בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סימן האש מלונדון ביטח גם בתים בארץ ישראל

סימון בית מבוטח בלוחית, רעיון שנולד אחרי השריפה הגדולה בלונדון ב-1666, היה נפוץ גם בישראל מתחילת המאה ה-20. הלוחיות מוצגות כעת בתערוכה בתל אביב

תגובות

לפני שלוש שנים, בעת שימור בית הדפוס הישן במרכז פתח תקווה, גילה שי פרקש, מומחה לשימור ציורי קיר, שלט ועליו כיתוב סתום. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה הזדמן לפרקש לראות שלט מתכת תלוי על קירות בית ישן. בדרך כלל, עזרו לו השלטים לגלות את שכבות הצבע המקוריות תחתיהם. אבל עד לאותה תגלית בפתח תקווה, פרקש לא ממש שם לב אליהם. הפעם ראה שיש כיתוב על השלט החלוד והחליט להמשיך לחקור.

כשניקה את השלט מצא עליו פרקש את המלה Generali. בירור נוסף העלה שמדובר בחברת הביטוח האיטלקית שהוקמה בטרייסט במאה ה-19: השלט היה "סימן אש" - לוח מתכת או אמייל שנתלה בכניסה לבית והעיד כי יש לו ביטוח מפני שריפות. הוא גם גילה שלסימני האש - המצטיינים במגוון צורות של חברות ביטוח רבות - יש קהילת אספנים בעולם, והיסטוריה שראשיתה כואבת והמשכה עשוי ללמד על ענף הביטוח וכיבוי האש.

בישראל יש כנראה אספן אחד בלבד המתמחה בלוחיות האלה, עו"ד עוזי ז"ק. כשהשתלם בביטוח בסוף שנות ה-70 בלונדון (הבירה העולמית של חברות הביטוח), התוודע לשלטים ולחבר אספנים מקצועיים שלהם, ובראשו הדוכס העשירי מרותלנד. אתם יצא ז"ק ל"מסעות ציד" לאיתור סימני אש, סמוך לאחוזת הדוכס.

עם חזרתו ארצה, החל ז"ק בציד משלו ברחבי הארץ - ביום ובלילה, עם סובארו וסולם ישנים. מהמסע הפיק אוסף מרשים של כ-50 שלטים שנתלו בבתים (של חברות מבטחות מחו"ל וחברות ארץ-ישראליות). האוסף מוצג בימים אלו בתערוכה במוזיאון "הרצלילינבלום" בתל אביב.

השבוע סיפר ז"ק כי "רוב השלטים שהיו בישראל, שאני וחבר הורדנו, נתלו בבתים ישנים ומוזנחים והיו כבר צבועים. אם לא היינו מורידים אותם, הם היו נעלמים כמו כל השאר". הוא מייחס את הישארותם על הקיר לפועלים, שבמקום להוריד את השלטים לפני טיוח וצביעת הבית, טייחו וצבעו עליהם. לדברי ז"ק, "בניגוד לאנגליה, שבה הפעילות שלנו התקבלה באהדה, בישראל היינו צריכים למצוא מגוון תירוצים. סיפרנו שאנחנו סטודנטים מהטכניון שעושים מחקר על חלודה, שהגענו מהעירייה להוריד את השלטים כי לא שולם עליהם מס שילוט, או שהגענו מטעם חברת הביטוח להוריד את השלט לאחר שלא שולמה פרמיה כנדרש".

גם התגובות, סיפר ז"ק, היו ישראליות לעילא: "היו כאלה שביקשו להצטרף למחקר, אחרים ביקשו הצעות ביטוח. היו כאלה שביקשו מאתנו לעשות תיקונים אם כבר עלינו והיו כאלה שפשוט גירשו אותנו".

כבעל רקורד בתחום הביטוח, יכול ז"ק לספק תובנה גם בעקבות הימצאות מאות השלטים בישראל. לדבריו, "הדבר מעיד על עוצמת הכלכלה בימים שישראל היתה חברת מהגרים. זה שאנשים ביטחו את רכושם מעיד על תהליכי גידול והשקעה ועל ניהול עסקי מתוחכם".

במצגת בתערוכה, שערכה מדריכת הטיולים הניה מליכסון, מובאת ההיסטוריה של סימני האש, הכרוכה בהיסטוריה של חברות הביטוח וכיבוי האש: השלטים הראשונים נתלו בלונדון לאחר השריפה הגדולה בעיר ב-1666. קבוצות של לונדונים הבינו שכדאי להן להתאגד כבעלות אינטרס משותף להגנה על רכושן ולשלם פרמיה לחברת ביטוח, שתשלח כבאים לבניין שהיא מבטחת במקרה שריפה ותפצה אותן במידת הצורך. סימני האש באותה תקופה היו הפוליסה עצמה. לפיהם ידעו כבאי החברה המבטחת באיזה בניין הם צריכים לפעול.

מאוחר יותר התפשטו עסקי הביטוח ועמם השלטים באירופה ובעולם. השלט הפך מפרמיה רשמית לכלי שיווקי ופרסומי. לישראל הגיעו השלטים בסוף המאה ה-19, ונתלו עד המחצית הראשונה של המאה ה-20. בסך הכל נתלו בארץ כ-55 סוגי שלטים של חברות מבטחות. זהו מספר גבוה יחסית. בין השלטים נמצאו גם סימני אש נדירים. "בארץ זה היה אלמנט פרסומי, בלי קשר לכיבוי אש", מסביר ז"ק. "השלטים נתלו כהוכחה לקיום הביטוח. הכבאים לא היו של חברת הביטוח, והשלטים נתלו כאקט שיווקי".

פרקש, שיזם את התערוכה, אומר שהבניין הראשון שהוחזר אליו סימן אש משומר הוא בית הדפוס בפתח תקווה. ברור לו שכחלק משימור הבתים יש להחזיר להם את סימני האש. שחזור השלטים, הוא מסביר, נעשה באמצעות התבוננות בקטלוגים.

לדברי תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב של המועצה לשימור אתרים בישראל, התערוכה המוצגת היא הפעם הראשונה שבה עניין סימני האש נחשף באופן ציבורי. "זה מעורר עניין רב. המצגת מופצת ואנחנו מקבלים דיווחים מאנשים שיש להם שלטים או ראו שלטים". טוכלר קוראת לכל היודע דבר על הסימנים לעדכן את המועצה, כי המטרה היא להעמיק את המחקר ולהפיק קטלוג בשיתוף חברות הביטוח.

התערוכה מוצגת במוזיאון הרצלילינבלום בתל אביב עד 25 בפברואר. היא הופקה בשיתוף פעולה בין בנק דיסקונט, שבבעלותו המוזיאון, והמועצה לשימור אתרים בישראל. בתערוכה מוצגים גם פרטי כיבוי אש אותנטיים מראשית ימיו בישראל, תרומת נציבות כבאות והצלה.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו