בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזבח פלישתי התגלה באתר העיר גת הקדומה

המזבח, שהתגלה בחפירה ארכיאולוגית ממזרח לקרית מלאכי, מזכיר מזבחות יהודיים מהתקופה

2תגובות

מזבח אבן מתקופת הברזל (המאה ה-9 לפני הספירה) נמצא בחפירה ארכיאולוגית בתל צפית. האתר, השוכן מזרחית לקרית מלאכי, מזוהה עם העיר הפלשתית גת, המוכרת מהמקרא. המזבח מזכיר מזבחות יהודיים מאותה התקופה ושופך אור על הקשרים התרבותיים בין שני העמים שנאבקו זה בזה במשך מאות שנים.

המזבח, שגובהו מטר ומידותיו 50 ס"מ על 50 ס"מ, נמצא על ידי צוות חופרים בראשות פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. הדבר הבולט ביותר במזבח הוא זוג קרניים בצדו הקדמי ועיטור של כרכוב במרכזו.

המזבח מזכיר בצורתו את התיאורים של מזבחות במקרא. כך, למשל, מתואר המזבח בבית המקדש בספר שמות: "אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו". אמה היא בערך 50 ס"מ. ההבדל הניכר הוא שהמזבח בגת הוא בעל שני קרניים ואילו על המזבח בבית המקדש התנוססו ארבע קרניים. הדבר מעיד, לדברי מאיר, על קרבה תרבותית דווקא בין שני העמים, שנחשבים לאויבים המרים ביותר של ארץ ישראל בתקופת המקרא.

"כל קבוצה ממשיכה להגדיר את עצמה בצורה נפרדת אבל יש ביניהן אינטראקציה אינטנסיבית", הסביר מאיר. "תחשוב על שמשון הגיבור. לא חשוב אם הסיפור קרה או לא, אבל בסיפור הוא הורג אותם והם הורגים אותו, אבל בצד השני הוא מתחתן עם אישה פלשתית והוא משתתף בחתונות שלהם". לדבריו, "המזבח פותח צוהר קטן, אך מרשים ומיוחד, אל התרבות הפלשתית והישראלית בתקופת המקרא בכלל, ואל העולם הפולחני שלהם בפרט". זה 15 שנים מנהל פרופ' מאיר את פרויקט החפירה בתל צפית. רוב עבודתו מוקדשת לשכבה הפלישתית של האתר. גת, שלאורך רוב תקופת הפלשתים הייתה העיר הגדולה והחשובה ביותר של העם, שנחשב לאחד מאויביו המרים של עם ישראל הקדמוני. להערכת מאיר, בתקופות מסוימות היתה גת העיר הגדולה ביותר בארץ ישראל - עד לנפילתה בידי חזאל, מלך ארם דמשק, בשנת 830 לפני הספירה. האירוע שמוזכר בלקוניות בספר מלכים ב': "אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה, וישם חזאל פניו לעלות על ירושלים", נחשב לטענת מאיר לאירוע מכונן בתולדות ארץ ישראל.

לדבריו, נפילת גת הייתה האירוע הגיאו-פוליטי החשוב באותה מאה. עדויות לחורבן ניכרות בשכבה ובה אלפי חרסים, חלקם שלמים, שהתגלתה בכל החפירות בתל צפית. למעשה, מעריך מאיר, חורבנה של גת היא שאיפשרה את עלייתה של ממלכת יהודה ואת תקופת הזהב של מלכי יהודה במאות ה-8 וה-7 לפני הספירה. "זה היה אירוע מכונן. יש הטוענים שללא ירידתה של גת היתה יהודה נשארת ממלכה קטנה", אומר מאיר.

אזרח העביר ארון קבורה מתקופת בית שני לרשות העתיקות

תושב תל אביב השיב בשבוע שעבר לידי רשות העתיקות חפץ עתיק לאחר שגילה כי מדובר בגלוסקמה, ארון קבורה זעיר ששימש לקבורה משנית בסוף ימי בית שני. האיש, שעוסק באמנות ועיצוב, פנה ביוזמתו לפני כשבוע לפקחי רשות העתיקות וסיפר שרכש את הגלוסקמה מסוחר עתיקות לפני כמה חודשים. לאנשי הרשות הוא סיפר כי הוא שמר את הממצא העתיק בחדר השינה בביתו עד שמישהו ממכריו סיפר לו שמדובר בארון קבורה ששימש לאחסון עצמות בשנה שלאחר המוות. לדבריו, הוא נרתע מהרעיון שהוא ישן עם ארון מתים בחדר.

מומחי רשות העתיקות קבעו שמדובר בגלוסקמה שעוצבה בידי חרשי אבן בירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני בשנת 70 לספירה. על חזית הגלוסקמה חרוטות שתי רוזטות (חריטה בצורת פרח) והוא נצבע בצהוב. להערכת רשות העתיקות הממצא נגנב ממערת קבורה בירושלים או בסביבותיה. לדברי אמיר גנור, מנהל האגף למניעת שוד עתיקות ברשות, נחשבת הגלוסקמה למפוארת ומיוחסת למפעל אבן שפעל בירושלים בתקופת הבית השני. על פי הערכות הקמת בית המקדש משכה לעיר מומחי אבן מכל האזור שהתמחו לאחר מכן בייצור גלוסקמאות וכלי אבן. לדבריו, "הבעיה העיקרית היא שוד העתיקות. אני מניח שבמערת קבורה כזו היו כתובות והיו חפצים והכל נשדד. עכשיו לא ניתן לשייך את הגלוסקמה למקום ספציפי ולסיפור ההיסטורי המסוים. מי שמעודד את התופעה הם בני האדם שרוכשים את העתיקות מהסוחרים".

ניר חסון



המזבח הפלישתי שהתגלה. המזבח שופך אור על הקשרים התרבותיים בין העמים בתקופה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו