בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

700 לירה משכנתה לדירה עם הול וחלון

ארכיון המדינה פרסם: כך התמודד בן גוריון עם מחאת הדיור הראשונה בשנות ה-50

תגובות

"הנני מבקשת להתחשב במצב הדיור הקשה ללא נשא בו אני נתונה ולאפשר לי עדיפות בשיכון", כתבה באוגוסט 1951 תושבת ירושלים, אחות מוסמכת זה 30 שנה, שעלתה לארץ ישראל בשנות ה-20. את מכתבה מכמיר הלב, בו היא מתארת את מגוריה כדירת משנה בחדר דל שאפילו אמבטיה אין בו, ובוודאי לא שלוות נפש, צירפה האחות לבקשת הרישום שלה ל"שיכון העממי" - התשובה של ממשלת מפא"י למצוקת הדיור שהרתיחה את הציבור בישראל, הקיץ לפני 60 שנה. עכשיו עם פרישת האוהלים בערי ישראל, שלה גנזך המדינה את מסמכי השיכון העממי. כנראה שגם בעידן הסוציאליסטי, המסמכים מזכירים, תוכניות כאלו לא קמו כשירות שגרתי לאזרחי המדינה.

הממשלה קיבלה את ההחלטה על שיכון עממי בחיפזון, והודיעה עליה פחות מחודש לפני הבחירות לכנסת השנייה, שנערכו ב-30 ביולי 1951. "אני חושבת את זאת כזכות גדולה לי להודיע הערב על התחלת ההרשמה לשיכון עממי ממשלתי", אמרה שרת העבודה, גולדה מאיר, והכריזה על בנייתן של 48 אלף דירות בארבע השנים הבאות ברחבי הארץ. "התוכנית הזאת באה לענות לצורך הדיור של תושבים הנמצאים בארץ לפחות שנה ותנאי דיור קשים", הסבירה מאיר, והבהירה ששיכוני העולים והוותיקים ימשיכו להיבנות כסדרם.

מאיר פירטה את תנאי ההרשמה הסגפניים: משפחות שגרות בחדר אחד, אלא אם הן מונות ארבע נפשות ומעלה. במצב כזה מותר להירשם גם אם המשפחה מתגוררת בדירה גדולה יותר, אבל רק בתנאי "שהדירה חסרה סידורים נורמליים כגון: מטבח, חדרי נוחיות, וכו'". רווקים ורווקות רשאים היו להירשם, ולהיכלל בהגרלה לדירה כאשר בשעה טובה יינשאו. "רווקים ורווקות קשישים" היו פטורים מחובת הנישואים.

אחר הסבירה מאיר "מה הוא טיפוס וטיב הדירה": "כל דירה תכיל שני חדרים וחצי (הול עם חלון), מטבח, חדרי שירות ומרפסת בשטח של 55-60 מטר". הממשלה הבטיחה משכנתה של 700 לירות למשך עשר שנים, ומימון של הקרקע והבנייה.

הימין הטיח בממשלתו של בן גוריון שרק בחירות לנגד עיניה, וכי התוכנית היא הונאה שנועדה לשמור על היציבות השלטונית של מפא"י; עורך "מעריב" עזריאל קרליבך אף כינה אותה "השיכון הערמומי", וטען כי למדינה אין אמצעים להגשים את בנייתן של 48 אלף דירות ראויות למגורים שהבטיחה. עיתון "דבר" בתורו ענה להאשמות: תכנית השיכון העממי להקמת 48 אלף יחידות דיור הפכה מטרה לחצי הימין, שלא ראה מעולם בעין יפה פעולת שיכון ממשלתית המוציאה את הדיור מתחום 'הסחר החופשי'. כלומר - הספסרות"; נכתב בו; וכדי להפריך את טענות קרליבך ציטט העיתון נתוני בנייה של שיכוני עולים שאכן נבנו ואוכלסו.

אבל היתה מידה של צדק בטיעונו של קרליבך. התוכנית, שהחלה בקול תרועה גדולה, ניזוקה מעלייה במחירי הבנייה, וזו אילצה את הממשלה להעלות את מחירי השתתפות הדיירים. רק 13 אלף משפחות קיבלו לבסוף דירה בתוכנית "שיכון עממי".



הקמת מעברה בפרברי תל אביב, ב-1949. רק 13 אלף משפחות קיבלו לבסוף דירה בתוכנית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו