בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24.7.2001/הכנסת מטילה חרם על המנצח דניאל בארנבוים

היום לפני עשר שנים:

תגובות

מאז נודע שבית האופרה של ברלין, בניצוחו של דניאל בארנבוים, יבצע יצירה של ריכרד ואגנר בפסטיבל ירושלים 2001, קראו פוליטיקאים ואנשי ציבור קריאות רמות אל עבר הנהלת הפסטיבל בדרישה למחוק את ואגנר מהרפרטואר. לא בפזיזות קיבלה ההנהלה את ההחלטה על כך, אלא בשתי ישיבות ארוכות שבסופן הצבעה. רוב מוחלט הצביע בעד.

אמנם חרם כללי הוטל בישראל על יצירותיו של ואגנר, מושא להערצתו האדוקה של היטלר שראה בהן ביטוי אסתטי לתורתו. אבל כמה חודשים לפני החלטת הפסטיבל, התזמורת של ראשון לציון ביצעה קטע מיצירתו ו"נדמה היה שהחרם על ואגנר בישראל הוסר", כתבה ציפי שוחט ב"הארץ". אבל ביצוע של ואגנר בפסטיבל ירושלים, בבנייני האומה, על ידי בית אופרה גרמני - זו היתה בעיניי רבים "התגרות בוטה ובלתי נסבלת, ויריקה בפניהם של ניצולי השואה, והיהודים בכלל", כפי שהגדיר זאת ח"כ טומי לפיד.

מנהל הפסטיבל, יוסי טל-גן, הופתע מעוצמת ההתנגדות. "סברתי שתהיה התנגדות, אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תגיע לממדים האלה. לא היתה כוונה להשתמש בואגנר כמסע יחסי ציבור לפסטיבל, ובוודאי שלא היתה כוונה לפגוע ברגשות של אנשים - בניצולי שואה או בבניהם". אחרי עתירות לבג"ץ ופניות מראש עיריית ירושלים ונשיא המדינה, נעתרה הנהלת הפסטיבל ושינתה את התוכנית לערב ההופעה.

בארנבוים קיבל את החלטת הפסטיבל. "הדבר האחרון שאני מבקש לעשות הוא לפגוע ברגשותיו של מי שעבר תקופה כל כך נוראית. אני לא רוצה שמי שחש שאינו יכול לשמוע את יצירותיו בגלל האסוציאציה שהיא מעוררת - יהיה חייב להתמודד איתה. אך לאנשים שאסוציאציה זו לא עולה, צריכה להיות האפשרות לשמוע את יצירות ואגנר", אמר.

ערב ההופעה, ה-7 ביולי, התקיים כמוסכם בלי ואגנר. הקהל הריע והתזמורת אף נתנה הדרן. אלא שאז "פנה בפתאומיות בארנבוים לקהל בפנייה אישית ושאל את הקהל אם ברצונו לשמוע את ואגנר", סיפרה ב"הארץ" ציפי שוחט. "רוב הקהל הגיב במחיאות כפיים, אך אחדים בקהל זעמו וצעקו לעברו 'פשיסט' ו'לך הביתה' (...) לאחר ויכוח קשה שבמהלכו התבקשו המתנגדים על ידי הקהל עצמו לצאת מהאולם, החל בארנבוים לנצח על התזמורת בביצוע יצירתו של ואגנר. המתנגדים עזבו וטרקו את דלתות האולם, אך בארנבוים המשיך לנצח על התזמורת שביצעה את היצירה כולה ובסופה אף זכתה למחיאות כפיים סוערות".

ב-24 ביולי ייחדה ועדת הכנסת דיון להפתעת בארנבוים, ביוזמתו של ח"כ אליעזר כהן מהאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. "האווירה בדיון היתה מתלהמת וטעונה", דיווחה שוחט. הנוכחים כינו את המעשה "תרגיל הונאה" ו"אונס תרבותי בפרהסיה". בסוף הדיון החליטה הוועדה להכריז על בארנבוים כעל פרסונה נון-גראטה, "עד שיתנצל פומבית על מעשהו הנואל".

ועדת החינוך של הכנסת ספגה ביקורת קשה. חברת הוועדה קולט אביטל אמרה ש"החלטה כזאת נוגדת את עיקרון החירות ביצירה". יוסי טל-גן אמר ש"הקריאה לסגור את המיקרופונים אינה יכולה להיות חלק מן הלקסיקון התרבותי של מוסד ישראלי". זובין מהטה גינה את ההחלטה בפומבי, והזכיר שבארנבוים הוא "אחד מגדולי האמנים בעולם כיום, אדם שלא רק מייצג מוסיקה טובה בכל העולם, אלא מייצג גם את ישראל ועשה רבות למענה". אמ"י הכריז כי "לא עולה על הדעת שוועדת החינוך של כנסת ישראל תעסוק בחרמות ובנידויים של אמן כלשהו"; לא כל שכן "אמן בעל שיעור קומה שהביא כבוד ותהילה למדינת ישראל".

ברנבוים סירב להתנצל. ב-2004 שרת החינוך והתרבות לימור לבנת ביקשה מוועדת החינוך לשקול מחדש את החלטתה, וכך הוסר החרם מעליו. באותה שנה, במשכן הכנסת, קיבל בארנבוים את פרס וולף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו