בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית ת"א תאשר סופית: בעלי הבתים המוזנחים יחויבו לשפץ את חזיתותיהם

תגובות

אין צורך להתאמץ כדי לאתר ברחבי תל אביב בניינים מתפוררים, עם קירות מתקלפים, כבלים משתלשלים ומרפסות חלודות. נכון להיום, מוגבלת העירייה ביכולתה לחייב בעלי בתים לשפץ את חזיתותיהם, אם המבנה אינו מסוכן לציבור. חוק העזר העירוני לשמירת הסדר והניקיון אמנם מעניק לעירייה סמכויות להורות על שיפוץ בתנאים מסוימים, אך היא עושה בו שימוש מצומצם. בקרוב, המצב עומד להשתנות. חוק עזר חדש שאושר כבר בקיץ שעבר במועצת העיר צפוי לקבל תוקף בתוך שבועות.

היום צפויה מועצת העיר לאשר שוב את החוק החדש לשמירה ולשיפוץ חזיתות בתים, לאחר שהוכנסו בו תיקונים לבקשת מינהל ההנדסה. האישור יסיר למעשה את החסם האחרון לכניסת חוק העזר לתוקף והוא יועבר לחתימת שר הפנים, לקראת פרסומו ברשומות. לאחר מכן מתכוונים בעירייה לעשות שימוש נרחב בחוק על מנת לשפר את מראה העיר.

חוק העזר החדש קובע כי העירייה, על סמך חוות דעת של עובד בכיר במינהל ההנדסה, תוכל לחייב בעל נכס לשפץ אותו, גם אם אינו מפגע מסוכן. "בעל בית חייב לשמור על מראה תקין של חזית הבית ולצורך כך יעשה את עבודות השיפוץ הדרושות על מנת למנוע את התבלותה והזנחתה של חזית הבית", נכתב בחוק העזר.

עוד קובע החוק כי העירייה תוכל להורות על שיפוץ בהתאם לאופי של הבניינים, מראה החזית והשתלבות הבית בסביבתו. אם בעל הנכס לא יבצע את השיפוץ בהתאם להוראת העירייה, החוק יאפשר לה לעשות זאת במקומו ולגבות ממנו תשלום על כך. את הדרישה לשפץ מבנה תוכל העירייה להציג אחת ל-15 שנה, אלא במקרים חריגים. מרגע קבלת ההודעה תינתן לבעל הבית האפשרות לערער עליה לאורך 60 יום.

מה דעתכם על החלטת העירייה? היכנסו לדף הפייסבוק שלנו והביעו את דעתכם

בין השאר תהיה לעירייה הסמכות לחייב את בעל הנכס לבצע עבודות צביעה וטיוח; שינויי צנרת; תיקון או החלפת ריצוף, גינון, גדרות ומסתורי אשפה; עבודות להגנה מפני חלודה או רטיבות; הסרת מזגן, מתקן קירור או הסקה; צביעת או החלפת חלונות, הוספת שמשות, דלתות, מעקות, ארובות, סורגים, תריסים, גגות וספסלים; הסרת אנטנות, דודים וקולטים; ושינויים במיקום כבלי חשמל, טלוויזיה ותקשורת.

עו"ד עוזי סלמן, היועץ המשפטי של עיריית תל אביב, מעריך כי החוק יוביל לגידול חד במספר הבתים שישופצו. "הפעולה תינקט נגד בניינים עם חזיתות מוזנחות ולא מטופלות לאורך שנים", הוא מבהיר. "היום ההסדר אינו ממצה דיו. חוק העזר החדש הרבה יותר מפורט. הוא נותן לנו כלים גם לחייב את האזרח מצד אחד וגם להציע לו תמריצים לשיפוץ מצד שני, לתת אפילו מענקים. היום זה קורה בצורה מאוד מינורית".

נתוני התאגיד העירוני עזרה וביצרון מצביעים על ירידה חדה בשנים האחרונות במספר הפניות של תושבי העיר המבקשים לשפץ בניינים. בין 2004 ל-2008 קיבלה החברה בממוצע 624 פניות בשנה לסייע בשיפוץ בניין. משנת 2009 ועד לימים אלה ירד הממוצע השנתי ל-220 פניות בלבד. בסופו של תהליך מתבצע שיפוץ של כ-200-300 בניינים בתל אביב בשנה, יותר ממחציתם משופצים בסיוע עזרה וביצרון. בעירייה שואפים להגדיל את המספר באופן משמעותי ומהר ככל האפשר.

לדברי עדי צברי, סמנכ"ל פיתוח ויזמות בעזרה וביצרון, הירידה נובעת בשל האפשרויות החדשות המאפשרות לבעלי הנכסים ולדיירים לקבל סיוע מיזמים ומהרשויות בשיפוץ מבנים. היא מסבירה כי תמ"א 38, המציעה תמריצים לשיפוץ מבנים וחיזוקם, ותוכניות פינוי בינוי המקודמות בערים רבות, מורידות את המוטיבציה של בעלי נכסים ודיירים לשאת בעלויות השיפוץ בעצמם.

לדבריה, "אנשים מצאו טריק. כשאני מנסה לשכנע דייר לשפץ הוא שואל אותי: ?ומי ישלם על זה?'. כשאני אומרת לו ?אתה', הוא אומר: ?מה פתאום'. אנשים כבר לא רוצים להוציא כסף". צברי תולה תקוות רבות בחוק העזר החדש. "זה מבורך. נכנסים היום לדירות בתל אביב שזה קטסטרופה. בערים מערביות אחרות העירייה באה, מסדרת ושולחת לך חשבון", היא אומרת.



בניין לשימור בת''א, אתמול. אם בעל הנכס לא יבצע את השיפוץ לפי הוראת העירייה, החוק יאפשר לה לעשות זאת במקומו ולגבות תשלום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו