בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר חדש: להומואים או לסביות בפריפריה יותר קשה לצאת מהארון

בכנס שנערך השבוע בתל חי הוצג מחקר על חייהם של הומואים ולסביות בפריפריה. החוקרת גילי הרטל אומרת כי החיים בפריפריה, בניגוד לחיים בתל אביב, מאופיינים בהסתרה לנוכח השמרנות והעוינות של הסביבה

תגובות

מגיל צעיר התגבשה אצל דותן ברום תמונה ברורה של הגבר האידיאלי: מאצ'ו, רוכב על טרקטורונים בשדות, מתגייס לסיירת מובחרת, מצטיין בספורט ומכניס למיטה כמה שיותר בחורות. ככה זה, הוא מסביר, כשאתה מתחנך בפריפריה. ברום, בן 25, נולד במגדל העמק וגדל בגבעת אלה שבעמק יזרעאל. "בעמק יש גל גבריות מאוד מובנה וחזק. אם אתה הומו - אתה לא גבר", הוא אומר. אמירות ששמע בילדותו מסביבתו הקרובה חיזקו עוד את התחושה שהומוסקסואליות איננה דבר לגיטימי.

בחטיבת הביניים הבין ברום כי הוא נמשך לגברים. "בהתחלה רציתי לתקן את עצמי", הוא מגלה. בשלהי חטיבת הביניים החליט לשתף בסוד נטייתו המינית את חבריו הקרובים. "החבר הכי טוב שלי אמר שזה לא הגיוני לפי חוקי האבולוציה", הוא משחזר. תגובות דומות מנעו ממנו מלצאת מהארון. עם הוריו לא דיבר על נטייתו, רק בהמשך שמעו על כך מאחרים. בשירות הצבאי התגייס לגדוד 50 של הנח"ל ועטה עליו את מסיכת הסטרייט.

רק אחרי הצבא יצא סופית מהארון. כעת הוא מתגורר שוב במגדל העמק ומנסה לסייע לנערים, בעיקר בצפון, שחווים את אותן הבעיות. ברום מתנדב ב"חושן" (חינוך ושינוי), מרכז החינוך של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל. במסגרת פעילותו הוא מבקר בבתי ספר וחולק עם התלמידים את סיפורו האישי. נוסף על כך הקים בתנועת "מחנות העולים" צוות בשם נז"ם (נטייה וזהות מינית), המסייע לחניכים ולמדריכים.

סיפורו של ברום משקף את מצבם של נערים רבים בפריפריה. אין לו ספק כי חייו של הומוסקסואל בפריפריה קשים ומסובכים יותר מאשר באזור המרכז, הנתפס ליברלי יותר. לדבריו, הסביבה השמרנית והעוינת לעתים, היא גורם מרכזי להישארותם של רבים בארון. את הדברים אמר השבוע ברום בכנס על להט"ב בפריפריה, שהתקיים במכללה האקדמית תל חי.

בכנס, הציגה גילי הרטל תובנות ראשונות ממחקר שהיא עורכת בימים אלה במסגרת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, בכותרת "הפוליטיקה של הבושה בפעילות להט"ב בפריפריה בישראל". הרטל בוחנת במחקרה את הקהילה הגאה בארבעה מקומות בארץ: הבית הפתוח בירושלים, המרכז הגאה בתל אביב, הסניף של "גאים בגליל" בקרית שמונה והמועצה האזורית אשכול.

לדבריה, "החיים בפריפריה מאופיינים בהסתרה מאוד גדולה. כשעוברים לתל אביב, אפשר לשבור את המעגל של הסוד ולחיות חיים יותר גלויים. החיים האלה הרבה פעמים גם מתחלקים - בבית אני בארון ומחוץ לבית אני לא בארון. הרבה פעמים גם בקבוצות נוער ובקבוצות הורים, יש כיסאות מוזיקליים - כל אחד הולך לשבת בקבוצה הרחוקה מאיפה שהוא גר, כי כולם מפחדים שיכירו אותם".

גיל פלג מפעיל בשנים האחרונות קבוצה של "איגי" (ארגון הנוער הגאה) במועצה האזורית אשכול בדרום. פלג גדל בקיבוץ גבולות ומודע היטב ללחצים ולחששות של הומואים ולסביות בקהילות קטנות. "הקושי יותר גדול. הלחצים של היישוב קטן קיימים ביתר שאת", הוא אומר. "המחשבות שעוברות הרבה פעמים להומואים ולסביות זה איך אני אספר להורים ולאחים. בקיבוץ זה איך אני אספר להורים, לאחים ולקבוצה שלי. זה קשה".

עדי בר דוד, שגדלה בדרום הר חברון, עברה לכמה שנים לתל אביב ולפני שנתיים פתחה קבוצה של "איגי" בקרית שמונה, מסכימה עם פלג. זו המסגרת היחידה של הקהילה הגאה הפונה לבני נוער מצפון לעפולה. במרכז, לשם השוואה, פועלות עשרות קבוצות והן זוכות לרוב גם לתמיכת הרשויות. בקרית שמונה, לעומת זאת, העירייה אינה מעניקה סיוע כלשהו לקבוצה. לבר דוד נדמה שנוח יותר לפרנסי העיר להתעלם מקיומה של הקהילה הגאה.

"העירייה לא מכירה בנו, לא מתקצבת. בבתי ספר בקרית שמונה לא מוכנים בכלל שניכנס לבית ספר בשביל לפרסם את המענה שאנחנו מציעים", אומרת בר דוד בתסכול. "הם עדיין חוששים שזו מחלה, שזה משהו מידבק, חוששים לתת לזה לגיטימציה. אם מישהו ידבר על זה, אולי אנשים יעזו לצאת מהארון". לכנס, אגב, הוזמנו עובדים סוציאליים מכל הרשויות בצפון, אך רק עובדת רווחה מכרמיאל וכמה יועצות באו אליו. בשנתיים האחרונות השתתפו בפעילות הקבוצה בקרית שמונה, לסירוגין, כ-30-35 בני נוער, כמעט כולם עדיין בארון.

מעיריית קריית שמונה נמסר בתגובה כי "טענותיה של הגברת בר דוד מגוחכות ומטעות. ארגון הנוער הגאה הוא חלק מקואליציית הארגונים שפועלים בתחום הנוער בעיר. לעירייה יש בעיות תקציביות ואין לה כסף מיותר להעביר לארגונים אלו או אחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו