בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 72 שנה: מכירה פומבית ראשונה של "אמנות מנוונת"

תגובות

במוזיאון האמנות של העיר סנט לואיס מוצג ציור של הנרי מאטיס מ-1908, "רוחצות עם צב". שלוש נשים ערומות בבריכה ריקה וכחולה ללא דפנות מתבוננות בצב קטן וחום. שתיים מהן מצוירות מלפנים, ושלישית, שרוכנת אל הצב ומדגדגת אותו בפיסת עלה או בד, מפנה לצייר את גווה ואחוריה.

פעם הציור היה שייך למוזיאון אסן בגרמניה; מעט אחרי שעלו הנאצים לשלטון הוא סומן כ"אמנות מנוונת", שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי השלטון הנאצי או מבזה את הגזע הארי. יחד עם מאות פסלים וציורים שזכו להיכלל בקטגוריה הזאת, "רוחצות עם צב" הוצגה בתערוכת האמנות המנוונת שפתח היטלר במינכן בקיץ 1937, שנועדה ללמד את העם הגרמני איך נראית אמנות שאינה ראויה לו: אימפרסיוניסטית, קוביסטית, פוטוריסטית; דמויות שבורות, נופים מורבידיים. יום קודם חנך היטלר את תערוכת הפתיחה של בית האמנות הגרמנית החדש במינכן. כאן הוצגו ציורים שביטאו בעיניו את הרוח הגרמנית: דמויות חסונות, בריאות וצעירות של נשים וגברים אריים, סצנות של משפחה, טבע ופוריות.

באותן שנים עזב חוקר האמנות ד"ר קארל שוורץ את תפקידו כמנהל המוזיאון היהודי בברלין והיגר לארץ ישראל. בפברואר 1938 כתב שוורץ ב"הארץ" שלא רק אמנות חדשה גינו הנאצים: "הגראף באונדיסין מן המיניסטריון לענייני החינוך, קרובו של מנהל הגישטפו הימלר, הזמין לא מכבר את מנהלי המוזיאונים הגרמניים לאסיפה, כדי לתת להם כללי התנהגות (...)". המרצה היה מבקר אמנות נאצי בשם וולטר האנסן, שאמר לשומעיו כי "את ההתנוונות יש לחפש לא רק באמנות של הדור הזה, אלא גם אצל האמנים הוותיקים" - ולהרחיקם מהמוזיאונים הגרמניים. האנסן מנה קודם כל שלושה: ואן גוך; אמן הרניסאנס הגרמני מתיוס גרינוולד ורמברנדט. "כאשר אמר האנסן, ?אנו מואסים בצייר של הגטו, ברמברנדט', הופסק בקריאות-ביניים מלאות התמרמרות של מנהלים המוזיאונים". שמונה מהם עזבו לאות מחאה, כתב שוורץ.

ב-30 ביוני 1939, בגלריה פישר בלוצרן, שווייץ, נערכה המכירה הפומבית הראשונה של "אמנות מנוונת". זמן קצר לפני כן ישב ד"ר קארל שוורץ בתל אביב, קטלוג המכירה הפומבית מונח לפניו - "תעודת תרבות" כינה אותו - וכתב על אודותיו ב"הארץ". "הקאטאלוג של המכירה הפומבית בלוצארן מכיל 125 מספרים. זהו כנראה ניסיון כדי לראות את המחירים, ובודאי יבואו מכירות נוספות. המחירים הגדולים ביותר יתקבלו בודאי בעת התמונה הגדולה של גוגאן מפראנקפורט, תמונת עצמו של וואן גוג ממינכן ושלש תמונות של פיקאסו".

שוורץ ציין ש"רושם הומוריסטי מסוים עושים דברי השבח של בית המסחר פישר המטפל במכירה: משבחים את היצירות שהוצאו מן המוזיאונים הגרמנים כמחוסרות ערך כדי לקבל בעדן מחירים גבוהים! למשל, ליד תמונת עצמו של וואן גוג נאמר: ?הגולגלת המהוקצעת עם העיטור הצהבהב שלו ברישום קלאסי מוסר את בטוי הקנאי והחוזה הדתי", תרגם שוורץ מהגרמנית, "דוגמא מצויינת משנת החיים האחרונה של האמן". ליד "שני המוקיונים" של פיקאסו, שהוחרמה מהמוזיאון באלברפלד, נכתב: "ראוי לתשומת לב הרישום מעשה ידי אמן של ראש הנער, המביע בגוון הלבן שלו מרה שחורה עמוקה". יצירותיהם של אוטו דיקס, גאורג גרוס, אוטו מודרזון, מקס פכשטיין, וילהלם למברוק, שמידט-רוטלוף ופארנץ מארד הוגדרו בקטלוג "יצירות מובחרות של אמנות הציור האירופית החדשה. "מפליא מה מועט מספר היהודים שנתכבדו להשתתף במכירה פומבית של האמנות הגרמנית", ציין שוורץ. "יבוא יום", סיכם, שגרמניה "תכיר באיחור זמן את אשר עוללה לרוחה".

היצירות שנקנו הגיעו למוזיאונים בארה"ב ובאירופה; המעטות שנותרו הועלו באש. את "רוחצות עם צב" של מאטיס קנה איש התקשורת האמריקאי ג'וזף פוליצר, שתרמה בשנות ה-60 למוזיאון סנט לואיס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו