בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפקולטה למשפטים באוני' חיפה תחת מתקפה בשל אי השמעת ההמנון בטקס

אגודת הסטודנטים ותנועת אם תרצו מחו בפני הנהלת האוניברסיטה, ושירת ההמון תהפוך לנוהל מחייב. מנגד, מרצים מגינים על החלטת הפקולטה: היא מכבדת את ההמנון בכך שהיא מייחדת אותו לאירועים ממלכתיים

תגובות

אוניברסיטת חיפה הודיעה כי נוהג שירת המנון "התקווה" בתום הטקסים המתקיימים בה, יהפוך לנוהל רשמי ומחייב שיעוגן בתקנון האוניברסיטה. ההחלטה באה בתשובה למחאה הגוברת של סטודנטים נגד אי שירת ההמנון בטקס הסיום של תלמידי הפקולטה למשפטים שנערך בשבוע שעבר.

כחלק מהמחאה, פנתה תנועת אם תרצו באוניברסיטה לדיקאנית הפקולטה למשפטים, פרופ' ניבה אלקין קורן. "אי הכללת ההמנון הלאומי בטקס רשמי הוא אקט אנטי-ציוני ואנטי-ישראלי", כתבו חברי אם תרצו. "כאזרחי המדינה אין לנו שום סיבה לחוש מבוכה משירת ההמנון הלאומי, ובמיוחד את המלים 'נפש יהודי הומייה' זכותנו לשיר בגאון". התנועה דרשה את התנצלותה של אלקין קורן בפני כלל הסטודנטים באוניברסיטה.

בנוסף לאם תרצו, פנתה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה לנשיא האוניברסיטה בטענה שקיבלה פניות רבות של סטודנטים שהתלוננו על השמטת שירת ההמנון מהטקס, מרביתם מהפקולטה למשפטים.

"ההמנון הלאומי צריך להיות חלק אינטגרלי מכל טקס ממלכתי, לרבות של אוניברסיטה ציבורית ומכובדת כמו אוניברסיטת חיפה, ללא קשר לדעות פוליטיות כאלה ואחרות", כתב סגן יושב ראש האגודה. "החלטה זו גרמה לנזק תדמיתי לאוניברסיטה ופגעה בבוגרים ובשאר הסטודנטים. אנו מצרים על ההחלטה ומגנים אותה בכל תוקף. אנו מבקשים לערוך בדיקה בנוגע להתנהלות גופי האוניברסיטה בנושא זה ולפרסם הבהרה רשמית לסטודנטים בנושא".

נשיא האוניברסיטה, פרופ' אהרון בן זאב, ורקטור האוניברסיטה, פרופ' דוד פרג'י, ענו לפניות סטודנטים כי הם "רואים בחומרה את המעשה ואינם עומדים מאחוריו. מבירור מיידי שערכה האוניברסיטה עולה כי מדובר בהחלטה פנימית של הפקולטה למשפטים, שאינה משקפת כלל את עמדת האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה ציונית במדינה יהודית דמוקרטית, ולכן ברור כי כפי שעד היום הושמע ההמנון הלאומי בטקסים הרשמיים של האוניברסיטה, כולל כל יתר טקסי סיום הלימודים שנערכו השבוע, דבר זה יימשך. מדובר במקרה חריג שאינו משקף את עמדת האוניברסיטה ואנו נפעל מיידית כדי שמקרה חריג מעין זה לא יישנה בעתיד".

"טקס אקדמי אינו טקס ממלכתי"

היום (חמישי) הופץ מכתב תמיכה בפקולטה למשפטים ובאי שירת ההמנון, עליו חתומים מרצים מהפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. "אנו תומכים בחופש הביטוי והמחאה אבל הניסיון להציג את הפקולטה למשפטים בחיפה כאנטי-ציונית ואנטי-ישראלית אינו לגיטימי", כתבו המשפטנים. "טקסים אקדמיים הם חלק מהחברה האזרחית ואינם טקסים ממלכתיים או דתיים. מוסד אקדמי הוא שמעניק את התואר ולא המדינה. האירוע מציין הישג אישי ולא הישג לאומי. ההחלטה לא להשמיע את ההמנון בטקס אקדמי דווקא מכבדת את ההמנון בדרכה, ומייחדת אותו לאירועים ממלכתיים. מי שמבקש לנכס לעצמו את הציונות ולהעמידה על סמלים חיצוניים בלבד, הוא מי שלוקה באובדן כיוון. הציונות והיהדות כוללות גם ציוויים דמוקרטיים יסודיים של כבוד לאדם באשר הוא אדם, סובלנות, שיוויון, הקשבה ושיח עם הזולת. מי שבטוח בלאומיותו, איננו צריך להתנצל על עמדותיו".

בנוסף למכתב התמיכה, הפיצה פרופ' פניה עוז זלצברגר, מרצה בפקולטה למשפטים והיסטוריה, מכתב לסטודנטים בפקולטה והתייחסה למתקפה נגד הפקולטה. "הפקולטה למשפטים בחיפה היא לא חבורת בוגדים בארצם או בעמם", כתבה. "היא לא קן צפעונים 'פוסט ציוני'. היא לא מנסה לתקוע סכין בגב האומה, בלי קשר לשאלה אם מדובר בעם היהודי או בלאום הישראלי. אין בה 'דומיננטיות של האנטי-ציונים, שהופכת לדורסנית'. כל מי שמכיר קצת את הפקולטה הזאת יודע שאנשיה מגוונים ברקעם ובדיעותיהם. אני יכולה לומר לכם בביטחון גמור שכולם אוהבים את ארצם, גם אם הם חלוקים בתפיסתם בדבר הטוב והראוי לארצם".

"אם תרצו דגים במים עכורים"

גם ההיסטוריון פרופ' דני גוטווין, מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, סבור כי ההתקוממות אינה במקומה. לדעתו, מאחורי היוזמה מסתתרת השאלה האמיתית והיא מצבם של ערביי ישראל, ולא שירת ההמנון.

"שאלת שירת ההמנון בטקסים נתונה בסוג של ויכוח. יש כאלה שבכלל אומרים שצריך לשנות את ההמנון. אין לי שום בעיה עם שירת 'התקווה', אבל צריך לזכור שהבעיות של ערביי ישראל לא ייפתרו באי שירת 'התקווה'. ברור לגמרי שהיחס של האזרחים הערבים אל שירת התקווה הוא פונקציה של היחס הכולל אליהם. אם המדינה היתה מקיימת אל אזרחיה שהערבים שוויון ראוי, 'התקווה' לא היתה מעוררת את אותם הדים", אומר גוטווין.

"לו היתה מדינת לאום פלסטינית, לא היינו מנהלים את הדיון הזה. אם ישירו את ההמנון או לא - זה לא נושא כזה חשוב. מאחורי השאלה הזאת מסתתרת השאלה האמיתית והיא מעמדם של ערביי ישראל. שירת ההמנון מקובלת באוניברסיטה. זאת הנורמה ואני חושב שהיה צריך לשמור עליה. ברור שזה מעורר בעיה מסוימת. רוצים לקיים על זה דיון, שיקיימו. לדעתי המהלך של הפקולטה למשפטים יש בו סוג של התרסה כלפי הפקולטות האחרות ואולי אף ביקורת. העליהום כלפי האוניברסיטה לא במקומו. מדובר בטקס אחד בפקולטה אחת. האוניברסיטה מתנהלת על פי לוח עברי, זה המבנה הקיים באוניברסיטאות. השאלות האלה לא תפתרנה אלא כחלק מהקמתה של מדינה פלסטינית. הבעייתיות של ההתנגשות הסמליות הזאת תלויה בפתרון של שאלות הרבה יותר מרחיקות לכת".

לעניין טענות אם תרצו, אמר גוטווין כי "יש הבדל בין עמדה של אגודת הסטודנטים שדורשת לשיר את ההמנון וזה בסדר גמור לבין ציד מכשפות. אם תרצו דגים במים עכורים, כשם שאני לא חושב שבעיית אי שירת ההמנון פותרת את בעיית הסטודנטים הערבים, אני לא חושב שהם מצילים את הציונות. יותר ממה שהם דואגים לשירת ההמנון, עומד כאן השימוש בסיפור הזה כמקארתיזציה של ישראל. בתור ציוני אני אומר שהניסיון לרדד את כל הסיפור הציוני לעניין של סמלים וטקסים הוא בלתי נכון וזה פוגע בציונות פגיעה אנושה".



נשיא האוניברסיט, פרופ' אהרון בן זאב. ''מדובר במקרה חריג שאינו משקף את עמדת האוניברסיטה''


פרופ' דני גוטווין. ''לו היתה מדינה פלסטינית, לא היינו מקיימים את הדיון''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו