בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאבקי הנדל"ן של חרדים בירושלים איבדו שליטה

המחלוקת בין חרדים יוצאי פולין, אנשי "העדה החרדית" וחסידות גור, על השליטה בשכונת בתי ורשה הענייה בירושלים הידרדרה למעשי אלימות קיצוניים

תגובות

בין קטטה המונית להצתת בית מגורים, בין תקיפה במוטות ברזל להשחתת רכוש, קו אדום נוסף נחצה במלחמה שניטשת בשכונת בתי ורשה בירושלים. קנאי "העדה החרדית" שכרו עורך דין ונערכים לעתור בחודש הקרוב לערכאה משפטית של מדינת ישראל, שבה באופן רשמי הם לא מכירים, וזאת בניסיון להכניע את יריביהם אנשי חסידי גור. רבני "העדה" התירו לנציגי התושבים לבקש סעד מהמדינה הציונית, ללמדך עד כמה נואשת הפכה המלחמה האלימה הזאת.

נציגי התושבים בשכונה טוענים, שאנשי חסידות גור מבקשים לנשל עשרות משפחות נזקקות מבתיהן, ונהנים מיחס סלחני של המשטרה על "פוגרומים" שהם מבצעים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הנציג הבכיר של חסידות גור, אמר אתמול ל"הארץ" בהתייחסות ראשונה לסכסוך, כי הצד השני מנסה לכפות את רצונו באלימות. לדבריו, הקנאים תושבי השכונה הם "שודדים" שמבקשים להשתלט על נכסים שאינם שלהם.

המלחמה ניטשת במרכז ירושלים, וכאילו ביבשת אחרת. העיתונים החרדיים נמנעים מלדווח עליה, גם לא כשיש נפגעים בגוף כמו שמעון שטרן, ששכב בעשרת הימים האחרונים בבית החולים. בערב חג השבועות, אלמונים הפליאו מכות בשטרן ברחוב, לאור יום, משום שנקלע כנראה בטעות למלחמה לא לו. הטעות עלתה לו בירך מרוסקת, ניתוח ואשפוז ממושך. שטרן, אברך בן 46, מיהר להציג עצמו בראיון ל"הארץ" כחסיד ויז'ניץ-מונסי שמוצא משפחתו מהונגריה ורומניה, לאמור: אין לו שום קשר למלחמה הנוגעת רק ליוצאי פולין. שטרן לא חי בבתי ורשה, ולא משתייך להפלגים המעורבים. לדברי שטרן, כל חטאו היה הניסיון שלו בערב שבועות, לאסוף מהמדרכה בשכונת גאולה ולזרוק לפח פשקווילים נגד מנהיגי מרד התושבים בשכונת בתי ורשה, שכונו על פי הכתוב "מיסיונרים" ו"מחבלים מטורפים". "אני לא שייך לא לצד זה ולא לצד זה. רק רציתי לאסוף מהרחוב פתקים מעוררי מחלוקת", הסביר שטרן. לחוקרי המשטרה סיפר כי הותקף מאחור, וכי למעט העובדה שתוקפיו היו חרדים הוא לא הצליח לזהותם. ל"הארץ" הוא אמר: "לא האמנתי שאחטוף לאור יום כאלה מכות רצח מיהודים חרדים", אבל נמנע מלומר בקול, את מה שאמרו בשמו חבריו, בפסקנות: תוקפיו היו חסידי גור, מפיצי הפשקוויל.

שכונת בתי ורשה (או "בתי ורשא") היא גטו קטן הנחבא, צמוד לכיכר השבת. שני טורי בתים צפופים ומתקלפים, בני שני קומות, נמתחים במקביל לרחוב מאה שערים, וסביבם מתנהלת מחלוקת הניכרת היטב בקירות המרוססים בכתובות גרפיטי; כ-90 דירות יש כאן, מרביתן מאוכלסות בידי משפחות השייכות לפלגים ירושלמיים שונים המזוהים עם "העדה החרדית", זו המתכחשת למדינה ומתנגדת למעורבות כלשהי של קבוצות חרדיות, כמו גור למשל, בענייני המדינה ואוסרת הנאה מתקציביה. למאבק הזה יש אמנם צד אידיאולוגי וצד כיתתי, אבל מתחת לפני השטח מבעבע פחד התושבים העניים מפני פלישת המאה ה-21 לשכונה, וכוללת, כידוע, מערבולת נדל"ן שמכה גם בשכונותיה החרדיות של ירושלים.

השכונה הוקמה בזמן השלטון העותמאני כהקדש מכספי הנדבן יעקב שרגא טננוורצל, כדי להיטיב עם משפחות של אברכים יוצאי פולין. כמו שכונות חרדיות (המכונות גם "כוללים") דומות, משפחות נזקקות זוכות כאן ביחידות דיור זעירות תמורת דמי מפתח או דמי שכירות נמוכים. גור הפולנית תמיד היתה דומיננטית בוועד השכונה, אך בשנים האחרונות נציגיה השיגו שליטה כמעט מלאה, ולדברי נציגי הרוב, הדבר התבטא בהתנכלות לכל משפחה שאינה משתייכת לחסידות. זאת ועוד, הוועד מתכנן להוסיף קומות ויחידות דיור, וכן לפתוח בתי עסק בדמי שכירות. התושבים משוכנעים כי הכל חלק מתוכנית להקים במקום "קניון" ולגרשם מבתיהם.

במרוצת השנים נעשו ניסיונות שונים לערב גורמים מבחוץ - בתי דין רבניים, ניסיונות גישור לא פורמליים, תלונות למשטרה, הליך משפטי אזרחי שיזמו אנשי הוועד של גור - כל אלה לא הביאו פתרון. בשיא ההסלמה, לפני כחודשיים, הסתערו עשרות חסידי גור במוטות ברזל ואבנים לתוך ביתו של הירשמן, שפכו נפט על אשתו ובתו התינוקת, והציתו אש שבנס לא כילתה את הבית על יושביו. בפעולת תגמול, גורשה מהשכונה משפחה של חסידי גור.

שני הצדדים מאשימים את הצד השני באלימות, ושניהם בהחלט צודקים. אבל רק לצד אחד - אנשי העדה החרדית - יש טענות נגד המשטרה. המשטרה אמנם נכנסה בהזדמנויות אחדות לשכונה, ומפקד תחנת לב הבירה, סנ"צ אלי כזרי, אף נפצע מאבן בראשו, אבל התושבים טוענים לחד צדדיות. "המשטרה משום מה לא פותחת תיקים לאף אחד מחסידי גור", אמר הירשמן. "באותו לילה שבו כמעט שרפו את אשתי ואת התינוקת, הלכתי להתלונן במשטרה ובמפתיע עצרו אותי, במקום את התוקפים. הייתי המום", סיפר. לפני שבועיים, עצרה המשטרה בנתב"ג את שלום ברוך רוסט - מהפעילים המרכזיים בשכונה, מאנשי "הסיקריקים" הקנאים - ואגב כך חשפה את חששותיה להיכנס לשכונה. גם לשמעון שטרן יש טענות כלפי המשטרה.

לדברי ח"כ יעקב ליצמן, גור, כחסידות, אינה צד בסכסוך. "יש אנשים שקיבלו שם דירות, שקמו יום אחד והחליטו שזה לא מוצא חן בעיניהם. קמו סיקריקים, קוקוריקו. הם החליטו שזה לא ישראל, שזה הטריטוריה שלהם, החליטו ללכת בכוח, כי הם רוצים דירה בחינם. אלה פשוט שודדים. אנחנו מבקשים מבית המשפט לפנות אותם".

ממשטרת ירושלים נמסר, כי במרחב ציון הוקם "צוות חקירה מיוחד שחוקר את התלונות ההדדיות בגין התקיפה וגרימת הנזק לרכוש. עד כה נחקרות בצח"מ תשע תלונות הדדיות בגין תקיפה וגרימת נזק ובשתיים מהן נסתיימה החקירה והתיקים הועברו לענף התביעות בהמלצה לדין". במשטרה מדגישים כי "אין שחר לטענות המועלות. הכוחות הפועלים בשטח עצרו כמה מפרי סדר". באשר לתקיפת שמעון שטרן, נמסר כי "בעקבות יוזמה של המשטרה הוגשה תלונה על ידי המותקף. החקירה בעיצומה".

מקורבו של שטרן, העסקן משה בלוי, פועל להביא את חסידות גור להודות כי אנשיה פגעו בשטרן, ואף נפגש לשם כך עם האדמו"ר מגור בכבודו ובעצמו. נראה כי הוא העלה חרס. אז מי תקף את שטרן? ליצמן: "אז מה אם אומרים שזה גור, אולי זה חסידי ויז'ניץ או בעלז?".



למעלה: כתובת בשכונת בתי ורשה נגד חסידות גור, שלשום


הרב שמעון שטרן מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בתחילת השבוע, לאחר שהותקף בידי אלמונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו