פרויקט "עיר ללא אלימות" בלוד: ללא מנהלים, ללא תקציב

שישה מנהלים בתוך שלוש שנים וטענות על הלנת שכר

גילי כהן
גילי כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי כהן
גילי כהן

דווקא בלוד, עיר שמתמודדת עם שורת מקרי רציחות בשנה האחרונה, תוכנית "עיר ללא אלימות" מדשדשת. בשלוש השנים האחרונות לפעילותה של התוכנית, התחלפו בה לא פחות משישה מנהלים. האחרונה שבהם נכנסה לתפקידה לפני פחות משבועיים, לאחר שבמשך שלושה חודשים נותר הפרויקט ללא מנהל.

גם בקרב העובדים במסגרת התוכנית, ששמה לעצמה כמטרה לפתור את בעיות האלימות בעיר, האיוש רחוק מלהיות מלא. למרות שיש 11 תפקידים בתוכנית, מועסקים בה כיום שבעה בלבד. בעירייה מציינים כי האחרים נמצאים בשלבי קליטה שונים או בתהליכים של חתימת חוזים, וכי באחרונה נקלטה מנהלת לתוכנית. "לפני שבוע וחצי נכנסה מנהלת חדשה לתוכנית ואנחנו מקווים שהיא תביא את התוכנית קדימה", אמרה אחת מהמועסקות במסגרת "עיר ללא אלימות", "המצב לא קל, אבל יש התגייסות של המפקחת על האזור, משום שזו תוכנית שלבטח צריכה לעבוד בעיר כמו לוד".

אז איך רשות מקומית כמו לוד, שרק בשבוע שעבר נרצחה בה חדרה אבו-גריבה, תושבת העיר, במרחק של כמה עשרות מטרים מתחנת המשטרה, לא מצליחה לשמור על יציבות בתוכנית הלאומית שמטפלת בתחום האלימות? לטענת עובדים לשעבר בפרויקט, הסיבה נעוצה בבעיות תקציביות ובשכר שלא מועבר בזמן למועסקים. "גזבר העירייה, ציון הדר, לא מעביר לעובדים משכורת עד שלא מתקבלים התקציבים מהמשרדים הממשלתיים", הם טוענים. "הפרויקט מדשדש כל הזמן - וחבל. זה לא מגיע לתושבים".

המשרד לביטחון הפנים הוא שמתקצב את תוכנית "עיר ללא אלימות", לרבות כוח האדם הדרוש לשם יישומה ברשויות המקומיות. יחד עם זאת, הכספים מועברים לרשות המקומית, והיא זו שמגייסת את העובדים ומעסיקה אותם ישירות. עיקר ההשקעה בתוכנית מתבסס על פעילויות לנוער בלוד - אם בהפעלת מועדונים בשעות הלילה או בגיבוש תוכניות ספורט לנוער.

גזבר העירייה, ציון הדר, מסר באמצעות דוברות העירייה כי "כל אחד מבעלי התפקידים בתוכנית חתם על חוזה עם העירייה מתוך רצון, בו נקבעו זכויותיו וחובותיו לרבות גובה השכר ומועדי התשלום. בעלי התפקידים קיבלו את שכרם בהתאם לחוזים שעליהם הם חתומים, העירייה לא פיגרה בתשלום ויתרה מכך - אף הקדימה מעת לעת מתוך התחשבות עם נותני השירות".

גיל חורב, דובר "עיר ללא אלימות" מסר בתגובה כי "תחלופת מנהלי התוכניות בלוד היא תופעה שהמשרד לביטחון הפנים מודע לה. חשוב להבין כי לוד נמצאת בניהול חשב מלווה, דבר שמכתיב אילוצים מנהליים שונים. בנוסף, ללוד ישנה ועדה קרואה שבראשה יו"ר ממונה ולא ראש עיר נבחר ציבור. כתוצאה מכך, מרחב התמרון של מנהיגי העיר צר יותר מכל רשות אחרת והדבר מקשה על ההליכים החוזיים והסדרת התשלומים. עובדים רבים מדווחים על עיכוב בהחתמתם על הסכמים ועל תשלומים שלא משולמים בזמן. כל אלו הביאו, לצערנו, לתחלופה גבוהה של מנהלים".

מאיר ניצן, יו"ר הוועדה הקרואה בעיר, נקרא לא אחת להגיב על בעיית האלימות וגל הרציחות שפוקד את העיר בתקופה האחרונה. מאיר ניצן טוען כי הפשיעה בעיר היא לא בעיה מקומית, אלא בעיה כלל-ארצית, שנכונה גם לשאר היישובים בישראל, שגם בתחומם מתרחשים לא אחת רציחות ומעשי פשיעה חמורים נוספים. בחודשיים האחרונים פועל בעיר מערך שיטור עירוני, שאמור גם הוא להגביר את הפיקוח ואת תחושת הביטחון האישית של התושבים.

מעיריית לוד נמסר בתגובה כי היא "רואה חשיבות רבה בהפעלתה של התוכנית הלאומית 'עיר ללא אלימות בלוד'. יו"ר הוועדה הקרואה מאיר ניצן, ציין כי בשלב זה הוא בוחר שלא להגיב בנושא".

גם סיירת ההורים העירונית נכשלה

"חבל שבגלל זה כל אותם נושאים שהפרויקט אמור לטפל בהם לא מצליחים להתרומם. יש שכונות בעיר שאין בהן כלום - לא מתנ"ס ולא גן שעשועים, ואנשי הפרויקט 'עיר ללא אלימות' הם אלו שהיו אמורים לקחת על עצמם את השיפוץ של המתקנים ולתמוך בכל נושא החינוך הבלתי פורמלי בעיר", אומרת ליאה שטיינברג, תושבת העיר שפעילה בעמותת "תושבים למען מנהל תקין בלוד", "חבל שהעסק הזה לא מתרומם בעיר שכל כך צריכה את זה, שעולה לכותרות כשעוד אשה נרצחת. העיר מבעבעת וההשקעה בה צריכה להיות בנוער, כי זה מה שיכול לשנות את העיר הזו, בדיוק כמו שהפרויקט שם במרכז את הצעירים".

אחד ממנהלי התוכנית בעבר הסביר כי "בלוד יש בעיה ספציפית, איזשהו חולי מקומי, אבל דווקא בעיר כמוה, שאלימות מתרחשת בה לעתים קרובות, זה פרויקט שהוא מחויב המציאות, הוא אדרבא ואדרבא צריך לפעול, אפילו יותר מכל עיר אחרת בארץ". בין היתר, מדובר בפגיעה בשורה של פרויקטים שלא צלחו והתרוממו - מסיירת ההורים העירונית ועד לתוכניות לטיפול של עובדים סוציאליים בנערות שירדו לזנות, שהתמוססה לאחר שהעובדים הסוציאליים סירבו להמשיך לעבוד, כאשר הם לא מקבלים את מלוא התגמולים על עבודתם.

עובד לשעבר הוסיף עוד כי "כשהורים חוששים לשלוח את הילדים שלהם לבד החוצה, ומרגישים בגטו בתוך העיר, יש בעיה, והמטרה של התוכנית היא בדיוק להעלות את הביטחון האישי של התושבים. הם הנפגעים העיקריים, מאחר שהתושבים ממשיכים לשלם בביטחון האישי שלהם, המאוד בעייתי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ