוא גם מכנס אספות עם כדי לשמוע ממקור ראשון על מצוקות התושבים. בשלב הזה גם הפכתי למדריכת תיירים, הצבעתי על אתרים שחלפנו על פנינו, דיברתי על ההיסטוריה המקומית, המלצתי לכולם להשתכשך בים המלח, אפשר גם עם תחתונים, הודעתי למעונבים שהצטערו שלא לקחו איתם בגדי ים.

בבית העירייה הישן של תל אביב, חיכה לנו ראש העיר, רון חולדאי. כאישה שאוהבת בתי שימוש נקיים, אני בהחלט מעריכה את ההשקעה שלו במערכת הביוב ולא רק בציפוי הקרמי של בית האופרה. גם בגינון. לאחר סיור מושקע בבניין המשופץ הוא דיבר בגילוי לב על הבעיות העירוניות, יוקר הדיור והיחסים עם השלטון. החברים מאוד התעניינו ושאלו שאלות. ישבתי ליד זוג מבוגר יותר מזימבבואה, מר מסונדה, ראש עיריית הארארה ואשתו פיית. למדתי שבהארארה ארבעה מיליון תושבים והבעיות הקשות שיש בכל אפריקה. ראש העיר נבחר לפני 3 שנים ומאז, התלוננה אשתו, הוא עובד עד השעות הקטנות של הלילה. גם עכשיו הוא נראה מודאג ולא משוחרר, הערתי בהזדהות, והמשכתי לשוחח איתה, נשואה וותיקה כמוני, על הקשיים בזוגיות עם אדם שמכור לעבודתו. החלפנו גם טיפים על ההתנהלות שלנו בצל המצב, ונשיקות פרידה. מיור מנדל לא הזמין אותי לסיור גומלין. חזרתי הביתה.



רונית ידעיה, שנייה מימין, עם ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, וראשי הערים מרחבי העולם, השבוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו