בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעלת השליטה בתנובה: קרן זרה עם אינטרסים צרים

קרן אייפקס, שקנתה את תנובה לפני שלוש שנים, ידועה כחברה שמחפשת השקעות בשווקים שבהם אין תחרות ויש אפשרות למקסימום רווחים במינימום השקעה

תגובות

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, הצהיר אתמול בעקבות סערת הקוטג' - ממוצרי הדגל של חברת תנובה - כי הריכוזיות במשק עולה למשקי הבית ביוקר. אבל נראה כי מה ששאמה-הכהן מבין רק עכשיו, בקרן ההשקעות הענקית והפרטית אייפקס הבינו היטב כבר לפני 6 שנים והחליטו לנצל לטובתם.

אייפקס, שמשרדיה ממוקמים בלונדון, היא קרן השקעות ענקית שהוקמה בראשית שנות ה-70' על ידי מיליארדר יהודי-בריטי בשם סר רונלד כהן, ומנהלת נכסים בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. ב-2002 החלה הקרן לפעול בישראל, וב-2005 ביצעה את הרכישה המשמעותית הראשונה שלה - בחברת התקשורת בזק. ההשקעה הזו התבררה כמוצלחת במיוחד. ב-2009 אייפקס ושותפיה לקבוצה, חיים סבן ומורי ארקין, מכרו את השליטה בחברה לשאול אלוביץ' ברווח מדהים של כ-5 מיליארד שקל בתוך פחות מארבע שנים.

אחת הסיבות לרווח האדיר הזה נבעה מכך שבזק היא בעצם מונופול - כלומר שחקנית גדולה ועיקרית בשוק ללא תחרות משמעותית - מה שמאפשר לבעלי השליטה בה למשוך ממנה רווחים ענקיים מדי שנה.

עוד לפני שמכרה את בזק, כבר הבינה אייפקס את הרעיון. ב-2008 היא נכנסה לענף מונופוליסטי אחר - ענף החלב. הקרן הצליחה לשכנע את הקיבוצים והמושבים שהחזיקו בתנובה למכור לה את השליטה בחברה, שמחזיקה בנתח של 70% משוק הקוטג' בישראל.

לפני חודשיים נחשף בדה מרקר גודל הטעות של אותם קיבוצניקים ומושבניקים - בתוך שלוש שנים בלבד הרוויחה אייפקס על הנייר כמיליארד דולר בזכות האחזקה בתנובה. באותן השנים זינק מחיר הקוטג' - אחד ממוצרי הדגל של תנובה שאחראי על פי הערכות לכ-300-400 מיליוני שקלים מתוך הכנסותיה השנתיות - בקרוב ל-40%.

עליית המחירים הזו של הקוטג' לא נראית מקרית. קרן אייפקס - ככל קרן השקעות פרטית - משקיעה בחברות לתקופות של כמה שנים בודדות, לא יותר מעשור, ובזמן הזה היא מעוניינת להשיג מקסימום רווחים. זאת בניגוד לתעשיינים או משקיעים לטווח ארוך, שחושבים על טובת החברה בלבד - ולא על טובת הרווח בטווח הקצר או הבינוני יחסית.

בשביל להגיע למטרה הזו על אייפקס להיות אגרסיבית ככל הניתן ולהשקיע במה שקרוי בעולם הניהול והשיווק פרות חולבות, כלומר חברות שפועלות בענף בוגר שהרגלי הצרכן בו ברורים, נתח השוק שלה ברור ורמת התחרות בו נמוכה. או במילים אחרות - חברה שפועלת בענף שבו אין צורך להתאמץ יותר מדי בכדי להרוויח הרבה מאוד כסף.

בזק ותנובה ענו בדיוק על ההגדרה הזו, ואליהם הצטרפה גם ההשקעה הטרייה ביותר של הקרן - רכישת השליטה בסוף 2010 בבית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות, פרה חולבת, אך כזו שאינו פועלת בשוק מונופוליסטי.

אייפקס שילמה על השליטה בפסגות קרוב ל-2.8 מיליארד שקל, תג המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור בית השקעות ישראלי. רבים תהו אם המחיר הזה מוצדק. זמן קצר אחרי הרכישה אייפקס כבר מיהרה לנסות ולהצדיק את הרכישה, כאשר העלתה את דמי הניהול שהיא גובה מהחוסכים לפנסיה ברבות מקופות הגמל שהיא מנהלת כשהמטרה ברורה - להגדיל את רווחיה בתוך זמן קצר.

לא רק אייפקס הבינה את היתרון שטמון בענפים מונופוליים בכלל ובשוק החלב בפרט. בשנת 2008 חברה לאייפקס מבטח-שמיר, חברת האחזקות שבשליטת מאיר שמיר, שרכשה 21% ממניות החברה (אך אינה שותפה לשליטה בחברה).

בעקבות סכסוך עם אייפקס, שסירבה למסור למבטח-שמיר את הדו"חות הכספיים של תנובה - אחד הסודות השמורים במדינה - ביקשה לפני כשנה מבטח-שמיר למכור אחזקותיה. בתוך זמן קצר נמצא הקונה המאושר - בנק לאומי, שמנוהל על ידי גליה מאור וביקש לקנות את האחזקה בחברה. העסקה אמנם לא יצאה עדיין לפועל ונתקלה במהמורות רבות - אבל הן לא הרתיעו את הבנק שמבין היטב את הגלום בענפים ריכוזיים.

משק החלב: הענף האחרון שאינו כפוף לחוקי השוק

בראשית אפריל אישרה הכנסת את "חוק החלב", המעגן בחקיקה את ניהול הענף שעד אז נוהל באמצעות הסכמות בין שלושת השחקנים המעורבים בו: החקלאים, המחלבות והממשלה. החוק עיגן בחקיקה את העיקרון שענף החלב ימשיך לשמש מכשיר בידי הממשלה וההסתדרות הציונית לספק פרנסה למתיישבים ביישובים החקלאיים ברחבי הארץ, ולפיכך לא יתנהל על פי עקרונות עסקיים מקובלים.

ענף החלב הוא הענף החקלאי הגדול במשק. יצרני החלב סיפקו למחלבות בישראל ב-2010 חלב גולמי ב-2.65 מיליארד שקל לשנה, ומחזור המכירות של חלב ניגר ומוצרי חלב לצרכנים הגיע ל-8.5 מיליארד שקל לשנה.

החוק קובע כי הענף ימשיך להתנהל על ידי "מועצת החלב", המורכבת מנציגי היצרנים, המחלבות והממשלה. התפקיד העיקרי של מועצת החלב יהיה לחלק מכסות ייצור חלב לזכאים לכך על פי חוק יישובים חקלאיים "מתוכננים": קיבוצים, מושבים ואיכרים במושבות החקלאיות, תוך העדפת יישובי הפריפריה, קו העימות וההתנחלויות החקלאיות בגדה המערבית ו"חוות בודדים". החוק אינו מתיר למועצת החלב למכור מכסות ייצור חלב בדרך של מכרזים למרבה במחיר, כפי שמתחייב מחוק המכרזים.

החוק גם מבטיח לרפתנים כי יימנע מצב בו לא יהיה פיקוח על כמויות החלב שיגיעו לשוק, או שהחלטות כלכליות או פוליטיות של שר אוצר כזה או אחר, יאפשרו גלי יבוא של מוצרי חלב שיסכנו את הייצור המקומי. החוק גם מבטיח פרנסה לעשרות אלפי מפרנסים במגזר החקלאי בתעשייה ובשיווק, ומבטיח כי החלב ומוצריו יהיו כשרים באמצעות פיקוח תמידי.

עמירם כהן



מנכ''ל מבטח-שמיר, מאיר שמיר


מנכ''לית קרן אייפקס, זהבית כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו