בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

26.07.1962 / דוד בן גוריון: בעתיד כולם יהיו אקדמאים

היום לפני 49 שנה:

תגובות

נתוני אי-ידיעת קרוא וכתוב היו מדאיגים. סקר שערכה הלשכה לסטטיסטיקה בישראל ב-1958 מצא ש"לשליש מבעלי זכות הבחירה לכנסת אין דרך ההסברה בשפה העברית פתוחה ולגבי חלק גדול מהם אף לא בשום שפה אחרת", דיווח "הארץ". בערים ובכפרים ברחבי המדינה קמו מרכזי השכלה גבוהה למען "ביעור הבערות", פה ושם מתנדבים הציבו לוח וגיר בחדרים ארעיים ובחצרות מוזנחות.

בינתיים עמלה הממשלה על תוכנית כוללת שתבער את הבערות בתוך שלוש שנים, ואספה נתונים: בירושלים, בתל אביב, בחיפה וברמת גן נמדד שיעור אנאלפבתיות של 10 עד 20 אחוז; בבאר שבע, הרצליה, כפר סבא, נהריה, ראשון לציון, זכרון יעקב ומגדיאל נמדדו 20-30 אחוזים; בדימונה, טבריה, צפת, רמלה, לוד, עכו, יבנאל, קרית גת ואשקלון היו לפי נתוני המדינה 30-40 אחוזי אנאלפביתיות, וביישובים כבית דגן, מגדל העמק, בית שאן, בית שמש ואור עקיבא נסקו המספרים לכ-50 אחוז. "קשה להאמין, אך ישנם עוד מאה ועשרים ישובים, רובם מושבים, שיותר ממחצית אוכלוסייתם (ולפעמים אף 70 ו-80 אחוז ממנה) אנאלפבתיים", ציין "הארץ" עם פרסום הנתונים.

כשנה לפני שהתוכנית נחשפה בציבור, ב-26 ביולי 1962, נאם דוד בן גוריון בכנס אקדמאים ואמר: "אני רואה כחובה להגיע תוך עשרים השנים הקרובות למצב בו לא יהיה ציבור אקדמאים, כי כל העם יהיה אקדמאי. אז, לא כל אקדמאי יהיה סנדלר. אך כל סנדלר יהיה אקדמאי". הוא קיווה "לעקור את הפער הרוחני בין שכבות העם". באותה שנה שיעור ידיעת קרוא וכתוב באזרחי ישראל היהודים היה 88% בלבד.

כשהוצגה התוכנית לביעור הבערות בינואר 1964, יצחק נבון, המפקח על המבצע, נשאל על ידי כתב "הארץ" ש. אורי כמה מתוך 260 אלף אזרחי ישראל האנאלפבתים ידעו עד סוף 1965 לקרוא "עיתון מנוקד, לכתוב טכסט קל בעברית ולעשות ארבעת פעולות החשבון?". נבון היסס להשיב. ש. אורי העיר: "אמנם אפשר להבטיח כסף, מורים, כיתות, מכשירי לימוד, ורכב להסעה; גם התכנון הושלם כבר כמעט עד לפרט האחרון, וצבא ה'ביעור' מוכן. אך עדיין אין יודעים אם ישתפו פעולה אלה הזקוקים ללימוד". ניסויים ראשוניים שנערכו לקראת התוכנית הראו ש"אנאלפאבתים מתחמקים משיעורים המוצעים להם חינם", דיווח "הארץ". "הסיבות שונות: יש המתביישים שמא תתגלה בערותם לשכניהם, לחבריהם ולילדיהם. אחרים הסתגלו למצבם ואינם רוצים שנוי, ויש שאינם מאמינים כי יצליחו לטפס עד פסגתו של ההר, הנראה בעיניהם כבלתי ניתן לכיבוש".

חצי שנה אחר כך, בעת סיור עיתונאים בין כיתות מבצע "ביעור הבערות" ביישובי עולים בנגב, גילה סופר "הארץ" שההתחמקות משיעורים היא נחלתם של גברים בלבד. אלה "מגלים חוסר עניין מופגן בלימוד קרוא וכתוב", לעומת "להיטות מפתיעה שמגלות הנשים". הגברים "אינם מפריעים לנשותיהם להשתתף בשיעורים, פעמיים בשבוע, ואפילו יש המסייעים בידיהן", כתב סופר "הארץ", ותיאר כיצד חמש נשים "עטויות שביסים" ישבו לשיעור בהדרכתה של איטה, מורה חיילת "בהירת שיער לבושת מדים". הנשים קראו "לאט במבטאן התוניסי המובהק". שתיים מהן החזיקו בחיקן תינוק. "נימוקיהן של הנשים ללמוד נוגעים ללב, ולעתים הם מבדחים", סיפר הכתב שחזר מהסיור. "אחת האמהות אומרת: 'בת שלי התחתנה ונסעה ללוד. צריך מישהו יקרא מכתבים שלה. לעומתה מסבירה אישה אחרת, שכרסה בין שיניה: 'אני יולדת הרבה. כל שנה בבית חולים. אם מקבלת פתקה מהרופא, אני רוצה לדעת לקרוא".

בשנת 1991, אחוז הנרשמים לתואר ראשון בגילים 20-24, הגיל הממוצע לכניסה לאוניברסיטאות, היה 23%. בחצי השני של העשור האחרון 48.6% מקבוצת הגיל הזו נרשמו ללימודים גבוהים, וכ-97% מאזרחי המדינה ידעו קרוא וכתוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו