בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בשוליים | בגלל הגיל

מורה בתיכון לשעבר - בעלת תואר בתקשורת המונים, עם ניסיון בשיווק ובביטוח - מתחננת לעבוד בשוק שבו אם חד-הורית שעברה את גיל 50 איננה "סחורה מבוקשת"

תגובות

היא מבקשת שלא ישתמע כאילו היא בוכה על מר גורלה, מתעקשת לשמור ולו על הכבוד המינימלי שנותר אחרי אינספור הדלתות שנטרקו בפניה. דיצה פלדמן לא מחפשת אחר רחמים או נדבות, היא מבקשת דבר בסיסי אחד - עבודה.

חדשות ישנות הן שאנשים בני 50 פלוס אינם הסחורה הנדרשת ביותר בשוק העבודה, ונשים אף פחות מגברים. אם מוסיפים לזה את התואר של פלדמן, "אמא חד-הורית לילד בן עשר", מבינים כמה היא לבד. בגיל 58 מוצאת את עצמה האשה החרוצה הזאת בלי אופק ועתיד כלכלי, וככל שהזמן עובר היא יודעת פחות ופחות איך תוכל לצאת מזה. נורמות חברתיות מושרשות הן שקובעות את הטון, ולפיהן האדם אינו חשוב, מה שחשוב הוא המספר - כלומר, הגיל.

אלא שמאחורי הגיל של פלדמן יש סיפור ואם בין קוראיו יימצא מי שיציע לה עבודה - אולי ישתלם מחיר החשיפה, המאוד לא פשוטה בעבורה.

עד גיל 35 היתה פלדמן מורה בבית ספר תיכון, היא לימדה של"ח וידיעת הארץ. כשהרגישה שהיא נשחקת החליטה לצאת לדרך חדשה. מצוידת בפיצויים נאים יצאה ללמוד נדל"ן וביטוח, גם תואר בתקשורת המונים עשתה והיא מומחית בתחום השיווק. במשך תקופה ארוכה ניהלה עם שותף משרד נדל"ן בתל אביב ומאוחר יותר עבדה גם כסוכנת ביטוח עצמאית.

אשה חרוצה, אמרנו, וגם ברוכת כישרונות. אלא שלפני 12 שנים, בהיותה בת 46, אחרי שנים של מערכות יחסים שלא הבשילו לקשר אמיתי, החליטה שעל בעל היא אולי יכולה לוותר אבל לא על ילד.

טיפולי ההפריה לא היו קלים. הם כללו עשרה ניסיונות והפלה, וכשכבר החליטה לאמץ - הרתה, ובגיל 48 ילדה את בנה היחיד.

בשנים הראשונות עוד הצליחה לשלב בין הורות יחידנית לעבודה, ופירנסה את עצמה ואת הילד, גם כשנאלצה לעשות זאת בחלקי משרות. גם בימים שבהם הילד חלה היא הסתדרה.

אלא שבשנה האחרונה נכנסו החיים לרחוב חד-סיטרי. מאז שנאלצה לעזוב את מקום העבודה האחרון שהועסקה בו בביטוח, היא לא מצליחה למצוא עבודה. שום בעיה מקצועית לא היתה כרוכה בעזיבתה את עבודתה הקודמת ואין לה מגבלות של שעות עבודה. בנה כבר בן עשר והוא עצמו מעיד שהוא יכול להסתדר גם אם אמו תעבוד.

לכאורה, אין סיבה נראית לעין לא לקבל אותה לעבודה. אבל בכל מקום שאליו היא פונה, היא שומעת את אותה התשובה. "הם אפילו לא אומרים שזה בגלל הגיל", אומרת פלדמן. "כולם אומרים את אותו הדבר - שיחזרו אלי - אבל זה לא קורה. בלא מעט ראיונות גם אומרים לי שאני נראית צעירה לגילי, אבל כשמבינים שאני גם מגדלת ילד לבד, זה נשאר אותו הדבר". ממשרד למשרד היא עוברת, ממכון השמה אחד למשנהו, באופן ידני מגישה את קורות חייה - וכלום.

כבר כמעט שנה היא חיה מהלוואות כדי לשלם לפחות את שכר הדירה. להבטחת הכנסה מהמדינה היא לא זכאית רק כי באיזשהו מקום עומד רכב בבעלותה, שהיא לא זורקת כי אין לה כסף לגרר. הרכב כבר אינו מתפקד. את שיעורי הפסנתר לילד נאלצה להפסיק, גם את הספרים שביקש לשבוע הספר הבטיחה שתקנה בשנה הבאה.

היא לא מסכנה והיא בטח לא אמורה להיות נזקקת. היא רק אשה חרוצה שמתחננת לעבודה. היא גרה בפתח תקוה, אבל תגיע לאן שצריך, בגבול ההיגיון והמרחק מהילד. אם רק יימצא מעסיק שיבין שהמוטיווציה של אשה כמו דיצה פלדמן להצליח גדולה יותר משל צעירים בני 20.

מעקב אחרי ניצולי השואה | שיטת החישוב של משרד האוצר פוגעת בניצולים

האם יכול להיות שבמשרד האוצר זקוקים נואשות למחשבון? ייתכן, אבל ספק אם זאת הסיבה לחישוב הקלוקל שנעשה באחוזי הנכות של ניצול השואה שלמה שיק.

זאת לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים במערכת היחסים הטעונה שבין שיק למשרד האוצר. העובדה שהוא מקוטלג אצלם בקטגוריית "נזקק/נצרך", האמורה להעניק תנאים נוחים לניצולי שואה שאין להם הכנסות נוספות, מותירה אותו דווקא משולל זכויות, אבל נושא זה כבר סוקר כאן בעבר.

שיק מוכר באוצר כ"נכה רדיפות הנאצים" בעל 37.5% נכות, שמשמעותם כ-1,900 שקלים בחודש (אחרי קיזוז קצבת זיקנה ושאר פרמטרים - מדובר בחישוב מסובך ומייגע בקטגוריית הנזקק).

בשנה האחרונה הגיש שיק בקשה לאוצר להגדלת אחוזי הנכות בשל החמרה במצבו: לחץ הדם שלו גבוה, הוא סובל מרעד בידיים, בעיית העצבים החמירה - הכל מגובה באישורים רפואיים. באוצר בדקו, חשבו, שקלו והחליטו להגדיל ב-2.5% נוספים. ואולם, במכתב שקיבל, שבו כתוב שחור על גבי לבן כי נוספו 2.5%, נכתב גם כי שקלול האחוזים יחד מביא את שיק לנכות בשיעור של 39.46%, לא 40% כפי שמתקבל בחשבון פשוט.

שיק פנה אל האוצר וביקש לבדוק איך הגיעו למספר הזה, ושם נאמר לו, שכך עובד השקלול. אה, כן, שכחנו פרט אחד קטן, כל עשירית האחוז מעל 39.9% נכות מזכה בתוספת כספית, כל מספר אחר מתחת לא מזכה בתוספת הזאת. ה"שקלול" החדשני הזה חוסך לאוצר כ-400 שקלים בחודש שהם אמורים לשלם לשיק.

"עצם זה שאנחנו צריכים לבקש במצבנו, אני מתבייש בשבילם", אומר שיק והוא ממהר לטפל ברעייתו החולה, גם היא ניצולת שואה, גם היא חווה תלאות מול האוצר, סיפורה יובא כאן בהרחבה בשבוע הבא.

*

שבעה שבועות חלפו מאז הבטיח אלעזר שטרן לאחד את רשימות ניצולי השואה. וכלום לא קרה.



פלדמן. בכל מקום היא שומעת אותה התשובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו