בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אלעזר שטרן, מה לאלוהים ולזכרם של חללי צה"ל?"

תגובות

אלוף במילואים אלעזר שטרן, יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, שירת כמפקד אגף כוח אדם בצה"ל בין השנים 2004 ו-2008. קודם לכן מילא תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים, היה מפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1), וקצין חינוך ראשי. בתפקידיו השונים בצה"ל, הרבה להתעסק בסוגיות אזרחיות.

כקצין דתי בכיר היה יעד לביקורת מצד הימין הקיצוני והממסד הדתי בתקופת ההתנתקות מרצועת עזה, ועל רקע הניסיון שלו להאריך את תקופת השירות הפעיל של בני ישיבות ההסדר. מאז שחרורו הוא עוסק בעיקר בפרויקטים חברתיים וחינוכיים.

אלעזר שטרן, הופתעת מהאמוציות החזקות שמתגלות בוויכוח אם יש לומר "יזכור אלוהים" או "יזכור עם ישראל" בטקסי אזכרה צבאיים?

"הפתיע אותי מאוד הדיון מכיוון שאף פעם לא עסקתי בזה. הייתי בטקסים, ופעם שמעתי 'עם ישראל' ופעם 'אלוהים' וזה מעולם לא הפריע לי. מצד שני, האמוציות לא הפתיעו אותי כלל, ההנצחה במדינת ישראל הוא נושא חזק וטעון".

כאדם דתי וכקצין בכיר לשעבר בצה"ל, מה הנוסח המועדף בעינייך?

"חשוב להדגיש שבטקסים אנחנו תמיד אומרים שתי תפילות. יזכור ו'אל מלא רחמים', ועל 'אל מלא רחמים' אף אחד עד היום לא קם להתלונן, אז ריבונו של עולם בטוח זוכר את הנופלים במערכות ישראל.

האתגר שלנו הוא לדאוג שעם ישראל יזכור ובאין פרוטוקול דתי לנושא, ולרוב העם בישראל אין פרוטוקול דתי.

הזיכרון שלנו הוא אתגר מאוד חשוב. אז זה בכלל לא מפריע לי שאומרים 'יזכור עם ישראל', במיוחד שזה נאמר לצד 'אל מלא רחמים' כי אני באמת חושב שאנחנו צריכים להתאמץ מאוד שהעם יזכור".

אבל דתיים רבים מרגישים שהנוסח של ברל כצנלסון הוא למעשה פגיעה במקור הדתי תפילת יזכור והוצאת אלוהים מהתמונה.

"אני דווקא חושב שזאת אדטפציה מאוד יפה. לקיחת כלים מהמסורת והשלכתם על הישראליות של היום זאת לא פגיעה מהמסורת.

אין כאן שום סתירה, יש את העומק של המלה 'יזכור', בהיבט של לקחת אותו ולהוציא אותו מבית הכנסת אבל עדיין להשאיר אותו מחובר. כל רעיון התפילה הזאת, ברור לנו מאיפה זה בא".

מצד שני, יש מי שרואה בניסיון לומר "יזכור אלוהים" עוד סימן להתחזקות ההשפעות הדתיות בצה"ל.

"מה פתאום? הרי כשהרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן בא וקבע את זה בשנות השישים, הדתיים היו מיעוט קטן בצבא. לא היו אז דתיים בצנחנים בסיירת מטכ"ל וסיירת גולני.

אני הייתי מנתק את כל הדיון הזה ממספר הדתיים בצבא. בוא ניקח את זה למקום יפה. הצבא הוא רק מכשיר למשהו רחב ולאומי הרבה יותר של הנצחה".

אז אתה חושב שהרמטכ"ל צריך לשנות את הפקודה שיש לומר "יזכור אלוהים"?

"זה דיון שצריך להתקיים הרבה מעבר לצבא. יש ועדה במשרד הביטחון שעוסקת בענייני הנצחה, יש שם נציגות של אנשי "יד לבנים" ואנשי רוח, הם צריכים להיות אלה שידונו בזה.

זה לא בכדי שבתי קברות צבאיים הם לא באחריות הרמטכ"ל. הם שייכים לאומה. אלה דברים שהאומה עוטפת בהם את הצבא. דווקא בשביל לרומם את המעמד של הצבא, המדינה לוקחת על זה אחריות. אם הייתי מופיע בפני הוועדה הזאת, הייתי אומר שיגידו 'יזכור עם ישראל' ו'אל מלא רחמים'".

אתה ער לכך שיש חילונים שמרגישים סוג של כפייה דתית מצד הצבא.

"במלחמת לבנון השנייה היו אליי פניות מצד משפחות שכולות. הן ביקשו רבה רפורמית שתאמר משהו נוסף על מה שנאמר בטקס הצבאי דתי בבית הקברות. אמרתי שאין לי בעיה, ואז הם שאלו מה יהיה אם היא תגיד תפילה, ואמרתי שאין בעיה, אני לא בודק טקסטים מראש של מי שהמשפחה רוצה שתדבר.

אישרתי את זה וזה היה מקובל גם על הגורמים ברבנות הצבאית למרות שלא שאלתי אותם. המלחמות האלה בסוף לוקחות אותנו למקומות הלא-נכונים".

אתה חושש שהתעקשות של גורמים דתיים לומר "יזכור אלוהים" עלולה להרחיק חילונים מטקסי יום הזיכרון?

"בכל פעם שהדתיות באה ממקום של כוח, בסוף אכלנו אותה. בטח לא הייתי נלחם על זה.

קח לדוגמה את תשעה באב. לזיכרון של חורבן בית המקדש יש רק פרוטוקול דתי ובפועל זה לא מעניין חילונים. יש סכנה שזה יכול לקרות גם אצלנו, אולי לא כיום, אבל אינשאללה, בעתיד כשיהיה שלום.

אנחנו יודעים איך האמריקאים מתייחסים לממוריאל דיי שלהם. שם זה בסך הכל יום של קניות. אנחנו רוצים לגייס את כל העם לנושא של הנצחת חללי צה"ל, ולא להשאיר את זה בחלקת האלוהים הקטנה של הדתיים".

זאת לא הפעם הראשונה בה יש התנגשות בין ערכים דתיים לחילוניים בנושא הנצחת חללי צה"ל. היה דיון דומה סביב השאלה האם ניתן להוסיף את התאריך הלועזי בכיתוב על המצבות בבתי העלמין הצבאיים.

"יש כאן שדה מוקשים בין רצון הכלל לפרט, לערכים שמתנגשים כל הזמן והחכמה באמת זה לא להילחם בהם אלא למצוא את הדרך לשלב את כולם.

גם את 'יזכור עם ישראל' ולצד זה גם את 'אל מלא רחמים'. אנחנו לא צריכים לדאוג לזה שאלוהים יזכור את החללים שלנו, הוא בטוח זוכר".



אלעזר שטרן. ''לקיחת כלים מהמסורת והשלכתם על הישראליות של היום זאת לא פגיעה במסורת''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו