טל לוי
לין
טל לוי
לין

אנשים שראו את שר השיכון אברהם עופר בשעות שלפני מותו סיפרו כי כבר אז ניכרו בו קדרות ועצב. לא היה בזה כדי להפתיע את חבריו לעבודה, שידעו על הפגישה הסודית שכינס בדחיפות ראש הממשלה, יצחק רבין, בביתו ביום שבת. כפי שדיווחו אלעזר לוין ומתי גולן ב"הארץ" ביום שני ה-3 בינואר 1977, הפגישה, בה נכחו שר האוצר, שר המשטרה, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, עסקה בחשדות שהועלו נגד השר עופר ממפלגת המערך, באשר לקניית ותיווך קרקעות ליד ירושלים.

"לפני מספר שנים", דיווחו לוין וגולן, "קנתה שיכון עובדים כ-150 דונם קרקע בשכונת נווה יעקב ליד ירושלים ממוכרים ערביים. בספרים נרשם כי מחיר העסקה היה לפי 40,000 ל"י לדונם" - כלומר, כ-6 מיליון ל"י בסך הכל. "אולם לאחר השלמת העסקה כמה מן המוכרים התלוננו כי למעשה קיבלו מחיר נמוך יותר. התברר שלמעשה שילמה שיכון עובדים שלושה וחצי מיליון ל"י בלבד". השאלה שעלתה בחקירת המשטרה היתה לאן נעלמו 2.5 מיליון ל"י. החשודים: אברהם עופר, שהיה מנכ"ל חברת העובדים בעת המכירה, ואשר ידלין, שהיה מזכיר החברה.

משתתפי הפגישה שמרו בסודיות מוחלטת את תוכנה וסירבו להתייחס לשמועות. "מקורות במשטרה", דיווחו לוין וגולן, "מסרו בסוף השבוע שעבר כי אין בתיק חקירתה חומר שיש בו כדי להפליל את מר עופר ולהצדיק פתיחת חקירה רשמית נגדו". אחרים סברו כי "יש להמשיך בחקירה ולא לסיימה בשלב זה. נודע כי אישים בכירים במשטרה אף פנו לח"כ אהוד אולמרט, כדי להניע אותו למסור הודעה פומבית בעניין זה וליצור לחץ ציבורי שיכריח את צמרת המשטרה להמשיך בחקירה".

הדעות היו חלוקות, אבל גורלו של עופר כבר נחרץ. בשעה חמש אחה"צ ביום שני ה-3 בינואר 1977, לאחר שאנשי משרדו איבדו את הקשר עמו, נמצאה מכונית השרד של השר בחוף תל ברוך בתל אביב. בתוכה היתה גופתו הירויה וסמוך לה מכתב. "זה שבועות וחודשים שמענים אותי, שופכים את דמי, מעלילים עלי עלילות ומתעללים בי. הפעם לא חסו גם על בני ועל בני משפחתי. אין לי ספק, שהאמת תצא לאור, שלא מעלתי ולא גנבתי ושהכל הן השמצות ועלילות שווא, אך אין לי כוח לשאת יותר. אינני רואה גם טעם להמשך, גם כאשר צדקתי תצא לאור, הכל נקרע בקרבי. חידה אחת בעיניי: בימי חיי רק עזרתי ככל שיכולתי ולא עשיתי עוול לאדם, מדוע כה רדפו אותי כל הזמן? עשיתי משהו בחיי, עמלתי, יצרתי, חיי לא היו לגמרי לריק".

כל עוד אין אנו יודעים את האמת לאמיתה", נכתב במאמר המערכת של "הארץ" למחרת ההתאבדות, "פתוחה החלטתו של עופר להסבר פסיכולוגי בלבד: הוא לא יכול היה לשאת בעומס הכבד של החשדות. אך הסבר פסיכולוגי זה אינו עונה על השאלה הנוקבת: כלום יש לראות בהתאבדותו הודאה באשמה והסקת מסקנה - או כלום היה קורבן להאשמות-שווא?"

הממשלה, שהודיעה כי השר עופר ייקבר בלוויה ממלכתית, לא עסקה בשאלות אלו בימים שלאחר התאבדותו, שהתקבלה בתדהמה ובזעזוע. בגשם העז שירד ביום ההתאבדות, שרי הממשלה באו בזה אחר זה אל בית המנוח בשכונת אפקה בתל אביב. בהספד מעל קברו של עופר רמז ראש הממשלה רבין שהתקשורת אשמה, ואמר כי הוא מאמין בחפותו. ב"הארץ" הגיבו במאמר מערכת נוקב הסותר את ההאשמות ומדגיש שבאו מ"מקורות שמן הנמנע היה להתעלם מהם".

חודש אחר כך הורשע אשר ידלין במסגרת עסקת טיעון בארבע עבירות שוחד, וריצה כשלוש שנים בכלא. ארבעה חודשים מאוחר יותר, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, פינתה מפלגת המערך את מקומה בשלטון לטובת הליכוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ