בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוזמה בכנסת: שירות לאומי בשכר כדי לעודד ערבים וחרדים להתנדב

על פי התוכנית, שתכלול גם חיילים, השכר מיועד לרכישת תואר

3תגובות

חבר הכנסת אבישי ברוורמן מהעבודה יוזם הצעת חוק שלפיה חיילים בשירות חובה ומתנדבי שירות לאומי יזכו במענק כספי משמעותי שיממן את לימודיהם לתואר ראשון. ברוורמן מאמין שאם הצעתו תתקבל, היא תגדיל משמעותית את מערך השירות הלאומי ותמשוך אליו מתנדבים ערבים וחרדים רבים. במקביל, יגבר הרצון לשרת בצבא. כמו כן יגדל, להערכתו, מספר בעלי ההשכלה האקדמית בארץ.

ברוורמן, שהחל לגבש את החוק בתקופת כהונתו כשר לענייני מיעוטים, אמר השבוע כי קיימים סיכויים גבוהים שהממשלה תאמץ את היוזמה ותהפוך אותה לחקיקה ממשלתית. "אני מוכן לוותר על הקרדיט של מי שיזם את החוק, אם הממשלה תחליט לקחת את היוזמה הזאת ולקדם אותה", אמר ברוורמן ל"הארץ". הוא מתבסס, בין היתר, על שיחות רבות שקיים עם שרים, פקידי ממשל וגורמים בצה"ל.

על פי הצעת החוק, המדינה תעניק שכר חודשי לחיילים ולמתנדבי השירות הלאומי החל מן השנה השנייה לשירות. לוחמים יזכו בשכר מינימום מלא, תומכי לחימה ב-90% משכר המינימום והיתר, כמו גם מתנדבי שירות לאומי, יזכו ב-80% משכר המינימום מדי חודש. על פי ההצעה, 75% מן השכר יועברו ישירות לקרן השתלמות לעידוד ההשכלה הגבוהה ויתרת הכסף תשמש דמי מחיה לחייל או למתנדב.

מי שלא ינצל את הסכום שיצטבר בקרן ההשתלמות לצורך לימודים יוכל לפדות את הכסף כעבור 14 שנה.

על פי החישובים, לוחמים יצברו במהלך שירותם כ-70 אלף שקל, תומכי לחימה יצברו כ-63 אלף שקל, ג'ובניקים ומתנדבי שירות אזרחי יצברו כ-55 אלף שקל ונשים ומתנדבי שירות אזרחי של שנתיים בלבד יספיקו לצבור כ-28 אלף שקל. המשמעות: כלל המשרתים יצליחו לצבור סכום המספיק למימון תואר אקדמי ראשון שעלותו נאמדת ב-9,000 שקלים לשנה.

הצעת החוק של ברוורמן שואבת השראה מחוק "מגילת זכויות החייל האמריקני", שנחקק בארצות הברית ב-1945. החוק האמריקאי, העניק לחיילים ששירתו במלחמת העולם השנייה מענק כספי משמעותי למימון לימודים אקדמיים, ואף תשלומי אבטלה סמליים בשנה הראשונה שלאחר שחרורם מהצבא. החוק עדיין תקף בארצות הברית, אף שעבר עדכונים לאורך השנים.

הסיכויים של הצעת החוק לעבור טמונים בנכונותה של הממשלה להתמודד עם עלויותיה הגבוהות. מחישובים שערך ברוורמן בסיוע כלכלנים עולה כי העלות השנתית של החוק עומדת על ארבעה עד חמישה מיליארד שקלים. אלא שסכום התקציב השנתי כיום לפיקדון ולמשכורות לחיילי החובה בצה"ל עומד על 2.5 מיליארד שקלים. כדי להפעיל את התכנית במצב המינימלי שלה, מבלי להגדיל את סך מתנדבי השירות האזרחי העומד כיום על 5,500 מתנדבים, תידרש המדינה להשקיע 35 מיליוני שקלים בלבד. בתרחיש הקיצוני, במסגרתו ייקלטו 38,500 מתנדבים לשירות הלאומי, המדינה תידרש להשקיע 900 מיליון שקלים במהלך מדי שנה. מבחינת ברוורמן, החוק החדש נותן מענה גם לשרשרת החוקים של ישראל ביתנו, הקוראים להעדפת יוצאי צבא על פני מגזרים אחרים באוכלוסייה.

היום צפויה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעת חוק של פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הקוראת לאסור על המדינה לסייע לאוניברסיטאות בסבסוד עקיף של שכר לימוד של סטודנטים שלא שירתו בצבא או בשירות לאומי. בשבוע שעבר שיגר היועץ המשפטי לממשלה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו למנוע את המשך קידומו של חוק אחר הנותן עדיפות ליוצאי צבא ובוגרי שירות לאומי בקבלה למגזר הציבורי. היועץ קבע שהחוק אינו חוקתי, בין היתר בשל אפלייתם של המגזר הערבי והחרדי. בישראל ביתנו הבהירו בסוף השבוע כי, "סיעת ישראל ביתנו מכבדת את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אך תמשיך לקדם את הצעת החוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו