בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 26 שנה: כתב אישום נגד רב-חובל שהפקיר אפריקאי בים

תגובות

"פרשת הנוסע האפריקאי הסמוי, שלטענת התביעה הכללית הורד במארס 1982 מהאנייה הישראלית 'מורן' ונעזב לנפשו במפרץ שורץ כרישים ליד חופי מוזמביק, הגיעה אתמול לבירור משפטי", דיווח "הארץ" למחרת 26 ביוני 1985.

המקרה נחשף בנובמבר 1984, אז חשף יגאל סרנה ב"חדשות" כי ב-8 במארס 1982 גילה צוות אוניית המשא הישראלית "מורן", ששטה מקניה לישראל, נוסע סמוי שעלה בעת עגינתה בטנזניה. הנוסע, צעיר ושחור, קיבל מהצוות אוכל ומים והובא בפני רב החובל, אבנר גלעד בן ה-57.

זה הורה מיד לרב המלחים ששון זקן לבנות רפסודה בגודל שני מטרים רבועים ולהוריד את הנוסע לים. אם לא יציית לפקודה, הזהיר גלעד, "יוריד את הנוסע הסמוי לים עם חגורת הצלה בלבד".

זקן הורה לאנשי צוות הסיפון לבנות את הרפסודה. הם סירבו. "התפתח מעין מרד בזעיר-אנפין", דיווח "הארץ", אך לבסוף צייתו. הנוסע "צעק והתחנן על חייו, אולם רב החובל הישראלי עמד על שלו (...). בסופו של דבר, הוריד רב החובל את הצעיר בכוח", העידו אנשי הצוות. ביומן הרשמי של האונייה נכתב באותו יום: "מצאנו נוסע סמוי והורדנו בחוף מוזמביק".

עם הכתבה התפרסמה תמונה שהימאי זאב קרונברג הספיק לצלם בהיחבא ובה נראה הצעיר הצנום מוטל על הרפסודה. "לא ברור מה עלה בגורלו", נכתב ב"הארץ". "רב החובל, אבנר גלעד, טוען כי ביצע 'אקט סביר' (...). הוא הדגיש, כי הורדת הנוסע בתחנה הבאה, בדרום-אפריקה, היתה מסוכנת לצעיר יותר מאשר הורדתו לים על גבי רפסודה".

דב ניצן, מנכ"ל חברת תרשיש של התנועה הקיבוצית שבבעלותה "מורן", התייחס לסיפור בביטול. "רכילות או שמועות" על אודותיו הועברו להנהלת החברה, אמר, אך זו הסיקה "שהאירוע לא היה די חשוב ו'שזה היה סיפור כמו הרבה סיפורים שמספרים באניות'". גם מזכיר איגוד קציני הים, רב חובל אפרים מרקוביץ, התקשה להאמין.

"אני מכיר את אבנר גלעד (...) הסיפור הזה לא נשמע לי סביר. אם זה נכון, זה ממש רצח (...) אם אני לוקח אותך ומשליך אותך באמצע הים, או שאתה טובע או שהכרישים אוכלים אותך", אמר לכתב "הארץ" גדעון אלון. בקיבוצו של גלעד, נחשולים, העידו שהוא "אדם ישר והגון מאוד".

גלעד שגדל בתל אביב היה חבר בפלי"ם (פלמ"ח ים) ב-1945, שם סייע בהבאת מעפילים בלתי לגאליים לארץ, ואף היה אחראי על החינוך הימי בארץ בשנות השבעים.

מיד בעקבות חשיפתו של סרנה מינה שר התחבורה ועדת חקירה, שקבעה ב-18 בנובמבר 1984 ש"רב החובל פעל בניגוד לנורמה מוסרית בחברה הישראלית".

כתב האישום שהוגש ב-26 ביוני 1985 סיכם את עדויותיהם של אנשי הצוות: "רב החובל הצליף בו בחבל עבה שבקצהו קשר הקרוי 'ראש טורקי', הטיח את ראשו בדופן האנייה כאשר סירב לציית להוראתו לרדת לים, משך באזניו וחבט בו, וכתוצאה מזה נחבל הנוסע הסמוי באזנו עד זוב דם. תקיפת הנוסע הסמוי נפסקה רק כאשר אחדים מאנשי הצוות נחלצו לעזרתו וחצצו בינו לבין רב החובל.

הנוסע הסמוי התמיד בהתנגדותו לרדת מהאנייה ואז, לטענת התביעה, כרך רב החובל לולאת חבל אל צווארו וגרר אותו לסולם החבלים, במטרה להניעו לרדת לרפסודה שהיתה כבר בים. כל זאת, לטענת התביעה, בסיועו של הקצין השלישי רום גורפינקל".

בנובמבר 1986 שופט המחוזי בחיפה אמנון כרמי קיבל את עמדת גרסת התביעה והרשיע את גלעד בפציעת הנוסע, ואת גורפינקל וגלעד בשילוח הנוסע בכלי מסוכן. אך הוא קבע כי "לא עלה בידי התביעה להוכיח כי רב החובל התכוון במזיד לפגוע בכושי", דיווח ירח טל ב"הארץ". בדצמבר נגזרו על גלעד שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. רב החובל גלעד אמר שאם היה נקלע לאותו המצב שוב לא היה פועל אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו