בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אלון כהן-ליפשיץ, מה רע בבנייה מהירה של דירות?"

שיחת היום

תגובות

הכנסת אישרה שלשום בקריאה ראשונה את הצעת החוק להאצת הבנייה באמצעות הקמת ועדות תכנון מיוחדות, שיאשרו בהליך מזורז תוכניות בנייה למגורים בהיקף גדול. פעילות ועדות אלו, שזכו לכינוי "ועדות סופרטנקר", אמורה להגדיל במהירות את היצע הדירות ובכך להוריד את מחיריהן ולסייע בהתמודדות עם אחד המשברים החברתיים-כלכליים החמורים של השנים האחרונות. על החשיבות שיש לקידום החוק בעיני ראש הממשלה בנימין נתניהו מעידה העובדה, שבצעד נדיר הוא בא בעצמו ללמד עליו סנגוריה בדיון במליאה. מי שמפקפקים ביכולת של חוק זה לזרז הליכי בנייה וחוששים מהשלכותיו החברתיות והסביבתיות הם ארגונים חברתיים, ובהם עמותת המתכננים "במקום". אחד מחבריה, אדריכל אלון כהן-ליפשיץ גיבש את עמדת העמותה ביחס לחוק.

אלון כהן-ליפשיץ, האם יש הצדקה לזירוז הליכי תכנון באמצעות ועדות תכנון מיוחדות?

"הרושם שלנו שאכן יש בעיות של מחסומים בירוקרטיים ועיכוב הליכים במערכת התכנון, ויש מקום לשיפור. אבל לדעתנו, הוועדות המוצעות במסגרת החוק הן לא הדרך להתמודד עם הבעיה. צריך לזכור שמבחינת מחסור בכח האדם מול עומס העבודה, מוסדות התכנון נמצאים במצב דומה לזה של בתי המשפט. אנחנו סבורים שהדרך הנכונה לשפר את פעילות מערכת התכנון היא להוסיף תקציבים וכח האדם לוועדות הקיימות, וכל זאת במסגרת של החוק התקף כיום".

האם החוק החדש נותן מענה לצרכים של ציבור רחב ולא רק לשכבות מבוססות?

"בחוק הזה אין כל תשתית ליצירת מה שנקרא דיור בר השגה. זה לא מספיק להוריד מחירים ולהגדיל את ההיצע. צריך להציע גם דירות שהן קטנות יותר. השטח הממוצע של דירה חדשה בישראל כיום גדול, ולכן הן לא בנות השגה לציבור הרחב. יש הרבה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירות כאלו, גם אם המחירים ירדו ויש אנשים שכלל לא צריכים דירות בגודל כזה. תוכניות מתאר ארציות שנערכו בעבר כן התייחסו לצורך בדיור בר השגה. הנושא גם מקודם כיום על ידי רשויות מקומיות כמו תל אביב. הבעיה היא שהממשלה לא מסייעת בחקיקה לקדם סוג כזה של דיור".

לוועדות החדשות יהיו סמכויות רחבות, ובכלל זה סמכות להכניס שינויים בתוכניות מתאר מחוזיות. למה אתם סבורים שחשוב כל כך לשמור על תוכניות אלו?

"לדעתנו חשוב מאוד לשמור על היררכיה תכנונית, שבה יש יכולת לוועדות בכירות יותר לראות את הדברים בראייה רחבה ברמה מחוזית או ארצית ולא רק ברמה נקודתית כפי שיקרה בתוכניות שהוועדות האלו יאשרו. אם תהיה סתירה בין תוכנית בנייה למגורים ותוכנית מחוזית, למשל בכל הקשור בשימור שטחים ציבוריים, יהיו לכך השלכות לא רק לתוכנית מסוימת אלא על אזור רחב יותר. אם תוכניות הבנייה הללו יכניסו שינויים בתוכניות מתאר מחוזיות באזורים רגישים מבחינה נופית וסביבתית, זה יכול לגרום נזק רב לסביבה. צריך לזכור גם שמדובר בוועדות שיכולות לקבל חוות דעת על ההשלכות הבעייתיות של התוכנית, אבל הן לא חייבות להתייחס אליהן על פי החוק".

משרד ראש הממשלה טען שהחוק החדש שומר על מעורבות הציבור ועל נגישותו למידע. גם אתם סבורים כך?

"פה מדובר בהיבט מאד משמעותי בחוק. אחד האפיקים היחידים כיום של שיתוף הציבור הוא יכולתו להגיש התנגדויות לתוכניות בנייה ובמקרה של דחיית ההתנגדות, להגיש ערר למוסד תכנון בכיר יותר. זהו תהליך שאף היה צריך להעמיק אותו, אבל החוק החדש הולך בכיוון ההפוך. הוא כמעט לא מאפשר הליכי ערר על התנגדויות שנדחו, ולכך עשויות להיות השלכות סביבתיות הרסניות. משמעות הדבר היא שנטל ההתמודדות עם התנגדויות ועררים של הציבור יהיה באמצעות בתי משפט, העמוסים גם כך, שאינם נוטים להתערב בהליכים תכנוניים. כמו כן צריך לזכור שפנייה לבתי משפט יקרה ומסובכת ולכן היא תהיה בעיקר פריבילגיה של אוכלוסייה מבוססת יותר".

אולי בכל זאת יש יתרון משמעותי לחוק כי הוא מצליח לקצר לוחות זמנים?

"הבעיה היא איך לעשות קיצור שלא יהיה לו מחיר גבוה ולא יפגע באיכות התכנון. הליכי תכנון הם מטבעם ארוכי טווח ומצריכים התייחסות להרבה מאד היבטים. זה לא יכול להיות תהליך של זבנג וגמרנו, בוודאי לא כאשר מדובר בתוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור. לוועדות ניתנה אפשרות לדלג על תהליכים ולקבל החלטות קיצוניות, והן גם תהיינה נתונות להרבה לחצים. החשש שלנו הוא שהתוצאה תהיה שיבנו שכונות ללא מערכת דרכים מתאימה, ללא מבני הציבור הנדרשים וללא שטחים ציבוריים פתוחים. אחר כך ינסו לפתור את מה שחסר באמצעות עבודת טלאי על טלאי. כל זה יגרום לפגיעה באיכות החיים ובמרחב הציבורי".

האם החוק החדש יכול לתת מענה גם לצרכים של המגזר הערבי?

"ביישובים הערביים והבדואיים יש בעיות קשות של יכולת לפתח בנייה בגלל בעלות פרטית על הקרקע. יש גם סוגיות סבוכות של הוכחת בעלות ותביעות בעלות מול המדינה. החוק הזה לא נותן שום פתרונות לבעיות הלו, ודווקא במגזרים האלו יש את בעיות הדיור הקשות ביותר".

היתה טענה שהחוק נוצר בעצם על פי אינטרסים ולחצים של גורמי נדל"ן. אתה שותף להערכה זו?

"אני יודע מניסיון העבר שכאשר ניסו לפני שני עשורים לזרז הליכי תכנון ובנייה, זה איפשר בין השאר הקמת שכונות יוקרה ביפו וירושלים שתוכננו והוקמו כמעין קהילות סגורות, בתוך סביבה שנשארה מוזנחת. בהחלט ייתכן שהחוק הזה יסייע גם הוא לגורמי נדל"ן לקדם פרויקטים מסוג זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו