בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

31.07.1954/היועמ"ש שוקל אם להתיר עיקור של אשה

היום לפני 57 שנים:

תגובות

בסוף יולי 1954 בבית משפט השלום בתל אביב עמדה קטיה בן-אברהם מכפר סלמה, בת 20, "אם לשלושה ילדים מפגרים", וציפתה לשמוע מה יפסוק השופט. היא נאשמה בהכאת ילדה בן השנתיים וחצי, נטישת ילדתה והשתמטות מהטיפול בילדיה. בעלה כבר הורשע ונדון למאסר של שנה. כעת ביקשה קצינת המבחן של הנאשמת משופט השלום י. זוהר שיאשר את המלצתה ויורה לעקר את קטיה. השופט זוהר העביר את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה חיים כהן, "לשם קבלת הסכמתו", דיווח "הארץ".

הידיעה על המקרה עוררה מיד דיון סוער בעיקור כפוי. הביולוג פרופ' שמעון בודנהיימר הסביר ש"מבחינה ביאולוגית טהורה אין כל הצדקה וכל תועלת לניתוח העיקור וכל הדעות בעניין זה מלפני שני דורות מוטעות מאוד". בניגוד לדעות "שהיו מקובלות בעבר בתורת האויגניקה", אמר בודנהיימר, "ברור כיום שאין לחכות לתועלת כלשהי לאנושות מניתוחי עיקור, פרט ממספר קטן ונדיר מאד של מחלות רוח". אבל הוא ציין גם ש"בארצות שונות שוקלים בחיוב אפשרויות של עיקור בכל מקרה שיש סיבה סוציאלית מובהקת". בארצות הברית למשל, קיימים כמעט בכל מדינה חוקי עיקור הקובעים שבית משפט מיוחד, המורכב משופטים ורופאים, ידון בכל מקרה של עיקור, בייחוד לאחר בדיקת הנתונים הסוציאליים.

בישראל כמובן לא היה גוף כזה, ומשרד הדתות גמר אומר לסגור את הסדק הצר שאיים להוביל למדיניות עיקור ישראלית. המשרד הודיע שיערוך מחקר על יחס ההלכה לעיקורה של "אשה נחשלת"; "לפי תוצאות המחקר, שיהיו ללא ספק שליליות מאחר שהדבר נוגד את חוקי התורה, יפעל משרד הדתות ו'יוגשו מחאות על בקשת קצינת המבחן בתל אביב בכל מקום שאפשר למחות'", אמרו נציגי המשרד לסופר "הארץ" בירושלים. "כבר נערכים דיונים על צורת הגבה והגשת מחאות נגד כל ניסיון של עיקור".

אבל באף אחד מהדיונים שצוטטו ב"הארץ" לא הוזכר הקשר האידיאולוגי בין עיקור כפוי לתורת הגזע הנאצית, ולתמיכה הנלהבת שזכתה תורת האאוגניקה להשבחת הגזע בימי שלטונו של היטלר. גם רו"ן, בעל הטור הקבוע ב"הארץ", בחר לסקור את מדיניות העיקור בארה"ב בלא להזכיר במלה את ניסויי העיקור האכזריים שערכו רופאי אס-אס במחנות ההשמדה. "בפעם הראשונה נודע על עיקורם של אסירים בבית סוהר אמריקאי לפני 55 שנה", כתב רו"ן. "רופא בשם ד"ר הארי צ'. שארפ ביצע את הניתוח אצל יושבי בית הסוהר בג'פרסונוויל, אינדיאנה. מעשהו לא היה חוקי, מאחר שלא היה קיים אז חוק שיתיר זאת. ניסיון לחוקק חוק כזה נעשה עוד שנתיים קודם לכן, ב-1897, במדינת מישיגאן, אולם הוא לא נתקבל. פאנסילוואניה קיבלה חוק כזה, אך המושל הטיל עליו וואטו והוא הוסר מעל הפרק. רק בשנת 1907 נתקבל החוק - במדינת אינדיאנה. ומאז חוקקו 27 ממדינות ארצות הברית חוקים המתירים עיקורם של גברים ונשים דאפקטיביים. בכמה מדינות, יצאו בתי המשפט בגלוי נגד חוקים אלה וסירבו להפעילם".

ב-1927, הגיע החוק לבית המשפט העליון של ארה"ב. "די לנו בשלושה דורות של אימבצילים", אמר השופט הדגול אוליבר וונדל הולמס, ופסק לטובת חוקי העיקור הכפוי. למרות זאת, ציין רו"ן, "לא מיהרו המדינות ללכת בדרכו של המוסד המשפטי העליון ונהגו בשמרנות רבה. הם חששו מפני תגובות הציבור למעשים אלה, העלולים ליצור רושם של פגיעה בזכויות אדם".

היועץ המשפטי חיים כהן שקל בסוף יולי-תחילת אוגוסט 1954 את סוגיית העיקור, כשלפניו מסמכי התנגדות ממשרד הדתות וגם ממשרד הסעד. לבסוף קבע כהן כי "אין לו סמכות לדון ולהחליט בעניין זה". "בינתיים נודע", דיווח "הארץ", "כי לפני שנתיים בערך בוצע ניתוח לשם עיקורה של אשה במסיבות דומות, ומשרד הדתות חוקר עתה את העניין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו