בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום רחבה פתוחה, היכל זיכרון בצורת לפיד בהר הרצל

לקראת יום הזיכרון שיחול בשנת 2013, אמור להיחנך היכל זיכרון חדש בהר הרצל, שעל קירותיו יונצחו שמותיהם של כל חללי מערכות ישראל מאז 1860

תגובות

אם תוכניות משרד הביטחון יצאו לפועל, האירוע המרכזי לציון יום הזיכרון לחללי צה"ל שייערך בעוד שנתיים בהר הרצל יישא אופי אחר לגמרי. האירוע יתקיים בתוך מבנה חדש ומרשים, דמוי לפיד, שבתוכו ישבו ראשי המדינה - ולא ברחבה המרכזית המוכרת, תחת השמש הקופחת. על הקירות סביבם, יופיעו לראשונה במקום אחד, שמותיהם של כל חללי מערכת הביטחון.

ההחלטה על הקמת פרויקט "היכל הזיכרון", התקבלה בשנה שעברה על ידי שר הביטחון אהוד ברק, והוחלט להקדיש לנושא כעשרים מיליון שקל מתקציב המשרד. למעשה, למרות מרכזיותו של הר הרצל בירושלים, אין כיום בישראל אנדרטה מרכזית אחת לחללי צה"ל ומערכת הביטחון. בשנות השמונים, פעלה הממשלה להקים אתר זיכרון לאומי על הר איתן, מצפון-מערב לירושלים, אבל הפרויקט נקלע לקשיים כלכליים ואף העלה את חמתם של הארגונים הירוקים. ב-2007 נגנזה תכנית זו סופית.

היכל הזיכרון המתוכנן. הדמיה: משרד הביטחון

הרעיון שעומד מאחורי היכל הזיכרון החדש, שאמור להיחנך לקראת יום הזיכרון ב-2013, צנוע הרבה יותר, הוא יקום על שטח של פחות משלושה דונמים, אבל עיקרו, שבפעם הראשונה ירוכזו במקום אחד שמותיהם של כל החללים, שמספרם ביום הזיכרון השנה הוא 22,867. "החזון שכולם צריכים לזכור את כולם לא ממומש עד היום", אומר סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה, אריה מועלם. "חללי השריון מונצחים בלטרון, חללי גולני בצומת גולני", הוא מדגים. "נוצר מצב בו חללים רבים אינם מונצחים בשום מקום ואחרים מונצחים בכמה. יש עניין לקחת את כל השמות ולעשות זיכרון שווה ואחיד, לאומי וקולקטיבי לכולם". נוסף על כך, הוא מנמק, הגיעו למשרד הביטחון פניות רבות של משפחות החוששות מה יהיה כשקרוביהם של החללים ילכו לעולמם ולא יהיה מי שיעשה להם אזכרה ויאמר תפילת "אל מלא רחמים" ביום נפילתם.

במשרד הביטחון מקווים גם שהיכל הזיכרון ייהפך לאתר לאומי מרכזי, מהסוג שגם ראשי מדינות זרות באים אליו בביקורים ממלכתיים, כמו יד ושם וקברו של יצחק רבין, הנמצאים בצמוד.

בניית אנדרטה שתכלול מעל עשרים אלף שמות מציבה שורה של התלבטויות. "הדילמה המרכזית היא איך אנחנו מציגים מצד אחד 23 אלף שמות כולם במקום אחד, ומצד שני נותנים לכל אחד במה ייחודית, כך שהוא לא יהיה עוד אחד מתוך רשימה", אומרת אוצרת הפרויקט, ד"ר אורית שחם-גובר. "אנחנו בעידן שבו הזיכרון הוא לא רק לאומי, החברה הישראלית מאמינה כיום שלכל איש יש שם וצריך לתת לזה ביטוי חזותי". על פי תפישת התוכנית המוצעת כעת, המבקרים בהיכל הזיכרון יעלו במדרגות ספירליות בתוך המבנה הבנוי מלבנים, כשעל כל לבנה יופיע שמו של חלל ותאריך נפילתו. כמו כן, בכל לבנה יוצב נר נשמה. הפרטים עדיין נמצאים בדיונים בוועדת היגוי שהוקמה לנושא ובמשרד הביטחון משתדלים גם להכניס את נציגי המשפחות השכולות מארגון יד לבנים וארגון אלמנות צה"ל, לתהליך קבלת ההחלטות.

היכל הזיכרון המתוכנן. הדמיה: משרד הביטחון

בעולם, מרבית האנדרטאות הצבאיות הגדולות אינן כוללות רשימות של עשרות אלפי שמות. בתכנון היכל הזיכרון, בחנו את האנדרטה בוושינגטון - לזכר חללי מלחמת וייטנאם - שעליה חקוקים שמותיהם של 58 אלף החיילים האמריקאים שנהרגו בווייטנאם. אנדרטה נוספת שנבדקה היתה זו הנמצאת בקנברה, בירת אוסטרליה, ועליה שמותיהם של 102 אלף החיילים האוסטרלים שנהרגו בכל המלחמות. "הצפיפות של האנדרטה בוושינגטון פחות מתאימה לנו", אומרת ד"ר שחם-גובר, "דווקא זאת בקנברה יותר מרווחת ויש שם מקום לבני המשפחות להכניס פרח. אנחנו גם מנסים למצוא דרך למשפחות לשים משהו אישי". הניסיון מעבר לים ישפיע גם על גובה השמות על פני הקיר. "ראינו שם שאנשים מאוד רוצים לגעת בשמות, לכן אצלנו הם יהיו בגובה של 60 ס"מ עד 2.20 מטר, כך שכולם יוכלו לגעת בכל שם".

נוסף לטקסים ממלכתיים שיתקיימו בחלל ההתכנסות בתחתית האנדרטה, ישמש היכל הזיכרון לטקס אזכרה יומי, לכל החללים שנפלו באותו היום. במקום יהיו עמדות מידע שבהן ניתן יהיה ללמוד פרטים נוספים על כל הרוג וכן לפיד נר תמיד. באנדרטה יונצחו חללים החל מאלו של היישוב היהודי ב-1860, השנה בה יצאו מחומות העיר העתיקה בירושלים והחלו לבנות שכונות ויישובים חדשים. ההנצחה תימשך לאורך השנים, דרך הרוגי המחתרות, ומקום המדינה דרך כל המלחמות. אחת ההתלבטויות של מעצבי האנדרטה תהיה כיצד לשמור מקום לחללים שיפלו בעתיד מבלי שהלבנים הריקות המחכות לשם ייראו צורמות מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו