בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדי נמל אשדוד: מעיצומי הסטייקים לעיצומי הדניס

אחרי שהאטו את פעילות נמל אשדוד במאבקם על "תמריץ הסטייקים", שמאפשר להם לאכול במסעדות ועלותו מיליוני שקלים בשנה, מונעים העובדים גידול דגי דניס במקום

תגובות

ועד העובדים הכוחני של נמל אשדוד, בראשותו של היו"ר אלון חסן, ממשיך לשבש את הפעילות באחד משני נמליה המרכזיים של ישראל. רק לאחרונה שיבש הוועד את פעילות הנמל במשך כמה שבועות, בשל הוראה של האוצר לבטל את התמריץ הלא יעיל שזכה לכינוי "תמריץ הסטייקים", ותפח לממדי ענק של כ-4 מיליון שקל ב-2010. במקביל החל הוועד במלחמה גם נגד החלטת ממשלה מ-2008, לפיה תוקם בנמל חווה לגידול דגי דניס, במקום חוות הדגים שפעלו במפרץ אילת.

ועד עובדי אשדוד מונע בחודשים האחרונים מחברות גידול הדגים ערדג ודג סוף להקים חווה בנמל ואינו מאפשר להן לפרוק ציוד הדרוש לצורך הקמת החווה. השטח שבו אמורה להיות מוקמת חוות הדגים הוא שטח המכונה שטח לבן, כלומר שטח שכלל לא שייך לנמל אשדוד, אלא שטח שאינו תפעולי בבעלות ובאחריות חברת נמלי ישראל. במלים אחרות, אין כל צורך שעובדי הנמל יעבדו בשטח זה.

למרות זאת דורשים העובדים לקבל ארבעה תקנים בגין עבודה בכלובי הדגים שעלותם לנמל אשדוד, או למעשה עלותם לקופה הציבורית שמממנת את הוצאות נמל אשדוד, מוערכת באלפי שקלים ליום. "מאחורי המלה 4 תקנים מסתתרות 8 משמרות ביום, כלומר שמונה עובדים, מנוף מלגזה ועוד ציוד שלמעשה לא עושה דבר עבור החווה. מדובר בעלות של כ-10-20 אלף שקל בכל יום", אומר גורם בחברת נמל אשדוד ומוסיף, "מדובר בתקנים שאין בהם כל צורך - חוות הדגים אינה זקוקה לשירותי עובדי הנמל - מלבד שירות אחד, כניסה ויציאה דרך שערי הנמל. העבודות היחידות הנדרשות בחוות הדגים מבוצעות על ידי אנשי החברות לגידול דגים וכרוכות בהאכלת הדגים ולעתים בצלילה, דבר שאינו מצריך את שירותי עובדי הנמל".

אבל לוועד העובדים של נמל אשדוד בראשותו של אלון חסן זה לא מפריע. לדברי מקורב לעובדי הנמל "מדובר במנהג קבוע שבו מעסיקים עובדים בכאילו - כשחברת נמל אשדוד מקבלת תשלום שמועבר לעובדים". "לא מקבלים כאן מעטפות", אומר אותו מקורב, "התשלום עובר לחברת נמל אשדוד שמעבירה לעובדים. הלקוחות משלמים על שירות שהם לא מקבלים ולא אמורים לשלם עליו - כי הם מפחדים מהעובדים".

ובאמת, הקשר של העובדים עם הנהלת הנמל הוא קשר סבוך במסגרתו ראשי הנהלת נמל אשדוד שוקי סגיס המנכ"ל, ויעקב רז, היו"ר משתפים לא פעם פעולה עם ועדי העובדים. הפעם - שיתוף הפעולה הפוטנציאלי הזה נפגע כתוצאה מייעוץ משפטי שקיבלה חברת הנמל ואשר המליץ לה לאפשר את הקמת חוות הדגים.

אבל גם הייעוץ המשפטי הזה לא עזר. ועדי העובדים של הנמל ובראשם חסן התמידו בסירובם גם כשחברות גידול הדגים התריעו כי בשל העובדה שהדוברות עם הציוד של חברת הקבלן לבניית חוות הדגים מרטר ממתינות שעות רבות לעגינה בנמל - נוצר מצב של סכנה בטיחותית לצוות שעל הדוברות ולציוד שהן נושאות. העובדים התעקשו להפנות את הדוברות למרינה באשדוד, למרות שהחברות התריעו כי גם גרירת הדוברת למרינה יוצר סיכון בטיחותי בשל גובה הים.

הסירוב הזה לצד הייעוץ המשפטי שקיבלה חברת הנמל אשדוד אילץ אותה לעתור נגד עובדי הנמל בדרישה שאלו יאפשרו לחברות גידול דגי הדניס להקים את החווה. עובדי הנמל מצדם הצטיידו בתמיכת ההסתדרות שטוענת כי הנהלת הנמל הבטיחה לעובדים 4 תקנים ואינה יכולה לחזור בה מהבטחותיה. שוקי סגיס טוען כי הדברים אינם נכונים וכי ההנהלה לא הבטיחה דבר לעובדים וסוגיה זו נדונה בימים אלו בבית הדין הארצי לעבודה. אך עם זאת, בינתיים, נודע ל"הארץ", כי החברות הסכימו בלית ברירה לדרישות העובדים - כלומר לשלם לחברת נמל אשדוד כ-10-20 אלף שקל ביום בעבור שירותים שלא יקבלו.

הענף משלם מחיר כבד

בינתיים, המלחמה של עובדי נמל אשדוד גובה מחיר יקר מאוד מבעלי חברות ערדג ודג סוף. ערדג התלוננה בחודשים האחרונים על נזק של עשרות אלפי שקלים שנגרם לה מדי יום בשל השבתת ציוד, נוסף לעיכוב בלוח הזמנים ובסיכון להשמדת דגיגי הדניס שהזמינה. ערדג - שהיא הגדולה שבחברות - מוחזקת על ידי חמישה קיבוצים: יטבתה, סמר, גרופית, לוטן וקטורה. חיים אנג'וני, מנהל האגף לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות מספר כי המצב שנוצר בעולם פוגע כלכלית בחמשת הקיבוצים בערבה: "מדובר ביישובים בערבה שענף הדיג הוא ענף פרנסה חשוב עבורם. אז נכון שליטבתה לא צריך לדאוג - אבל כל היתר משלמים מחיר כלכלי כבד".

אבל אלו לא רק בעלי החברות שנפגעים - אלא גם הציבור הרחב. דגי הדניס שנחשבים לדגים יוקרתיים יחסית ומוגשים בעיקר במסעדות, צברו פופולריות רבה בעשור האחרון בישראל. "בין 1998 ל-2004", מספר אנג'וני, "זינק ייצור הדניס המיועד לצרכנים בישראל ב-65% ל-3,300 טון. ב-2008 צנח ייצור הדניס בשל הוצאת כלובי הדגים של דג סוף וערדג ממפרץ אילת. היום ייצור הדניס בשוק המקומי מסתכם בכ-1,200 טון בלבד".

בחברות ערדג ודג סוף סירבו בכל תוקף להשיב לפניות "הארץ".

לצד סוגיית תמריצי הדניס - גם סוגיית תמריצי הסטייקים לעובדי הנמל לא צפויה להיפתר בקרוב. בימים האחרונים הודיעה רשות החברות הממשלתיות לבית המשפט כי המו"מ עם העובדים לגבי תמריץ הסטייקים עלה על שרטון והדיונים בתמריץ יחזרו לבית המשפט. עד חודש מארס האחרון נהנו העובדים מתמריץ סטייקים תמוה בהיקף שהגיע ב-2010 לקרוב ל-4 מיליון שקל ובתחילת 2011 כבר זינק לקצב שנתי של 6 מיליון שקל. תמריץ הסטייקים היה תמריץ עליו חתמה ההנהלה בראשות סגיס עם העובדים ללא אישור כלשהו ממשרד האוצר או מרשות החברות הממשלתיות. סגיס נדרש לאישור בשל העובדה שנמל אשדוד הוא חברה ממשלתית ואלו בעצם כספי ציבור שמממנים את התמריצים השונים לעובדי הנמל. התמריץ, שאפשר לעובדים לאכול במסעדות, הגיע ל-1,000 שקל בחודש לעובד וניתן גם ללא הגדלה ממשית של התפוקות. לפני כשלושה חודשים, אחרי שתמריץ הסטייקים הופסק בשל הוראת הממונה על השכר באוצר - פתחו העובדים בראשותו של חסן בעיצומים. משרד האוצר נאלץ לפנות לבית הדין הארצי לעבודה כדי שיחייב את העובדים לחזור לעבודה. השופטת נילי ארד ניסתה לגשר בין הצדדים ושלחה אותם לנהל מו"מ. ל"הארץ" נודע כי רשות החברות הממשלתיות הודיעה אתמול לבית המשפט כי המו"מ עם העובדים נכשל ובשבוע הבא עשוי להתקיים דיון בבית המשפט בנושא. בינתיים, עד להחלטה הסופית של בית המשפט בנושא, תמריץ הסטייקים ממשיך להירשם לזכות העובדים, אך הם אינם יכולים לעשות בו שימוש בפועל.

חסן: נילחם בחירוף נפש

לשאלה מדוע לא נותנים עובדי הנמל לחברות הדגים להקים את החוות ענה יו"ר הוועד חסן כי "הנמל בנוי כבר עשרות שנים מהסכמים קיבוציים של העובדים עם ההנהלות והמדינה ואנחנו לא ממציאים דברים. אין לנו שום דבר נגד חוות הדגים ואנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד אבל אנחנו גם לא רוצים שיפגעו בנו. אין סיכוי שניתן שבקו המים בשטח הנמל יעבדו עובדי קבלן ולא עובדי נמל. ישבנו עם הנהלת הנמל והוחלט שיהיו בחוות הדגים 4 תקנים בלבד ולא יותר, כי הבנו שחברת הדגים וחברת הנמל לא הסדירו את זה, אז הסתפקנו במינימום, במשהו סמלי כדי לא להפריט את עבודת עובדי הנמלים".

לדברי חסן, "זה נשמע סקסי לדבר על דגים כי לפני חודש דיברו על סטייקים - אבל זה לא משנה על איזה מטעם מדובר - אנו נלחם בחירוף נפש על זכויותינו.

חסן הוסיף כי "אני עשיתי תחקיר על חברת הדגים היא מחזיקה שם מעל 10 אנשים כל יום. אנחנו דיברנו על 8 עובדים. אנשים אומרים שאנחנו לא עובדים, פרזיטים, מרוויחים 100 אלף שקל בחודש, אומרים הרבה דברים מה אפשר לעשות. איזה צדק. חברת הדגים רוצה להביא עובדים תאילנדים שמרוויחים בקושי שכר מינימום בשביל לחסוך כסף וזה לא יקרה, יעבדו שם עובדי נמל. כל עבודה בקו המים תעשה רק בידי עובדי נמל".

על השאלה האם תמריץ הסטייקים יעיל ענה חסן כי "המדינה לא מוכנה לפתור את הבעיה ולהתפשר. היא מפרה הסכמים. זה עקרוני. ב-2006 ההנהלה ושוקי סגיס החליטו לתמרץ עובדים מצטיינים וזה הביא את הנמל לשיאים אנחנו הנמל המוביל והגדול ביותר".



נמל אשדוד. יו''ר ועד העובדים חסן: אין סיכוי שניתן שבשטח המים בנמל יעבדו עובדי קבלן ולא עובדי נמל


יו''ר הוועד, אלון חסן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו