בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 23 שנה : קריאה למסד הבאת עובדים זרים

תגובות

בספטמבר 1970 דיווח "הארץ" לראשונה על כך שמרכז הקבלנים והבונים הישראלי "יבחן אפשרות לייבא עובדי בניין מקצועיים מחו"ל, כמקובל בארצות מערב אירופה, כדי להתגבר על המחסור החריף בפועלים מקצועיים". נתוני המרכז העריכו שבאותה שנה יסתכמו התחלות הבנייה בכ-5 מיליון מטר רבועים, "ועל פי מדד של 12 אלף פועלים לכל מיליון מ"ר, היו צריכים להיות בארץ כ-60 אלף פועלי בניין", דיווח הסופר הכלכלי של "הארץ". "למעשה יש היום בארץ פחות מ-50 אלף פועלי בניין. משתדלים להשלים את החסר על ידי פועלים ערביים, אך ביניהם מעטים בעלי המקצוע".

שנה אחר כך חזרו הקבלנים על דרישתם, ונפוצו ידיעות על הבאתם של פועלי בניין משוודיה. שר העבודה יוסף אלמוגי הבהיר ש"משרד העבודה לא יענה לשום פניה להבאת קבוצות גדולות של פועלים לישראל", וכי משרדו יוציא רישיונות עבודה "רק אם המדובר יהיה במומחה או מספר מומחים זרים". בינתיים הסתפקו הקבלנים בפועלים פלסטינים מהשטחים הכבושים, שישראל אישרה את כניסתם לצורך עבודה. הם ייאלצו להמתין עד האינתיפאדה של 1987 כדי שבקשתם תיענה.

הכותרות של ינואר 1988 התריעו על משבר: "אריזת ההדרים בדרום משותקת עקב היעדר עובדי הרצועה"; "פיגור ביצוא", דיווחו ב"הארץ" צבי זרחיה ויהודית וינקלר על תוצאות הסגר והגבלת התנועה של פלסטינים, שמנעו מהם להגיע לעבודתם בישראל. בסקר בזק על נוכחות עובדים מהשטחים הכבושים ב-134 מפעלים בישראל, מצא משרד התעסוקה ש-45% מעובדי השטחים לא הגיעו באותם ימים לעבודה בישראל, מה שהפחית בממוצע את מספר העובדים מ-5,500 ל-3,000. שר העבודה והרווחה משה קצב אישר הבאתם של 550 עובדים מדרום לבנון, וסיכם עם שר הביטחון יצחק רבין על אבטחת פועלים מהשטחים שיבואו לעבוד בישראל; ההסתדרות בשיתוף עם משרד החינוך החליטה להקים "מטה מיוחד" ש"יגייס אלפי תלמידים מהכיתות הגבוהות בבתי הספר התיכוניים" לעבודת קטיף ואריזה. אבל "הארץ" שיער שאם המצב יימשך, "לא יהיה מנוס מלהביא עובדים זרים מחו"ל".

בינתיים, השר קצב התנגד בכל תוקף למהלך כזה, אף שבמארס באותה שנה אישר הבאתם של 300 פועלים מאירופה "לתקופה מוגבלת". אורה נמיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הזהירה: "העובדים הזרים בארץ הם מסמר בלי ראש. משיתקעו אצלנו אי אפשר יהיה להוציאם". ביולי כבר היו בישראל, לפי נתונים רשמיים, כ-13 אלף עובדים זרים, והרשויות התקשו לשלוט בכניסתם. "מול אזלת היד של הרשויות, בולטת הפעלתנות הרבה של החברות לכוח-אדם", כתב ביולי איל ארליך על התופעה החדשה; אכן, ב-14 ביולי הציג ב"הארץ" אהרון גפן, יו"ר הארגון הארצי לשירותי כוח אדם בישראל (שאיגד אז כ-35 משרדים), הצעה שהגיש הארגון לכנסת למיסוד הבאת עובדים זרים. בין השאר הציע "קביעת מכסה" לפי שיטת "משק לשעת חירום"; ו"הלבנת" עובדים זרים "בלתי לגאליים". בשנת 1991 נחקק "חוק עובדים זרים".

בינואר 2010 הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו "מדיניות חדשה כלפי מהגרי העבודה בישראל שעיקרה הדברת האכיפה והגירוש", דיווחו ב"הארץ" דנה ויילר-פולק ויובל אזולאי. נתניהו הכריז ש"כניסה מסיבית של עובדים זרים לישראל בשנים האחרונות יצרה בעיות ביטחון, סמים, ובעיקר פריצת שוק העבודה ושחיקה בשכר", ובקביעתו הדהדה אזהרתו של שר הפנים אלי ישי, שאמר באוקטובר: "אם יבואו לפה עכשיו מאות אלפי עובדים זרים הם יביאו אתם שלל מחלות: צהבת, חצבת, שחפת, איידס וסמים". אבל מבדיקת "הארץ" עלה ש"דווקא שתי הממשלות בראשות נתניהו הן שהזניקו את מספר העובדים הזרים בישראל לשיאים חדשים בהגדילו את מכסת האשרות": בשנת 2009 הונפקו אישורי כניסה ועבודה חדשים לכ-120 אלף מהגרי עבודה, שנוספו לכ-135 אלף שכבר שהו בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו