בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ: המסגד בבאר שבע לא ייפתח לתפילה, אך יקום בו מוזיאון לתרבות האיסלאם

השופטים פסקו בעתירה שהוגשה ב-2002, ודחו את התוכנית להקים במסגד מוזיאון כללי. השופט סלים ג'ובראן מתח ביקורת על העירייה שטענה כי פתיחת המסגד לתפילה תוביל לאלימות

תגובות

המסגד הגדול בבאר שבע לא יהיה מוזיאון כללי אלא מוזיאון לתרבות האיסלאם, כך קבע היום (רביעי) בג"ץ. השופטים פסקו בעתירה שהגיש ארגון עדאלה עוד ב-2002, בה דרש לאפשר לתושביה המוסלמים של העיר וסביבתה, להתפלל במסגד הגדול בעיר העתיקה.

בג"ץ לא קיבל את הדרישה לפתוח את המסגד לפולחן, אך פסק כי זכותם של העותרים לפנות לוועדות התכנון ולדרוש לשנות את ייעוד המבנה - ממוזיאון למקום תפילה. אם בקשתם תידחה, הם יוכלו לשוב ולפנות לערכאות משפטיות.

השופטים סלים ג'ובראן ואיילה פרוקצ'יה דחו את עמדת עיריית באר שבע, שביקשה להשתמש במסגד כמוזיאון כללי, וקבעו כי יש להפוך את המתחם למוזיאון בעבור האוכלוסייה המוסלמית באזור.

המסגד בבאר שבע. תצלום: אלברטו דנקברג

השופט ג'ובראן מתח ביקורת חריפה על עמדת העירייה, שלפיה פתיחת המסגד לתפילה תוביל לאלימות ולהפרת הסדר הציבורי. "האמנם טוענים המשיבים כי מטבעו של הפולחן הדתי כי מביא הוא לריב ומדון? או שמא טוענים הם כי גלום בפולחן הדתי המוסלמי דווקא דבר מה שיש בו כדי להביא לעימות בין אוכלוסיות שאלמלא כן שוררים ביניהן יחסים תקינים?", תהה השופט.

ג'ובראן ביקר גם את התעקשותה של העירייה להפוך את המבנה למוזיאון כללי. "בכל הנוגע להחלטת העירייה בעניין זה, הרי שמתעלמת היא מההיסטוריה של מבנה המסגד, מעיצובו ומשמעותו התרבותית והדתית בעבור הציבור המוסלמי. והשאלה היא האם השימוש שייעשה בו, אף אם לצרכים מוזיאוניים יכול להתעלם מעובדה זו".

השופטת פרוקצ'יה ציינה בפסק הדין כי על עיריית באר שבע להתחשב לא רק בשיקולים ענייניים של תכנון ובנייה, אלא לקחת בחשבון את מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, ובהם שיקולים ערכיים, אינטרסים חברתיים וכלכליים והיבטים הקשורים בזכויות אדם.

השופטת פרוקצ'יה הוסיפה וציינה כי "באשר לשיקולים ערכיים כאמור, ספק אם העירייה נתנה משקל, ולו מזערי, לציפייתם הלגיטימית של בני העדה המוסלמית לחזור ולחדש את זיקתם הדתית למבנה המסגד". השופטת פרוקצ'יה כינתה את ההחלטה להפוך את המסגד למוזיאון למוסלמים במקום מוזיאון כללי כ"מועט" הנכלל בגדרו של "המרובה" שנתבקש בעתירה. והוסיפה כי צעד זה "יש בו כדי להגשים את מטרות העתירה, ולו באופן חלקי, בדרך של השבת זיקתה של העדה המוסלמית למסגד הגדול, כאתר הקשור לערכי התרבות וההיסטוריה של קהילה זו".

השופטת מרים נאור, שהיתה בדעת מיעוט, ציינה כי החלטת הרוב הינה מוטעית וכי השופטים האחרים נתנו סעד שכלל לא התבקש על ידי העותרים ולא ניתנה הזדמנות למשיבים להתייחס אליו בתשובתם.

כמו כן קבעה כי עמדת המשיבים הינה סבירה ומידתית, וכי הפיכת המסגד למוזיאון לכלל הדתות והעדות עשויה לחזק את הרב-תרבותיות והדו-קיום ולא להיפך.

בתגובה לפסק הדין, ציין עו"ד עאדל בדיר מעדאלה כי בית המשפט יכול היה ללכת צעד נוסף קדימה ולהורות לעיריית באר שבע לפתוח את המסגד בפני מתפללים מוסלמים. עם זאת, לדבריו החלטת בג"ץ מונעת הידרדרות נוספת במצבו של המסגד וביחסים בין התושבים הערבים בעיר לרשויות.

עו"ד בדיר הוסיף ואמר: "בכוונתנו להמשיך לפעול במישור התכנוני ולדרוש לשנות את ייעודו של המבנה ממוזיאון למסגד הפתוח לתפילה".

את העתירה הגיש ארגון עדאלה בשמו ובשמם של שייח' עבדאללה נמר דרוויש, שייח' כאמל ריאן, שייח' אבראהים צרצור, ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה ועמותת אל-אקצא לפיתוח נכסי ההקדש האסלאמי.

המסגד הגדול של באר-שבע נבנה ב-1906 ועד 1948 שימש את תושבי העיר וסביבתה. מאז ועד 1953 שימש לצרכים שונים ולאחר מכן הוקם בו מוזיאון הנגב. מ-1991 ועד 2002, מועד הגשת העתירה, הוא נותר שומם ומוזנח. שנות השבעים עד היום, מתנהל מאבק אינטנסיבי לפתיחת המסגד לתפילה, אך לא רק שהעירייה סירבה אלא שהיא הודיעה על כוונתה לשפץ את המסגד ולהפוך אותו למוזיאון כללי. האוכלוסייה המוסלמית - תושבי העיר באר שבע והישובים הבדואים הסמוכים לה מנועים מלהתפלל בו למרות בקשותיהם הרבות לעשות כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו