בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת המעמד הבינוני

שדרת האוהלים

תגובות

היום, במלאות 10 ימים למאהל המחאה בשדרות רוטשילד, ברור שהמאהל יישאר אתנו עוד חודשים רבים, לפחות עד בוא הגשמים. כי הדרישות עצומות, התקוות ענקיות והשלטון לא מסוגל להיענות לכולן. ביום שישי לפני כשבוע היו בשדרות רוטשילד 20 אוהלים בלבד. רבים העריכו אז שמדובר בהפגנה רעשנית שתתפזר בתוך ימים ספורים. אך היום יש ברוטשילד מאות אוהלים, שמשתרעים עד רחוב נחמני - ועוד היד נטויה.

בחור אחד, בעל יוזמה, טרח והנפיק מדבקות עם כתובות, אותן הדביק על כל אוהל, כך שאתה יכול להשאיר הודעה לזה מ"שדרת האוהלים 25" או לשלוח מכתב לזו מ"שדרת האוהלים 174". אבל מי שולח מכתב בימינו.

אבל שלא תהיה כאן טעות. לא מדובר באירוע חברתי או בוודסטוק מקומי. מדובר במשהו הרבה יותר עמוק: במלחמת המעמד הבינוני. זה החל במחירי הדלק, המשיך נגד המחיר המופרז של הקוטג' ועכשיו זה השכר, המסים והדיור. זוהי צעקת המעמד הבינוני שעובד קשה, שמשלם מסים גבוהים, שהולך למילואים - אך לא מצליח לגמור את החודש.

הצעירים שמתגוררים באוהלים ברוטשילד (שהם הגרעין הקשה), לא רוצים רק דירות זולות ודמי שכירות שפויים. הם רוצים מהפכה כלכלית וחברתית שלמה שתחלק מחדש את העושר, כך שלעשירים יהיה פחות ולהם יהיה יותר. ואם באותה הזדמנות הם גם יצליחו להעיף את ביבי מהשלטון, הם ממש לא יצטערו.

בעיית הדיור שהם מציגים היא אמיתית. מחירי הדירות התייקרו בעשרות אחוזים מאז 2008 ועד היום, והם נמצאים היום בשיא של כל הזמנים. ההתייקרות בתל-אביב היא הגבוהה ביותר: 64%. לפני תחילת גל עליית המחירים, כלומר בשנת 2007 היה זוג צעיר צריך לשלם 87 חודשי משכורת ממוצעת ברוטו, כדי לרכוש דירה ממוצעת. היום הוא נזקק ל-143 משכורות כאלה. כלומר לעבוד 12 שנים, בלי לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי (שזה בלתי אפשרי) ואת כל הכסף לשים בצד למען הדירה. ברור שזה טירוף. ברור שזה דורש תיקון.

הבעיה היא שהצעירים ברוטשילד מחפשים את המטבע מתחת לפנס הלא נכון. הם רוצים שהמדינה תבנה עבורם "דיור בר-השגה" במחיר זול, אך אין הם מבינים שהתור לדיור כזה יהיה ארוך כאורך שדרות רוטשילד כפול 100. ואז איך יקבעו מי יקבל את המפתחות? מעטים יקבלו והרוב הגדול יישאר מקופח וכועס. ואם מותר לי לנחש, הרי שמי שיקבלו יהיו הזוגות החרדיים בעלי משפחות גדולות והכנסות קטנות.

ואיך אני יודע זאת? כי כך קורה בדיוק עכשיו בתוכנית הקרויה "דיור למשתכן" שהיא בעצם "דיור בר-השגה" שמופנית לכאורה לכלל הציבור, אך בפועל מגיעה לחרדים. סמכו על אריאל אטיאס שר השיכון. לכן ראוי לנטוש את פתרון השווא הזה, שנכשל גם באירופה, ולגשת לסיבה המרכזית לעליית מחירי הדיור: המחסור בקרקע.

האשם המרכזי בכך הוא מינהל מקרקעי ישראל שמחזיק ב-93% מקרקעות המדינה. המינהל לא שחרר די קרקע לאורך כל שנות האלפיים וכך גרם למחסור. הוא פועל כמו סוחר ממולח, שמספסר בסחורה שיש לו בלעדית. הוא מוציא אותה טיפין טיפין לשוק, כדי להשיג את המחיר המקסימלי - על חשבון כולנו. ואם נוסיף לכך את הבירוקרטיה ההרסנית של הוועדות המקומיות והמחוזיות שמעכבות מתן אישורי בנייה עד כדי שנתיים, הרי שברור מדוע אין די היצע של דירות, ומדוע מחירן זינק אל על.

לכן צריך לתבוע מהמינהל להציף את השוק בקרקע שתספיק לבניית 50 אלף יחידות דיור מדי שנה ב-10 השנים הקרובות, וגם לבצע רפורמה שתקצר את הליך אישור הבנייה. אם שני השינויים הללו יתבצעו, הרי שמספר הדירות שיבנה יגדל ומחירן יירד בהתאם - גם לזוגות החרדים של אטיאס וגם למאות שגרים בינתיים ב"שדרת האוהלים" בואכה רוטשילד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו