בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "מאג'ד אלחאג', אילו חסמים קיימים באוניברסיטאות בפני ערבים?"

2תגובות

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהוגשו אתמול לוועדת החקירה בעניין קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, רק 2.7% מהסגל האקדמי בישראל הם ערבים. במינהל ההשכלה הגבוהה, שיעור הערבים מתגלה כנמוך יותר - 1.7% מכלל העובדים. פרופ' מאג'ד אלחאג', סגן נשיא אוניברסיטת חיפה, הוא כיום הערבי הבכיר ביום במערכת ההשכלה הגבוהה. ב-2001 עמד בראש ועדת משנה של מל"ג שחיברה דו"ח על קידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית. המלצות הדו"ח, שהתקבלו במלואן, קבעו שיש לפעול בכל דרך אפשרית להגדלת הייצוג של ערבים במכינות הקדם-אקדמיות, להקים מרכזי מידע ותמיכה על השכלה גבוהה לציבור הערבי, שינויים בבחינת הפסיכומטרי ועוד.

פרופ' אלחאג', היכן אתה מזהה שיפור או לחילופין סטגנציה בכל הנוגע לשילובם של ערבים באקדמיה, הן כסטודנטים והן כאנשי סגל אקדמי ומינהלי, בעשור שחלף מאז הגשת הדו"ח למל"ג?

"בעשור האחרון חל בעיקר גידול משמעותי במספר הסטודנטים הערבים לתואר הראשון באוניברסיטאות וגם במכללות. מה שלא השתנה זה הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתארים המתקדמים יותר. הדבר השני שחלה בו התקדמות זה ברמת המודעות והרצון של האוכלוסייה הערבית להשכלה הגבוהה, ובגידול במספר התלמידים הערבים הפונים להשכלה גבוהה גם בארץ וגם בחו"ל. באשר לסגל: כשהתחלנו ב-1995 את הפעילות האינטנסיבית דרך קרן מעו"ף לקליטת מרצים ערבים מצטיינים, היו רק 15 מרצים ערבים בכל האוניברסיטאות בארץ. קרן מעו"ף העניקה בין 4 ל-6 מלגות בכל שנה לקליטת מרצים ערבים מצטיינים באוניברסיטאות השונות, והיום הגענו ל-2.7%. בוודאי שזה שיפור משמעותי שאין לזלזל בו. נקלטו אנשים מצטיינים משכמם ומעלה".

אתה רואה בשיעור של 2.7% שיפור משמעותי? במספרים אבסולוטיים הגידול בסגל אינו מרשים.

"אנחנו עדיין רחוקים משיעור של 20%, שזה שיעור האוכלוסייה הערבית בישראל. אבל זה גם בגלל העובדה שלא קל למצוא מצטיינים בתחומים השונים שיוכלו לענות על הקריטריונים של המצוינות. בתי הספר הערביים מפגרים שנות אור אחרי מערכת החינוך המערבית וגם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית כיוון שההשקעה בחינוך הערבי מצד משרד החינוך והרשויות המקומיות היא מינימלית, והשינוי האיכותי לא מורגש בשטח. מה שמורגש זה סיסמאות ולכן אתה רואה בבחינות שהתוצאות של הסקטור הערבי דומות יותר לתוצאות של חברות העולם השלישי. משרד החינוך עדיין נכשל בהתייחסותו לצרכים האלה, לא רק באחוזי ההצלחה בבגרות אלא מבחינת האיכויות של בתי הספר".

ממוצע הציונים של הנבחנים בעברית ב-2009 היה 564 נקודות, בעוד ממוצע הפסיכומטרי בערבית היה 456 נקודות. האם אתה מקבל שהפערים האלה מוסברים גם על ידי הטיות של תרבות ושפה במבחני הפסיכומטרי?

"התלמיד הערבי ניגש לבחינה בערבית הספרותית שהיא למעשה לא שפת אם אלא שפה שנייה. לכן אנגלית בשבילו היא שפה רביעית. הוא לא מקבל שום פיצוי על זה. יש כמה חסמים לסטודנט הערבי: הבחינה אינה מותאמת תרבותית, יש הבדל בין השפה הספרותית לבין השפה המדוברת ונוסף על כך, בית הספר הערבי כבר מגן הילדים מבוסס על השיטה הבנקאית - מפקידים ידע ומושכים אותו בעת הבחינה. לא מפתחים חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית או חשיבה לוגית. לכן כשהסטודנט מגיע לאוניברסיטה, הוא ממלא את הפקולטות למדעי הרוח. אני לא מזלזל בפקולטות האלה, אבל סף הקבלה שלהן נמוך יותר".

אילו חסמים נוספים קיימים באוניברסיטאות עצמן?

"היום הסטודנט הערבי מבלה את השנתיים הראשונות בהתמודדות עם בעיות היסוד של קליטתו באוניברסיטה. חלק מהאוניברסיטאות החלו להקציב כספים לצורך חונכות וליווי של התלמידים הערבים וגם קורסים כהכנה לפני תחילת הלימודים. את הבסיס הזה צריך להרחיב. אין התייחסות רצינית לתלמיד הערבי מצד האוניברסיטאות והמכללות. דבר נוסף שהתייחסנו אליו בוועדה הוא האווירה התרבותית באוניברסיטאות, שגורמת לניכור אצל התלמיד הערבי כי היא לא מבוססת על קונספציה רב-תרבותית. התלמיד הערבי בא לאוניברסיטה ופתאום מוצא את עצמו במערכת תרבותית זרה מבחינתו שהיא תרבות עברית, מערבית, וברוב המקרים הוא לא רואה את החלק שנוגע לתרבותו שלו. למשל, באוניברסיטאות אף פעם לא התייחסו ברצינות לשילוב אנשי מינהל ערבים בתפקידים השונים כדי שהתלמיד הערבי יוכל לשמוע ערבית כשהוא בא למזכירות מסוימת".

טענת בדו"ח שככל שערבי משכיל יותר, כך קטנה הזדמנות שלו לתעסוקה במגזר הציבורי. עד כמה משפיעים החסמים בשוק הפרטי ובשירות הציבורי על המוטיבציה וההשקעה של צעירים ערבים בהשכלה הגבוהה?

"ברגע שהערבי מסיים את לימודיו, בהרבה מקרים הוא מסיים עם שתי תעודות: תעודה אקדמית ותעודת מובטל. ובהרבה מקרים זה בגלל תעודת הלידה שלו. לכן הוא נדחק למצב שבו הוא צריך לחזור ליישוב שלו ולהתמודד עם משכילים ערבים אחרים על התפקידים הקיימים שם. שילוב האקדמאים הערבים בשוק הפרטי ובמוסדות הממשלתיים והממלכתיים היה תורם מאוד לעלייה ברצון של הערבים להמשיך את ההשכלה גם לתארים מתקדמים יותר. זה היה תורם הרבה יותר לכלכלה. משאבים אדירים מושקעים באקדמאים והשוק הכלכלי מפספס את ההזדמנות לנצל את הכוחות האלה. יש לכך גם השלכות פוליטיות. ידוע שאליטה מתוסכלת בקרב מיעוט היא מרשם בטוח להקצנה. כדי להשלים את המעגל אני חייב לחזור למה שהאוכלוסייה הערבית צריכה לעשות: היא חייבת להשקיע במצוינות ובאיכות וזה חייב להפוך לאידיאולוגיה של האוכלוסייה הערבית. תמיד אמרתי שמיעוט חייב להצטיין ולא להתבכיין. אין ברירה. גם היהודים נתקלו במצב הזה בתפוצות במקומות שונים בעולם ושברו אותו על ידי מצוינות".



מאג'ד אלחאג'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו