בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות | פרופ' ברוריה קופמן הריס

פרופ' ברוריה קופמן הריס, עוזרת המחקר של אלברט איינשטיין, 1918-2010

תגובות

ברוריה קופמן, שציוותה את גופתה למדע, ציוותה לו גם את חייה. לו ולגברים הגדולים שבצלם חיה: אביה, יהודה אבן שמואל קופמן, "שר התרבות" של המדינה שבדרך, מתרגם "הכוזרי"; אחיה שמוליק, שסיפור אהבתו לזהרה לביטוב - שניהם חללי מלחמת הקוממיות - ממשיך להרטיט לבבות; אלברט איינשטיין הענק; בעלה הראשון, זליג הריס, בלשן נודע, מורו של נעם חומסקי (שהתכחש לרבו); ובעלה השני, חתן פרס נובל לפיסיקה, ויליס למב.

ברוריה נולדה בניו יורק, מחלקת את אהבותיה בין הפסנתר למדעים. נעוריה עברו בתל אביב, עד שעקרה המשפחה לירושלים. ח.נ. ביאליק, חבר משפחה, כתב לה שיר בהגיעה למצוות, בו תיארה כ"כלילת תום וטוהר, אין קץ לחסד עלומיה". מכתבים שכתב אליה אחיה שמוליק, שאלמלא נפל היה ללא ספק סופר נהדר, הם תיעוד מרתק של התקופה: "יום פלא - לא נהרג גם יהודי אחד!" כתב לה במאורעות 1936-1939. אחרי שסיימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית נישאה לזליג הריס ונסעה לניו יורק, שם קיבלה דוקטורט במתמטיקה בקולומביה. עם איינשטיין, הריס, חנה ארנדט ואישים בולטים אחרים כתבה בדצמבר 1948 מכתב מחאה ל"ניו יורק טיימס" נגד ביקור בארה"ב של מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות, אותה הגדירו כ"פשיסטית".

פרופ' יגאל תלמי, מוותיקי מכון ויצמן, מספר כי כבר אז התבלטה כשמצאה מודל מתמטי פשוט יותר למודל איזינג. במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון חקרה אפשרויות לשימוש במתמטיקה לפתרון בעיות פיסיקליות, כתבה עם איינשטיין שני מאמרים, והיתה העוזרת המתמטית האחרונה שלו (1950-1955). עם חזרתה לארץ, ב-1960, שימשה כפרופסורית במכון ויצמן, ופרופ' צבי ליפקין, ממייסדי המחלקה לפיסיקה גרעינית, מספר כי יחד כתבו מאמר, שבו שילבה את המתמטיקה שלה בפיסיקה של אפקט מוסבאואר.

בגיל 48 היא אימצה את בתה תמי, אשר שנים אחר כך, בסגירת מעגל ישראלית כל כך, נישאה לעודד לביטוב, אחיינה של זהרה. כדי לגדל את הילדה בסביבה אופטימלית בחרו ברוריה וזליג הריס לעבור למשמר העמק, שם עבדה ברוריה כנהגת, עובדת דואר ופועלת במפעל, עד שניאותה ללמד מתמטיקה במוסד החינוכי ואחר כך באוניברסיטת חיפה. ד"ר עמוס הרפז, חבר משמר העמק, שלמד אצלה בחוג השתלמות במתמטיקה, מספר כי אהבה לשיר ולנגן באירועי הקיבוץ. המתמטיקאי פרופ' שמואל אגמון, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים, מציין כי יחסה למדינה היה שילוב של מחויבות וביקורת, וכי "קשה היה לעתים לעמוד בסטנדרטים ההומניסטיים הגבוהים שלה".

ב-1982 עקרה המשפחה לתל אביב ואחר כך לפילדלפיה, שם לימד זליג - אז כבר אנטי ציוני מוחלט - באוניברסיטת פנסילבניה. ברוריה התנדבה לשמש כפקידה במוסד שסייע לנכים. אחרי מותו של זליג ב-1992 עברה לאריזונה, שם לימד חתן פרס נובל ויליס למב, מכר ותיק: ארבעה עשורים קודם לכן ניסתה להציע לו מודל מתמטי פשוט יותר לאחת מהתיאוריות הפיסיקליות שלו. עתה, בגיל 75, חזרה לעבוד לצדו במחקר. כשמתה אשתו היא נישאה לו, אך הנישואין לא החזיקו מעמד. לאחרונה חזרה לארץ, כדי לחיות בטבעון את שנותיה היפות ביותר, לדבריה, לצד בתה ונכדתה נעם. כשנשאלה על ערש דווי מה יגיד לה אלוהים כשתגיע לגן עדן, אמרה שהיא יודעת מה היא תגיד לו: "איפה יושב באך?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו